00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עמק החיות המוזרות

התקרבות

15/04/2010

נכון שאמא יש רק אחת, ואפילו שלא כמו בבדיחת הקרש -

"מוישה, תביא לי בבקשה שתי ביצים מהמקרר"

"אימא, יש רק אחת!"

אבל ילדים יש לי שניים. שניהם חכמים, שניהם נדיבים ובעיקר שניהם נפלאים. העניין הוא שהצעיר (עליו אני כותבת כצ'ופון) הוא יותר קל, נוח וידידותי לסביבה מאחיו הבכור. לא פשוט להיות בכור. אתה חי זמן מה כמרכז העולם, הסביבה כולה נותנת לך את התחושה שהשמש זורחת לך מהישבן עד ש... עד שמגיע מתחרה. המתחרה דורש (ומקבל) תשומת לב רבה ולפחות חלק מהתפעלות הסביבה שעד עתה הייתה שמורה לך ולך בלבד, כבר אינה מוענקת בכזו בלעדיות.

בכורי די מחק אותי. הוא גם קבע חלוקה - אני של אבא וצ'ופי של אמא. כואב, ולמען האמת גם די מעליב... אבל כפי שאמרו כבר לפני - הדרך הנכונה להתבונן בבעיות היא כאתגרים. אז ניסיתי. ופתאום, נראה שיש תזוזה. ברור לי שכשמדובר בבני אדם (או בכלל בהשגת יעדים) שינויים אינם מצב סטטי. היום זה כך ומחר יהיה קצת אחרת. אך בכל זאת, אני חשה ממש בפריצת דרך ורציתי לתעד אותה ולשתף בה. 

זה החל מהפיז'מות, סדרה שהילדון צופה בה באדיקות. אז אמנם אני לא רואה טלוויזיה אבל אם היא דולקת אז אני שומעת. בכל הסדרות שהילדים צופים אני מאמצת דמויות עליהן אני מכריזה שאהובות עלי. רוצה לתת להם תחושה שגם אם אני לא צופה במתח ובאדיקות כמותם, לפחות אני מעורבת מספיק כדי לגבש עמדות בנוגע אליהן. בפיז'מות הבחירה לא הייתה בעייתית כלל - אלונה. ואז היה פרק בו כל אחד מהגברברים המשתתפים בסדרה הכריז על עלונה כאשתו (סליחה אם אני מסלפת. אני שומעת תוך כדי ביצוע המוני מוטלות אחרות...). מייד "קינאתי" ורציתי גם. מה עשיתי? התחלתי לדבר על רעייתי אלונה. כיוון שאני אישה ועל כן רעיה אמיתית לא תהיה לי כנראה, די מהר כשדיברתי על רעייתי אלונה התחיל להיות ברור (לא זוכרת מי התחיל להקנות לביטוי את המשמעות הזו - הילדון או אני) שהכוונה היא לבעלי. הילדון הוא, ותמיד היה, הראשון להיות איתי באותו הראש (יותר מאביו וגם יותר מאחיו הקטן). אז נהייתה לנו בדיחה פרטית שכזו. תחילה השתדלנו שבעלי לא ישמע, אחר כך כשזה כבר הפך להיות מובן וברור לשנינו - כבר חדלנו להשתדל.

יודעת שזה קטן. פיצי. אבל בכל זאת דברים פשוט התחילו לזוז. הילדון מתחיל גם להתפנק מולי ואיתי ולא רק עם אביו ומולו, הוא מתחיל להסתכל גם עלי ככתובת לפתרון בעיות ובכלל הרבה דברים הפכו יותר נעימים בקשר בינינו (הוא כבר מתחמק הרבה פחות מנשיקות למשל). אז רק שימשיך, וישתפר אפילו עוד! 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

56 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גגג האחת אלא אם צויין אחרת