00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החזית המזרחית

65 שנים לנפילת ברלין

(אילוסטרציה: כוחות הצבא האדום המנצח מתקדמים לרקע שער ברנדנבורג. אפריל 1945, ברלין)

בשעות אלו ממש לפני 65 שנים בדיוק, התפתל הרייך השלישי על הרצפה בפרפורי הגסיסה הפתטיים והאחרונים שלו. הרייך השלישי הגדול, הרייך של אלף השנים, זה שצבאו הדהים את אירופה ואת העולם בכיבושים צבאיים מרשימים שטרם נראו עוד בעידן הלוחמה המודרנית והמשוריינת, בליצקריג, צניחות מרשימות בכרתים, מבצע ברברוסה. הרייך השלישי שהובס שוק על ירך במערכה באפריקה, שהארמייה השישית של הוורמאכט המהולל שלו כותרה והוכנעה בקרב על סטלינגרד, שנדחף אחורה על-ידי בעלות הברית במערכה המפוארת על שחרור מערב אירופה שהחל במבצע אוברלורד*. כחיה בהמית, עוצמתית ותוקפנית, שאך לפני מספר רגעים השתוללה ושאגה, ריר ניגר מקצה פיה החושף שיניים מחודדות ומאיימות, מוכנה לטרוף ולהרוג, כעת נגררת על האדמה הבוצית של מאורתה בעזרת הציפורניים שתהילתן חלפה מן העולם זה מכבר, בשארית כוחותיה מתייפחת ומייללת את יללותיה האחרונות, לפני זריקת ההרדמה הסופית.

המתזמר הראשי בסימפוניית המוות, אדולף היטלר, הסתגר בשעות אלו ב"פיהררבונקר" שלו מתחת לרייכקנצלריה, מושב שלטון גרמניה הנאצית. עימו התחפרה והסתודדה אהובתו ואשתו הטרייה, אווה בראון, עימה התחתן יום לפני-כן. במרחק רחובות ספורים ממנו, חיילי הצבא האדום לחמו את דרכם אל בונקרו. היטלר ושאר פוקדי הבונקר שמעו והרגישו היטב את רעם הצבא האדום האיתן ואת פגזי הארטילריה הסובייטית ממוטטות את שאריות ההתנגדות האחרונות של הוורמאכט והס.ס, שנותצו לראווה על-ידי כוחו האדיר של הצבא האדום. אזרחים גרמנים שגויסו ל"פולקשטורם"** להילחם על ביתם מצאו את מותם חסר-המשמעות אל מול ה"ברברים הבולשביקים מן המזרח". נערים גרמנים צעירים, אוחזים בפאנצרפאוסטים***, השליכו את חייהם בניסיונות, לעיתים מוצלחים, לרוב לא, לפגוע בטנקי הטי-34 הרוסיים השועטים בסערה אל תוך מאורת הרייך הגוסס.

(אילוסטרציה: שאריות מעורבבות של לוחמי וורמאכט וואפן ס.ס מתכוננים לקרב בסמוך לתחנת הרכבת פוסטדאמר באהנוף. אפריל 1945, ברלין)

פעמוני השעה הגדולה צילצלו עבור הצדק והנקמה. זוועות נוראיות שטרם נודעו לאנושות התחוללו על-ידי הגרמנים ושותפיהם על אדמות ברית המועצות. אף אחד לא ידע רחמים: נשים, גברים, זקנים וטף. נערות צעירות נאנסו בברוטאליות, תינוקות נזרקו כנגד קירות או נורו למוות בזרועות אמהותיהם, אוכלוסיות שלמות נדחסו לתוך מבנים שהועלו באש. כפרים שלמים נמחקו מן העולם, שושלות הוסרו לחלוטין מן ההיסטוריה. שישה מיליון מבני העם היהודי הגדול, בעל המורשת המפוארת וארוכת השנים, נרצחו באופן שיטתי ואכזרי שטרם עוד נראה בהיסטוריה האנושית. הגרמנים הצליחו ב-6 שנים למשוך את האנושות לנקודה הכי שפלה ושחורה שנראתה מאז שחר האנושות, כשהאדם הראשון הלם על חזהו במסעות צייד וצייר על קירות המערה.

אותה גרמניה נפלאה, גדולה ותרבותית, הלב הפועם של אירופה. אותה אומה נהדרת שהביאה את מיטב הפילוסופים, המדענים, המוסיקאים, הוגי הדיעות. המצאות פורצות דרך, רומנטיקה, דרכי חשיבה חדשות, מהפיכות תודעתיות ופוליטיות. אותה גרמניה של גתה, שילר, בטהובן, גאוס, הומבולדט. אותה גרמניה שב-6 שנים הפכה לאומה שאחראית לפשע הכי ידוע לשמצה בכל ההיסטוריה, אומה שכתם אדיר ומטונף יעטר את שמה לדיראון עולמים.

(אילוסטרציה: כוחות הצבא האדום נעים לעבר הרייכסטאג. אפריל 1945, ברלין)

הייתה זו שעת הנקמה. שעה של מסר להיסטוריה, להווה ולעתיד, שזהו גורלו של כל רשע, ושל כל עם החורט על דגלו את השמדתו של עם אחר. מסר אחד כנגד הגזענות, השנאה העיוורת, הלאומניות קיצונית. מסר כנגד כל עם שלם הנגרר אחר מנהיגים תאבי-כוח וכיבושים, ההופכים את השנאה לדת הלאומית, שחפצים בכיבוש ושלטון אבסולוטי על עמים אחרים, שבזים לבני החורין, לערכי השלום וזכויותיהם הבסיסיות של בני-האדם, ללא שום זיקה להשתייכותם האתנית, דתית או לאומית.

תימרות עשן של תבוסה ומפלה קישטו את שמי ברלין הגדולה, היפה, של הקונצרטים והנשפים, של בתי-הקפה ורוכבי האופניים עם הכובעים המהודרים והפרחים בכיס המקטורן המדוושים לאיטם בעונג בשנות השלושים המאוחרות ושנות הארבעים המוקדמות של המאה ה-20 לצלילי מוסיקת סווינג נאצית. האלכסנדרפלאץ, אונטר-דן-לינדן, פרידריכשטראסה. כעת עולה ברלין הזו בלהבות, ערימות חצץ מעטרות את כל פינותיה, חלוקי אבנים מספרים סיפורים של ימי קיץ יפים בבתי הקפה הפינתיים בימי הזוהר, בזמן הנצחונות הגדולים של תחילת המלחמה והרציחות המאסיביות של היהודים. מנהיגיה הנפשעים שוכבים ללא רוח חיים בחדרים קטנים או על ספסלים בפארקים הפסטורליים, לאחר שלקחו את חייהם. אחרים נסים על חייהם כעכברושים מפוחדים, משנים את זהויותיהם, יודעים כי הגיעה שעתם לשלם על פשעיהם הבלתי-יתוארים.

(עיבוד מחודש, אחד מאלפים, לתמונה המפורסמת שצולמה על-ידי יבגני חלדאי. דגל ברית המועצות מעל הרייכסטאג והבירה הנאצית המובסת. מאי 1945, ברלין)

באותו יום, ה-30 באפריל 1945, אדולף היטלר שם קץ לחייו ב"פיהררבונקר" שלו. קארל דניץ, מפקד הקריגסמארין (חיל הים) שהתמנה כמחליפו, הודיע באותו ערב ברדיו הלאומי על "מות הגיבורים" של הפיהרר בקרב מול הבולשביקים בברלין, וישר לאחר מכן התנגן האדאג'ו מהסימפוניה השביעית של אנטון ברוקנר, מהמלחינים האהובים על הפיהרר המנוח, אותו אדאג'ו שהתנגן גם לאחר פרסום הידיעה על כניעת הכוחות הגרמניים בסטלינגרד בפברואר 1943. לאחר זמן לא רב הונף דגל ברית המועצות מעל הרייכסטאג, באופן שגם תועד במצלמתו של יבגני חלדאי הצלם הצבאי של הצבא האדום, יהודי כשר, שתמונותיו מספרות באופן מצוין את סיפורה של רוסיה במלחמה הפטריוטית הגדולה, שהמשיך לתעד במצלמתו את משפטי נירנברג שיחלו בחלוף חצי שנה. גרמניה הנאצית נכנעה באופן רשמי וללא שום תנאי לבעלות הברית לאחר מספר ימים, הרייך השלישי הובס והמלחמה בחזית אירופה הסתיימה. מבצע ברברוסה הגיע לקיצו המר לאחר 3 שנים ו-10 חודשים, בגרנדיוזיות לא פחוּתה מזו שאפיינה את תחילתו.

* מבצע "אוברלורד" – הפלישה לנורמנדי ביוני 1944, תחילת הסוף של הכיבוש הנאצי במערב אירופה.

** פולקשטורם - "משמר אזרחי" שהוקם על-ידי הנאצים לקראת הימים האחרונים של המלחמה, אליו גויסו גברים גרמנים כשרים מגיל 16 ועד 60, שלא היוו חלק מהכוחות הלוחמים.

*** פאנצרפאוסט – מטול אנטי-טנקים גרמני נפוץ ששומש באופן רווח מאוד במלחמת העולם השנייה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Antonio Montana אלא אם צויין אחרת