00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

יש כדורים שלא משחקים איתם! (או – מה אתה עשית היום למען הכדור?)

25/04/2010

(הקדמה -או- שבת בבוקר יום יפה?)

בשבת בבוקר יש שקט כזה, שלא נותן לצאת מהמיטה ומהתנוחה המאוזנת של הבטלה אחר הימים המעייפים של השבוע. במיוחד לאחר כמו זה שעבר על ביתי, השעות המוקדמות של הבוקר הוקדשו כל אחד לעיסוקיו, כל אחד בפינתו השקטה, בבית או מחוצה לו.

את שעות הבוקר שלי העברתי בקריאה. הדרך הכי טובה להתנתק מהכל ולהתחבר לעצמי.
הספר שמלווה ומתנייד עימי עכשיו הוא הראשון שראה עברית מסדרת ספרי הבלש של איאן רנקין ("חבלים וצלבים", עליו אספר כשאסיים, מבטיחה).
אחרי שקיעה לתוך המתח בין הרמזים המפוזרים בעלילתו, פניתי אל עיתוני הסופשבוע כדי לראות מה חדש בארץ ובכל העולם, ולאו דווקא בתחומים הרגילים המחשיכים פנינו ממסך הטלויזיה בעיקר בשעות מהדורת החדשות המרכזית , אלא דווקא בתחומי התרבות והספרות של ארצנו.

אגב, בבוקר הזה, כתבה על הסופר אתגר קרת שפורסמה במוסף הסופשבוע משכה אותי במיוחד. כאחד המוצלחים בארץ, לקרוא חדשות ישנות וטריות על חייו ועבודתו, ביקורות ופרגון מצד אחרים על דרכיו של מושא הערצה כמוהו תמיד מעוררים בי סקרנות ליצירותיו הבאות שיראו אור (בתקווה שבקרוב).

(ועכשיו לעיקר שבדרך לסוף -או- זה בידיים שלנו!)

לאחר שטמנתי ענייני בין מילותיו של הכתב השנון, בשפה קולחת כמקדשת את נושא הכתיבה, לא יכלתי שלא לשים לב למודעה גדולה שנשאה מילים על עמוד שלם בעיתון ובראשה "תודה שכיביתם את האור", מטעם ראש עיריית ירושלים.

על התודה המברכת את הקוראים, ועוד חותמת שמות ותפקידים גדולים כגון הנשיא, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ושאר בכירים של אנשי המדינה, חברות גדולות, שמות גדולים ובסופם, אחר ההבטחה "יחד נשמור על כדור הארץ", חתום ראש העיר.

אני חייבת להודות, שרפרפתי על כל השמות הכתובים על אותו עמוד מודגש בשחור של העיתון בנסיון למצוא הברקה אמיתי שתסביר את הופעתם. אני לא בטוחה אם הבנתי את התודה המדוייקת והפנייה המשתדלת להרגיש או להדגיש את פעילותה של העיר ירושלים למען הכדור, אך לצד הערכה לנסיונו, היא הותירה אותי עם שאלה מרכזית, בראש כל התהיות - האם כיבוי האור בכמה ערים מובילות בלבד באמת יוביל לשינוי? האם שעה אחת בשנה באמת משנה ומסבירה לנו מהי מהות השמירה על איכות הסביבה?

יצאתי החוצה לטיול מחצית היום עם הכלב שלי. במקום שקית ניילון, לקחתי שלושה דפי עיתון ישנים מהשבוע שעבר (כי לפני ואחרי הכל, מישהו צריך לנקות אחריו, לא?).
במהלך הסיבוב הקבוע כמעט בשכונה, בו הכלב מוביל אותי בדרך המוכרת לו כבר, בין שני צמתים מרכזיים ברחוב, ניצב ספסל אחד שתמיד ולא משנה מה השעה, יושבים עליו. בשעות הבוקר אנשים מבוגרים או קשישים שמחכים למוניות שיאספו אותם מקופת החולים הנמצאת בסמוך, בצהריים הילדים שמסיימים את יום הלימודים בגנים ובבתי הספר שברחובות הנושקים לו ובשעות הערב בדרך כלל הצעירים היוצאים לבלות ועושים הפסקה בדרכם. ממש "תחנת ביניים" של הסביבה.

הכלב שלי בהחלט היה שמח להתעכב בין שאריות הפיצוחים שמצא מפוזרים על אספלט המדרכה שליד אותו ספסל. הבקבוקים הריקים שהדיפו ופיזרו ריח אלכוהול חריף שמתחיל להישכח ואריזות ניילון שהכילו את כל אילו, כנראה אתמול בשעות הלילה בידיהם של היושבים, התנופפו ברוח עד שנתקעו בין השיחים שנמצאו בדרכם.

למיותר לציין, כי אני גרה בעיר גדולה, בשכונה נוחה ורחוב מתוחזק. תחנות אוטובוס וצרכנייה נמצאים בקרבת מקום מרכזי, בתי ספר וגנים ברחובות הסמוכים. וכמובן שבדרך לכל אילו, במרחקים לא קבועים אך קרובים זה לזה- פחי אשפה גדולים דיים ניצבים בצידי הדרכים.

אני לא יודעת איך אחרים רואים את אותו הרחוב שאני גרה בו, אך אני כבר ציינתי בעבר, שאני גרה פה מאז היום שאמי הוציאה אותי מבטנה אל אוויר העולם.. הוא הבית היחיד שאני מכירה.

את כל הזוהמה שהונחה שם, כנראה שבשעת לילה מאוחרת ע"י עוברים ויושבים, התעכבתי לנקות ולהרים בעזרת אותם גזירי עיתון שהצטיידתי בהם כתחליף לנייר טואלט לכלב שלי. ואולי בעזרת חוש הריח שהתברך בו הכלב הקשקשן שלי, שמשך אותו וגילה לי עוד כמה שאריות נחבאות, היסודיוּת הרגישה לי כמו השלמה ברורה מרצון לשמירה משלי על איכות הסביבה, לפחות זו שצמודה ומקיפה את ביתי.

ברשותכם, אחזור רגע לאותה ברכת תודה בעיתון מאת ראש עיר הבירה שלנו (שלרגע אין לי טענה כלפי כוונותיו המבורכות), שמודה על כיבוי האורות ביום כדור הארץ, ומתחת להבטחתו על השמירה עליו, מתנוססת השורה "יש כדורים שלא משחקים איתם!"
נניח שאני או שכניי לרחוב כיבו את האור בשעת כדור הארץ, נשאלת השאלה- האם מראה הזוהמה הזרוקה בשכונה שלי ומלכלכת את סביבת המגורים שלנו היה נראה אחרת?

אולי כל אילו שכן "כיבו את האור" שלהם פה בשכונה שלי, בחרו להתעלם מאותו מראה מקומם שהיה זרוק שם בפינה, הרי זה "לא נוגע להם" כי הרי כמובן לא הם הותירו אותו שם. (וכמובן שגם אני לא, ובכל זאת זה הפריע לי)

 

יש כדורים שלא משחקים איתם, זה כמובן נכון כשמדובר על כדור הארץ. ואולי כדאי לעצור לרגע ודווקא להדליק את האור ולפתוח את העיניים כדי להסתכל על הסביבה הקרובה והראשונה שלנו.
זה הדבר הראשון שאפשר לעשות למענו. ובעצם, זה למעננו. כי אנחנו אילו שמאכלסים אותו.. הוא שלנו ובשבילנו, ובעיקר - בגללנו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

25 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת