00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

פולנטה

פולנטה

אני חושבת שאין מאכל שיש לו כל כך הרבה שמות בכל כך הרבה שפות.

בואו נראה אם אני זוכרת כמה :
ממליגה, ממליגוצה, פוליסקה, רומי,טארצ'י, אנגו, מאלאי ואני בטוחה שיש עוד כמה שמות שכל כולם באים לומר את אותו הדבר : דייסת תירס חמה ומשביעה.

אני חושבת שלכולנו זה מזכיר בית חם, אמא או סבתא , חיבוק מנחם והעיקר: טעם נפלא.

אז בואו נסכם שפולנטה היא (הוא) אוכל מנחם או מפנק או כזה שעושה נעימי בבטן ולא חשוב שהוא משמין כי הטעם מכפר על הגלגלים....

ולמה דווקא עכשיו נזכרתי בו?
אז לא, לא רק עכשיו, בכל הזדמנות אני בכיף שלי עם הפולנטה הצהבהבה וכן, זה ניכר במישלן האדירים שעל גופי, אבל למי אכפת ? אני הרי לא מחפשת חתן......

אז למה זה טוב?
בארוחה חלבית, או כתוספת לבשרית, או כשסתם בא להתפנק על משהו חמים וטעים ונימוח כזה בלי ללכלך מיליון סירים  ובכלל בזמן האחרון כשיש את האינסטנט פולנטה אז בכלל החיים שלנו דבש.

זה בועז קלי קלות להכין וזה פשוט מעדן, והנה, אם מדברים על שבועות שמתקרב לנו אז בכלל אנחנו בכוון הנכון (ורגע, גם לפסח זה מתאים וכמו שאמרתי  קודם זה מתאים לכל אירוע וכל חג וכל מועד ו...שוששש !  אני סותמת עכשיו ומיד כי כשאני מתלהבת ממשהו אני מה זה קרציבלה, אז דום שתיקה !)

אה, וזה יכול לבוא במקום פירה וזה יכול לבוא גם במקום אורז ואפשר למצק אותה ולחתוך אותה לקוביות או לקרוץ ממנה צורות שונות בעזרת קורצנים , כן,הרגילים האלו של עוגיות (אבל על זה בפוסט נפרד, היום אדבר על הפולנטה הדייסתית בלבד) וזה טעים ובריא וזה יופי ואמרתי שאני שותקת ואני לא עומדת בדבריי כהרגלי, אז בואו נעבור למתכונים ,כי יש שלושה סוגים- פשוט ולא כל כך פשוט  והסוג השלישי  והקל ביותר זה בעצם זה עם  התרמומיקס:

אז בגדול, אם אתם הולכים על השיטה המסורתית, כלומר עם קמח התירס הרגיל זה סיפור של ערבוב מסיבי של כשלושת רבעי השעה ועוד כל מיני  הקפדות שיוסברו בהמשך, אבל עם האינסטנט החיים יפים ולא פחות טעימים ואם יש לכם תרמומיקס אז בכללללללל..., בכל מקרה  אתן את שלושת השיטות ואתם תבחרו מה מתאים לכם, אבל בואו נתחיל :


להלן השיטה הקלה :

על כל 4 כוסות מים כפית- כפית וחצי מלח וכוס אחת של קמח תירס אינסטנט. זהו.

יש כאלו שטוענים שצריך להרתיח קודם את המים ורק כשרותח מזרזפים את הקמח ובלה בלה בלה, אני מכניסה את הקמח ישר על ההתחלה עם המלח וכשרותח אני נותנת עוד משהו כמו שמונה- עשר דקות  בישול על להבה נמוכה ,בודקת רמת סמיכות שמתאימה לי ודי , רק  מוסיפה כמה קוביות חמאה, הר של פלפל שחור גרוס טרי ואוקיינוס של פרמגיאנ'ו רג'יאנו (פה אני לא מקמצת ולא חוסכת) ואז החיים יפים.

בלי בוג'אראס, בלי באלגן ובלי אמאייט.

 

להכנה בתרמומיקס :


מכניסים גרגירי תירס שלמים (כמו של פופקורן)  וטוחנים גס 10 שניות מהירות 10
מוציאים החוצה
מכניסים את המים והחלב ומרתיחים 12 דקות 100 מעלות מהירות 2
מכניסים את שאר החומרים 8 דקות 100 מעלות מהירות 2
וזה מוכן

גם מהיר, גם קל וגם חסכוני !

אם הארוחה בשרית אפשר לוותר על החמאה ועל הפרמז'ן, זה טעים גם כך.

אם הארוחה חלבית תתפרעו והוסיפו עוד גבינות שאתם אוהבים, כל תוספת תבורך ואתם יכולים להמיר חלק ממי הבישול בחלב ואז בכלל זה יצא פגז.

זה כל המתכון.

אממה, אם אבא שלי עם השורשים האיטלקיים שלו היה קורא אותי עכשיו הוא היה משתווץ לו כי יש אגדה שלמה שקשורה סביב הפולנטה.

קודם כל משתמשים רק בקמח התירס האמיתי הגס והגרגירי והנה לכם המתכון הארוך והמסורתי:

דייסת פולנטה


חומרים :

חצי קילו קמח תירס רגיל (גס)

1 ורבע  ליטר מים

חצי ליטר חלב (או לחילופין רק  1.75 ליטר מים)

1-1.5 כפיות מלח

  

אופן ההכנה:

מרתיחים בסיר גדול וכבד מים וחלב בלהבה גבוהה.

 כשהמים בסיר הגדול רותחים מוסיפים את המלח ויוצרים מערבולת בעזרת כף עץ, מנמיכים את הלהבה לבינונית ומתחילים לשחרר לתוך הסיר את קמח התירס טיפין – טיפין באיטיות, תוך כדי ערבוב מתמיד בכף עץ, אך אם נוצרים גושים מועכים אותם כנגד דפנות הסיר. אם התערובת נעשית סמיכה ונוקשה, מוסיפים מעט מים רותחים מקומקום שהרתחנו למפרע. מנמיכים את האש למינימום וממשיכים לערבב בעדינות תוך שמירה שהפולנטה לא תידבק לתחתית ולדפנות.

הערבוב צריך להמשך כ- 45 דקות עד שהפולנטה משתחררת מדפנות הסיר.


יש כאלו שמכינים את הפולנטה אחרת :  מבשלים רק את עשרת הדקות  הראשונות תוך כדי  ערבוב ואחר כך אופים בתנור בחום בינוני בתבנית משומנת בחמאה למשך כ- 45 דקות כשבתום האפייה  מוסיפים כמה קוביות חמאה מעל המאפה ואופים עד הזהבה.

המרקם מתקבל כמובן שונה, אך טעים .


וכעת- אפשר להגיש את זה כמו שזה כשזה דייסתי ונימוח, אך אם החלטתם ללכת על המרקם הסמיך אז אפשר לתת לזה להצטמק יותר (אם לא נוגעים בזה) ואז אפשר לחתוך את זה בסכין או בחוט דייגים או בקורצנים למיניהם ואז או שצולים את זה בגריל או שמקפיצים את זה בחמאה במחבת והכי טעים להגיש את זה עם רוטב עגבניות עסיסי.

אבל שוב- הכי פשוט – הכי טעים : קצת גבינת פרמז'יאן והרבה פלפל שחור טרי גרוס וסאלאמת.

לפחות לטעמי.

זהו.


עד כאן להיום.

יש לי היום יום שמח.

אני הולכת לבקר חברה אהובה מאוד.

אם היא תרשה לי אז אספר לכם, לבינתיים אני לא (הפכתי להיות  דיסקרטית לעת זקנה , פחחח....).

בקיצור- אני מאחלת לכולכם בוקר דבש וגשם של זהב (אמרתי לכם כבר- זה משפט חזק וכדאי לכם לאמץ אותו, הוא משפט עם יכולות מיסטיות מוכחות ).


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת