33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בריאות בקלות

שרביט הזיכרון וההשפעה.

נולדתי בבת-ים. הזיכרון שלי מהעיר הוא הים, הטיילת שלא הייתה מטופחת כפי שהיא היום והמצבה,למי שמכיר ויודע.

למדתי בבית ספר יסודי ,קרוב לבית.

בכיתה ד' למדנו שחייה בבריכה העירונית, אני זוכרת שקפצתי למים ולא עליתי, לא צפתי נשארתי למטה- המדריך שלח מוט ארוך כדי למשות אותי מהמים. מאז אני לא יודעת לשחות ופוחדת ממים.

כיום אני מתגוררת בקיבוץ, הבריכה זמינה ופתוחה 5 חודשים בשנה. ילדיי למדו לשחות בגיל 5 במסגרת הגנים.

הבעל שלי "זורק" אותם, משתעשע איתם במים מגיל שנה ואפילו פחות,בעזרת מצופי בטן או מצופי ידיים, אין בהם פחד.

אני זוכרת שהבת שלי הגדולה חזרה מהגן בוכה, היה להם שיעור שחייה והיא טבעה, לא הצליחה לצוף, פחדה ולא הסכימה יותר להכנס למים.מה עושים?

אותו אחר הצהרים, לבשתי בגד ים,זה לא קורה הרבה, ארזתי תיק ואמרתי לה "עכשיו שתינו נוכל להתגבר על הפחד".

נכנסתי איתה למים, כולם יודעים שאני פוחדת ולא יודעת לשחות. תירגלתי איתה את התנועות, תמכתי, חיזקתי וכך הצלחנו לגבור על המשבר שלה.

אני עדיין לא שוחה ,אמנם פחות פוחדת ,אבל נכנסת למים הרדודים, עד גובה הראש. מצטרפת בשבתות לבריכה, או לוקחת אותם לבד  כשאין ברירה. שלושת ילדי הגדולים אוהבים ויודעים לשחות, הקטנה שלי בת ה-4 מאוד רוצה ללכת,לקפוץ למים,לשחק..... בשבילם למדתי להתגבר על המשבר בצורה מסוימת ואפילו חשבתי ללמוד לשחות. מי יודע מה ילד יום.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל eti19651 אלא אם צויין אחרת