00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

קיש פטריות מיוחד

04/05/2010
קיש פטריות מיוחד

שבועות בפתח ומסתבר שכולם פה במתח, כך לפחות מסתבר מקצב הבקשות למתכונים חלביים שאני מקבלת מכם, הקוראים הנאמנים שלי, במייל, בתיבת המסרים פה בתפוז ובפייסבוק.
מה כבר קרה?
כולה שבועות !
אז קצת גבינות וקצת דגים והרבה קינוחים צוננים וטעימים  והחיים יפים.
אז על מה המהומה?
אבל בואו , בואו ואספר לכם שלפני כמה ימים גם אני הייתי בחצי היסטריה כי כמעט-כמעט שהוצאתי ספר לשבועות.

ולמה "כמעט" כי החלטתי שזה יישאר בגדר "כמעט".
וזה היה כך :
יזם אחד פנה אליי עם הצעה עסקית מפתה שבה ביקש שאחבר לו כמות נכבדה של מתכונים שכל כולם שבועות.
ישבתי ימים ולילות ופשוט נכנסתי לאקסטזה לבנה תרתי משמע.
האמת?
יצא מקבץ משובח מאוד שכל מי שזכה לראותו אמר שהפעם התעליתי על עצמי ושוואלה, יצא משהו מהלימודים שעברתי  כי כל המתכונים יצאו מקוריים ומיוחדים .
לי זה היה ברור כי אחת מהמטרות  שלי בלכתי ללמוד הייתה לעורר את ההשראה במעבר ללימוד החומר עצמו וגילוי הדרך שבה אוכל  להביא את היצירתיות שחבויה בתוכי לידי ביטוי וזה מה שקרה לי תוך כדי עבודה על הספר, היצירתיות הזו צצה , ועוד איך צצה....

תראו, בכל התחום הקולינרי אין הרבה חידושים.
נדיר שמישהו יצעק באמבטיה :"אאוריקה" !
בצק פריך הוא בצק פריך ומרנג הוא מרנג ויש דרך אחת (או שלוש) להכינם, אבל כשנותנים דרור לראש ולידיים ומתייחסים למוצר מוגמר  כחומר גלם אז אפשר להגיע לתוצאות מאוד מגוונות כי בסופו של דבר הכל עניין של אינטרפרטציה  והכל תלוי באיך שאתה  רואה את התוצאה הסופית ,  ובאמת בקורסים  של אורן גירון לימדו אותי לחשוב קדימה, לדמיין, להתיר כבלים ולתת דרור לכל החושים, כי בתכלס בחוויית הטעימה משתתפים כל החושים, ראייה, שמיעה, טעם, מישוש וכו`, אז אם כבר אז פשוט ללכת עם זה עד הסוף וזה מה שעשיתי-  נתתי לעצמי לראות דרך העיניים שלי ולכן הכל יצא אחרת.

בכל מקרה בסופו של דבר החלטתי שלא ללכת עד הסוף (קרי : שלא להוציא את הספר לאור) בגלל כמה סיבות ואני מרשה לכם להיות שותפים לאחת מהן : אני אדם פשוט. תמיד הייתי ותמיד אהיה. נכון שיש לי חלומות ונכון שאני עושה הכל כדי להגשימן, אבל כשהכל מתגשם יותר מדי מהר אז אפשר להיכנס לסחרור  וחשתי שאני קרובה מדי להגיע לאותו צונאמי רגשי.

הכרתי בחיי לא מעט אנשים שהגיעו מאפס וברגע שהצליחו הפכו לאנשים אחרים וזה משהו שאני לא רוצה שיקרה לי, ושחלילה שלא ישתמע לרגע שאני פוחדת להצליח, כי אני לא במקום הזה, מדובר במשהו אחר. פה המינון היה לי באובר וזה הרגיש לי לא נכון לאותה נקודת זמן.

אני לא האדם הכי טוב בעולם. יש אנשים שאפילו יגידו שאני חרא של אדם וקרוב למדי שהם אפילו צודקים (אני לחלוטין לא מתיימרת להיות טובה עם כולם, אני בהחלט מסתפקת בלהיות בסדר עם אלו שלדעתי מגיע להם שאהיה בסדר אתם), אבל לא הייתי רוצה להסתכל על עצמי בעוד כמה שנים ולחשוב שהשתניתי בגלל הצלחה ולכן עצרתי.

אף אחד לא רודף אחריי ואם כתוב לי איפשהו למעלה (כן, אני מאלו שמאמינים בגורל, עתיקה שכמותי...) שאצליח, אז ראס בין עינו אצליח ואני לא צריכה לרדוף אחרי ההצלחה הזו כאילו חיי תלויים בכך.
וכשמצאתי את עצמי לא ישנה, לא אוכלת, מתעצבנת  על כל אלו שמסביבי כי יש לי דד ליין של שבועיים להעמיד ספר עם צילומים למרות שחברותיי הטובות מהקורס (שהפכו לחברותיי לחיים ) עמדו לצדי ואמרו שהן עוזרות לי בכל וכן הייתי מצליחה לעמוד בזמנים (בעיקר בזכותן) החלטתי שסטופ, יש לי חיים ואם למדתי לחיות עם אובר ומכונית מעאפנה אז אמשיך לחיות עוד כמה שנים בכאלו תנאים , אבל עם חיוך על השפתיים.
אני לא מוכנה למכור את נשמתי לשום שטן ובטח שלא לשטן התהילה או שטן הכסף.

ואתם,  האם יש שטן שהייתם אומרים לו כן (או בעצם לא?....)
אני יודעת שזו שאלה קשה, כי גם לי היה קשה לסרב, במיוחד שכשמציעים לי כזו הצעה אני מיד רואה את מנהל הבנק מתחנף אליי כמו בפרסומת ההיא של הלוטו, אבל פרסומות הן פרסומות והחיים הם משהו אחר לגמרי והעדפתי את החיים הרגילים שלי עם המכונית החבוטה שלי (שעמדה שלוש וחצי שנים בלי תזוזה בגלל שאסרו עליי לנהוג בגלל סיבות רפואיות ורק בשבוע שעבר חזרה לחיים אחרי שהרופא אישר שאני- בסדר) מאיזה חלום על וולוו נוצץ (גם כי וולוו לא בדיוק עושה לי את זה וגם כי בסופו של דבר אני אדם פשוט ואדם פשוט לא צריך את כל השטויות האלו כדי לחייך והאמינו או לא – אני מחייכת גם בלי וולוו).
אז זהו, הספר נגנז ונמצא אצלי  צרוב על דיסק.
לא צריך לבוא ולפרוץ  לי את הבית (גם ככה אין מה לגנוב...), טיפין טיפין תקבלו כאן בבלוג את כל המתכונים.
אני לא מאלו ששומרים את הדברים הטובים שלהם בכספת, הבלוג שלי הוא הכספת שלי.
נכון שלא השקעתי בו בתקופה האחרונה, אבל אני שוב כאן, במלוא המרץ ועם כל האהבה וזהו.


וכעת נעבור למתכון  שאני אישית מאוד אוהבת.
מדובר בקיש פטריות קל להכנה, אבל מרשים בתוצאה.
הבצק הוא בצק של אורן גירון והמלית היא מלית פטרייתית לכאורה  פשוטה אך לא לגמרי...
למלית ה"כמעט רגילה" של הפטריות הוספתי שבבי אגוזים קצוצים דבר שיצר ניגוד במרקמים ומעין הפתעה בכל נגיסה.
המרקם הפלאפי  והנימוח של המלית פוגש את האגוז הקראנצ`י וזה יוצר מעין הפתעה נעימה ומתפצחת בפה והתוצאה היא תוצאה מנצחת.

אותו כנ"ל לגבי התיבול:
התיבול המעודן של המלח , הפלפל והמוסקט המיתולוגי מקבל חיזוק בדמות סוויץ` פיקנטי של הצ`ילי הגרוס וגם אם אתם לא מאנשי החריף מומלץ לתת סיבובונצ`יק קטן במטחנת הצ`ילי כי כשהחיך יפגוש את האדום-אדום הזה השמחה תהיה רבה, לפחות בעיניי.
אני בעד ניגודים באוכל ואני חושבת שמי שמעיז – מרוויח.


וכעת חדל קשקשת ברשת אחרת עוד תאשימו אותי שאני אייל שני לעת זקנה (הלוואי עליי רמת המחוננות הקולינרית שלו, אבל לא משנה...) .


 

קיש פטריות מיוחד 

תבנית קיש 26 ס"מ (רצוי מאוד נשלפת) אני השתמשתי במלבנית מאורכת

 

חומרים לבצק:

 350 גר` קמח

 200 גר`  חמאה

1  ביצה

 2 כפות מים קרים

קורט מלח

קורט סוכר

 

חומרים למלית :

50 גרם חמאה

2 שיני שום קצוץ

1 כף שמן זית

1 בצל חתוך לקוביות

 1/2כרישה קצוצה (רק חלק לבן)

 1 סלסלות פטריות שמפיניון פרוסות

1 סלסלת פטריות יער

50 גרם אגוזי פקאן קלויים וקצוצים (אפשר פיסטוקים, לוז או כל אגוז קלוי אחר במקום)

מלח, פלפל שחור, אגוז מוסקט, מעט צ`ילי גרוס (אפשר לוותר)

 

לבלילה :

   200 גרם שמנת מתוקה

3 ביצים

2  שיני שום כתושות

3 כפות קשקבל מגוררת

מלח ופלפל שחור

1 כף טימין קצוץ

 

אופן ההכנה :

מכינים את הבצק: מכניסים את כל החומרים  היבשים והחמאה למעבד מזון, מעבדים רק עד קבלת פירורים. רצוי לעבוד בפולסים . מוסיפים את החומרים הרטובים (ביצה ומים קרים)  ומעבדים עד קבלת פירורים לחים. מהדקים לבצק, עוטפים מניחים במקרר ל- 1/2 שעה לפחות.

 

מכינים את הבלילה :מערבבים את כל  חומרי הבלילה (שמנת, ביצים ותבלינים) לתערובת אחידה.

 

מכינים את המלית :

פורסים את הפטריות לפרוסות.

מטגנים את הבצל, מוסיפים את הכרישה ומאדים עד שקוביות הבצל והכרישה הופכות לשקופות. מוסיפים את  שיני השום הקצוץ ומערבבים.

מוסיפים את  כל  סוגי הפטריות ומטגנים על אש גבוהה במשך כ- 5  דקות עד שהפטריות מגירות את נוזליהן ומסננים מהנוזלים מחזירים למחבת.

מוסיפים את שבבי הפקאנים (או האגוז האחר שבחרנו) ואת עלי הטימין, ממליחים ומפלפלים ומוסיפים עוד אגוז מוסקט מגורר ומעט צ`ילי גרוס.

מצננים.

 

חוזרים לבצק :

מרדדים את הבצק על משטח מקומח . מקפידים לקמח גם את הבצק עצמו וגם את המערוך. תוך כדי רידוד מסובבים מדי פעם את הבצק המרודד כך שלא יידבק למשטח העבודה.

יש להקפיד לא לעבד יותר מדי את הבצק ולהבריש שאריות הקמח  מהבצק בעזרת מברשת. מרדדים את הבצק כך שיתאים לצורת תבנית הקיש ולעובי של ½ ס"מ, מומלץ להשתמש בתבנית עם תחתית מתפרקת, אופים בטמפ` של180 מעלות אפייה עיוורת (כשרדיד אלומיניום או ניילון נצמד מונחים על הבצק ועליו ``משקולת`` כמו שעועית יבשה, חומוס או כל קטניה אחרת) למשך  כ- 15 דקות.

מסירים את הניילון עם המשקולת ואופים עוד 5 דקות.

 מוציאים מהתנור.

 

מרכיבים את הקיש :

מניחים את מלית הפטריות על תחתית הבצק, יוצקים את הבלילה , מפזרים מעל גבינת קשקבל ואופים בתנור שחומם מראש ב-180 מעלות לכ-45 דקות.

מצננים מעט, פורסים ומגישים.

 

הערות: מומלץ לגוון את סוגי הפטריות עם מינים נוספים כגון: שימאג`י, יער, מלך היער,  אנוקי, אלמוג היער, שיטאקי ופורטבלו שכולן טריות רק צריך לשמור  שהכמות תהיה זהה  (בסביבות 500 גרם  פטריות) .את כל הסוגים ניתן למצוא בכל מרכול שכונתי במקררים.

מומלץ לטחון  במעבד מזון לרמת אבקה כמה פטריות מיובשות ולהוסיף כתיבול למלית, זה מעניק טעם אלוהי. די בקמצוץ להקפצת הטעם.

 

בהצלחה 


זהו.


סיימנו להיום.

לבינתיים אני מאחלת לכולכם אחלה בוקר ושימשיך לכם יום מוצלח, או במילים אחרות : גשם של זהב.

תודה שהייתם כאן איתי.

אשמח לשמוע מהי דעתכם על העיצוב החדש של הבלוג (וחושו חופשי להביע את דעתכם הכנה). זה עוד לא הסוף, אבל זה בדרך .....

יאללה תהיו טובים, זה משתלם.



ארי


אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

39 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת