00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

במזל סרטן - חלק ז`

כששמוליק חזר מהסעות הבוקר נסענו למרפאת השד בבית החולים לפגישה עם כירורג השד דר' שרון שאליו היפנה אותנו רופא הנשים שלי.

למזלי, לא ביקרתי בבתי חולים בשנים האחרונות. בתי החולים הזכורים לי היו מספר מבנים שריכזו את המחלקות השונות.

כשהגענו לבית החולים, חשבתי שטעינו בדרך . קריה ענקית עם רחובות מגרשי חניה ומבנים מפוזרים על שטח ענק . בתוך כל המבוך הזה היה קשה למצוא את המרפאה . מבנה יחיד, בעל קומה אחת, בפאתי בית החולים כאילו מאן דהו רצה להסתירה מעיני כל כאילו רצה לאמר, הי בית חולים מטפל באנשים, נותן להם חיים ופה, לפה מגיעים אנשים למות.

את המועקה ריככה החורשה הירוקה הקטנה הסמוכה למבנה. מספר גברים ואישה אחת עמדו ברחבה ליד המבנה ועישנו. מאז שניכנס חוק איסור עישון במקומות ציבוריים הפכו המעשנים למין כת סגורה. בכל מיפגש כשמישהו יוצא לעשן מיד מצטרפים אליו כל המעשנים, עומדים מחוץ לחדר במעגל ומנהלים שיחה ערה, שגם זרים מעשנים מוזמנים אליה בשמחה - חוג סגור. ואילו כאן עמדו המעשנים בניפרד כל אחד סגור בעולמו יונק בריכוז מהסיגריה ובוהה בנקודה כלשהי.

שמוליק פתח את הדלת וניכנסנו. המראה היה מהמם.  מסדרון צר המוביל לחדרים חבויים מאחורי דלת הפרדה. המוני נשים מילאו את הפרוזדור . כורסאות מתכת קטנות תפוסות באדיקות ע"י חלק מועט מהנשים ושאר הנשים, ממלאות את החלל הקטן.  בחלקן מטיילות באיטיות בפרוזדור הקטן, חלקן נשענות על הקיר, על עציץ או על משקוף . נשים בכל הגילאים, הצבעים והעדות. חלקן מבוגרות בכיסא גלגלים מלוות ע"י המטפלת, אחרות חובשות פיאה מנסות בלי הצלחה להסתיר את אות הקין, הקרחת, אחרות קשרו לראשן מטפחות או בנדנות גם הן תוך ניסיון להפוך את אות הקין לקריצה שובבה אך מאולצת, מעטות מהן מלוות ע"י גבר. נשים, נשים נשים

אבל המפתיע מכל היה השקט. כמות כל כך גדולה של אנשים ושקט, כמעט דממה, שהופרה רק ע"י קולות המזכירות והאחיות המשוחחות ביניהן או קוראות לחולה הבאה.  

כל המבטים הופנו אלינו. בוחנים אותנו בתשומת לב. קשה לי להסביר מה ראיתי בעיניים שהביטו בנו, כאב? שותפות גורל? הכנעה? אבל בוודאות ראיתי שם רחמים, ברכת ברוכים הבאים לחוג הסרטן,  אתם החדשים, הן שידרו לי, גם פה יש היררכיה, גם פה יש תור.

 "כולן חולות?" לחשתי לשמוליק בתדהמה

"למה את מדברת בלחש" הוא שאל בקול רגיל שנישמע רם בשקט שמסביב. מבלי ששאלנו הצביעה אחת הנשים על דלפק קבלה קטן שהוסתר ע"י הנשים הממלאות את חדר הקבלה ,

מסרתי את טופס ההפניה למזכירה ואמרתי לשמוליק, שוב בלחש, שאני חייבת לצאת מפה. הודענו למזכירה שאנחנו ממתינים בחוץ ויצאנו לחורשה המוצלת.

שמוליק הושיט את ידו לכיסו והוציא חפיסת סיגריות. מבט מזועזע שנעצתי בו גרם לו להחזיר את הקופסה למקומה.

אמרו אחת מתשע, אמרתי לשמוליק, לא ידעתי שזה כל כך הרבה. נראה שזה אחת מכל שתיים. כמות הנשים החזירה ביתר שאת את החרדות, ואת דפיקות הלב המואצות והמבוהלות שלי שמעו עד טימבקטו. התאפקתי לא להתחיל לבכות ונשכתי את שפתי בחוזקה. שמוליק חיבק אותי ונשק לי בעיניים פקוחות מביט לתוך עיני הפקוחות גם הן.  

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת