00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

במזל סרטן - חלק ח`

 

 

 

כשהחשד מתעורר הכל הופך להיות משני והכל מתמקד בחשד הנורא שמוות לצידו. כל המתנה לתשובה, לרופא, לתוצאה, נראית ארוכה שהמילה נצח מתאימה לה כמו כפפה.

לאחר זמן רב קראו בשמנו וניכנסנו לדר' שרון. הצגתי לפניו את ההבחנה מהמכון שבו עברתי ממוגרפיה ובה הקביעה - חשד לשאת בגודל 1.2 סמ'. הוא ביקש לבדוק אותי.

הסרתי את החולצה, נישכבתי על מיטת הטיפולים והוא מישש במומחיות את שני שדי.

"אני לא מרגיש דבר", אמר

שביב התקווה שבמשפט זה, היכה בי כברק, והרגשתי את הלב שלי קופץ לתוך הגרון והנשימה נעצרת.

"כלומר?" שאלתי בחשדנות מפחדת להתמסר לשמחה.

"בדכ' אני מרגיש את הגוש ואצלך השד רך ללא גושים".

הבטתי בעיניים בורקות בשמוליק שחיוך רחב היה נסוך על שפתיו.

"אבל בכל זאת נבצע בדיקת ממוגרפיה חוזרת" אמר דר' שרון.

כל מי שעברה בדיקת ממוגרפיה יודעת שמעבר להקרנות,  מדובר בהליך לא נעים ולפעמים כואב. הנבדקת עומדת ליד לוח צילום והשד נמחץ בין שני לוחות, לפעמים עד כדי כאב.

ההליך נמשך מספר פעמים ושדי צולמו מכל זווית אפשרית. המתנו בחוץ מלאי תקווה, ואפילו ניכנסנו לקיוסק קטן שהיה בסמוך ושתינו כוס קפה.

כשחזרנו למכון, ההתייעצות הייתה בעצומה. לא ידענו מה זה מבשר, והאם ההתלבטות היא כי התשובה חיובית או שלילית .

לאחר זמן שנראה גם הוא כנצח נקראנו שוב לדר' שרון ודר' מואב, שביצעה את סריקת הממוגרפיה נכחה גם היא.

הם הציגו בפנינו את הצילומים והודיעו באופן חד משמעי "אין לך גידול". לא הבנתי דבר בצילום הוצג לפני ודר' קרני הסבירה שאם היה גידול הייתה נקודה בהירה יותר במקום הגידול. לא ידעתי איך להגיב. התקווה והשמחה התערבבו בתחושת בלבול.

"אבל הרופא הראשון שאיבחן, קבע שיש חשד לגידול"? שאלתי בבלבול

"הוא כנראה טעה" ענה לי דר' שרון " גם במישוש וגם בצילום לא רואים שום ממצא חשוד".

"כנראה? גורלי נתון על כפות המאזניים של כנראה?" אמרתי בקוצר רוח, הייתי מותשת ועייפה מהמתח של היומיים האחרונים ומאוד מבולבלת,  "מה זאת אומרת כנראה טעה, אולי אתם  טועים?"

"אני מבינה את הרגשתך", אמרה בעדינות דר' מואב "אבל את יכולה להיות רגועה. אנחנו מאוד מנוסים ואנחנו אומרים שאין לך כלום."

"בכל זאת" הקשיתי "אתם מתכוונים שזהו? אני יוצאת מכאן בריאה? אין לי שאת?" התעקשתי לבטא את המילה המוזרה.

"באופן מוחלט אין לך"

מלאי ספקות, שביבי תקווה וייאוש הודינו להם ויצאנו מהחדר.

"מה לעשות" שאלתי את שמוליק, "זהו? ללכת הביתה רגועה? אז למה אני לא רגועה? "

  

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת