00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמאmommy

עוד עונת בייסבול נפתחה לה וגם Milk and Cookies

נכתב ביום א', ה- 11 באפריל 2010
ושניה לפני שאני מתחילה, התנצלות, הכותבת הינה תחתהשפעת  אופטלגין אחד ומיגרנה אחת, מייד נבדוק כיצד הכימיקלים משפיעים על אמא- mommy במהלך כתיבת שורות אלו, מה שבטוח שאני לא מחייכת כרגע....וכרגיל, לכל דבר יש סיבה, והפעם הסיבה היא השמש שצלתה לי את המוח בסופ"ש האחרון. אני יודעת, לא ציפיתם לשמוע את זה ממני, אחרי כל הרשימות שהיו כאן על קור, והנה באה השמש. אבל האמת שזה הדיסוננס המעניין שקיים אצלי. בעצם, שם בפנים אני אדם שונא שמש, וחום לוהט, אני בעלת עור בהיר מדי, שגון השיזוף האולטימטיבי שלו הוא ורוד, ולפחות בנושא הזה אני מרגישה מאוד טוב בארה"ב, בכל משרד בו עבדתי בישראל תמיד ישבתי מעל פתח האוורור של המזגן, ובמקום אחד אף הגדילו לעשות והתאימו את פתח האוורור שינשוב ישר מעל הראש שלי, ובנוסף מעל 5 דקות הליכה בשמש, וזה בדוק!, אני מייד חוטפת מיגרנה. אז כן! אני אמא-Mommy בעצם אהבתי כל חיי גשם וקור, ואז נולדו הילדים והרסו גם את המנגנון הזה, את האחרים שהם הרסו אני אשמור לשיחה אחרת של אחד על אחד על כוס קפה.
בכל אופן, זהו, נגמרו החורף והקור, מי זוכר בכלל שהיו פה ערימות של שלג שקיפצנו ביניהן??? עכשיו הזמן לאלרגיות! הפרחים פורחים על העצים, והחיים מחייכים אלינו, אנשים גודשים את הפארק, ואיתם פצחה לה, שוב,עונת הבייסבול. מעולם לא שיערתי לעצמי שהבייסבול הוא הספורט מספר אחד בארץ האפשרויות הבלתי נגמרות, תמיד חשבתי בהשראת הכדורסנלים האמריקאיים שגדשו את קבוצות הספורט בישראל (נו, הייתי חייבת), שהכדורסל הוא הספורט מספר אחד בארה"ב. אבל לא! טעות היתה בידי! הבייסבול, משעמם ככל שיהיה, הוא הוא הספורט מספר 1 בארה"ב, מדובר ב- 5 שעות משחק, כל קבוצה משחקת 162 יום. והרבה אוהדים ואוהדות שחיים ונושמים בייסבול.
בשנה שעברה חברה שלי שיכנעה אותי לרשום את הגדול לחוג בייסבול ביחד עם הבן שלה (הם חברים מאוד טובים). האמת? לא ידעתי למה אני מכניסה אותנו, אבל החלטתי להיעתר לחוויה ולהצטרף לשאר האמריקאיים שמציפים את פיסות הדשא של הפארקים ברחבי העיר. העסק מתחיל במרכז השכונה, במצעד מרשים, כל הילדים מגיל גן ועד תיכון מתלבשים במדי הבייסבול של הליגה שלהם: כובע עם סמל הליגה, חולצה עם שם הספונסר, מכנסיים לבנים שמגיעים עד הקרסול ותואמים את אופנת האביב העכשווית של כלל אמהות השכונה, ונעליים שחורות עם גרביים שנמשכות עד הברך. וכך עם הישמע הגונג צועדים כל ילדי השכונה (מדובר במאות רבות) עם המאמנים והמשפחה, אל הפארק, כשברקע קהל חביב מעודד את הילדים הצועדים ועם הכניסה לפארק התזמורת מקבלת את ילדי השכונה בשימחה רבה, ואז אחרי מספר נאומים מרגשים הקבוצות מתפזרות להן ברחבי הפארק  אל המיקום שהוקצה להן, ובו יפגשו מדי סופ"ש ללמוד עוד ועוד את נסתרות הבייסבול. וכך התחוור לאמא-mommy ולעיניים הזועמות של האמצעית ואבא, שזה אינו סתם חוג, כי אם חוויה תרבותית של ממש! כל המשפחה מתייצבת מדי סופ"ש לשלוש שעות, אני חוזרת שלוש שעות, אני חוזרת שוב: שלוש שעות, של בהייה אינטרקטיבית בילדיהם. ההורים יבואו על שלל טפיהם, התרמוס, השמיכה, והמשוכללים אף יבואו עם כסאות מתקפלים, יתפסו זוית על הדשא, ויצפו בזאטוט שרץ מ- base מספר אחד ותוהה לאן עכשיו הוא צריך לרוץ?ולמה המאמן שוב מנפנף לו בידיים ווצעק: here!!!! here??? ואולי שמא בכלל עליו לתפוס את הכדור, ואם הוא כבר תפס? אז מה הוא עושה עכשיו??? וכולם מסביב יצווחו:" ruuuunnnn!!!! Catch!!!! throw", ולסיום אם אחד מהזאטוטים גם הבין שהוא באמת צריך למסור לחבר את הכדור, ההורים יצאו מגדרם ובשריקות, צווחות ומחיאות כפיים יעודדו את המהלך המושלם שהילד של הקבוצה שלהם עשה. ויוסיפו גם "good job", כי אתם צריכים להבין,  בייסבול זה חלק מהתרבות שלהם, זה לא רק המשחק, זה ה- settings, זה ה"ביחד", זה ה"למחוא כפיים" ולעודד, זה זכרונות הילדות של ההורים. וכל יתר הדברים שעזרו לנו להבין שלעולם לעולם לא תהיה לנו שבת, או ראשון פנויים אם הבן שלנו ימשיך לשחק בייסבול....אז מייד רשמתי אותו בסתיו לכדורסל, וחסל!
אבל, בכל זאת, אתמול אחרי שהילדים רצו מצד לצד על הדשא בפרוספקט פארק, שהיה גדוש באנשים וקבוצות הבייסבול, כשראיתי את כל ההורים הולכים בחזה נפוח, עם ילד לבוש במדים הצבעוניים, כובע הבייסבול והמכנס הלבן, ושמעתי את מחיאות הכפיים וצווחות הגאווה, קצת קינאתי, קינאתי שאני לא אוכל להיות אף פעם חלק מזה....

הילדים לפני שהמצעד מתחיל:


תושבי השכונה מעודדים את הצועדים עם שלט מניע

המתופפים מקבלים את פני הקהל, בכניסה לפארק


שדות הבייסבול בפרוספקט פארק (וזו רק טיפה קטנה בים)


טיילת ההדסון
והיום בחסות המיגרנה, יצאנו לטיול צהריים בטיילת ההדסון ב- West Village שבמנהטן. הטיילת מתחילה באזור באטרי פארק סיטי ועולה עד האפר ווסט סייד. אנחנו בחרנו את האזור של ה- West Village, כי היתה לנו תוכנית חצי סודית, היא היתה יכולה להיות הרבה יותר סודית, אם היה לי פה קצת פחות גדול שחייב תמיד לספר הכל לילדים שלנו. אבל, אתם תחכו עוד רגע בסבלנות!.
את הסיור שלנו התחלנו קרוב לרחוב 12W. להורים עם ילדים המיקום הזה הוא מעולה, ומכונה בשפת המפה ואתר האינטרנט- Pier 51. בדיוק שם שם, יש גן שעשועים שיושב על שפת המים (נראה לי להיט לבוא לשם לפני השקיעה) ומעוצב בצורת אוניה. ממול יש שירותים נקיים וברזייה. ואם תלכו דרומה תגיעו ל- Pier 46, שם תתקלו בפיסת דשא סינטתית בה הילדים יהנו להתגלגל, לשחק בכדורגל אנגלי, או אמריקאי, או כל ספורט אחר (רק תדאגו להצטייד מראש באיזשהו סוג של כדור, או לדאוג שהם יהיו מספיק ידידותיים כדי להצטרף למשחק עם ילדים אחרים. הטיילת צופנת הרבה הרפתקאות לילדים. ואם יש לילדים Scooters (קורקינטים) אפילו עוד יותר טוב. ותביאו כובע, וקרם הגנה ומים כי חם ומי שלא שם כובע חוטף מיגרנות! אבל לפני המיגרנה המשכנו לסיום המתוק מכולם. Milk & Cookies, זוכרת דודה???? בעקבות סיור אוכל, שעשינו ב- West Village, גילינו את Milk & Cookies ומאז בעלי ואני מעריצים נלהבים. כבר הרבה זמן שאני רוצה לקחת לשם את הילדים, והיום זה הסתדר. בהליכה של רבע שעה מהמיקום שהיינו בו בטיילת מגיעים לבית הקפה שנמצא ב- Village וההתמחות שלו היא אפיית עוגיות שוקלד ציפס בכל מיני ורסיות, וזה כל-כך טעים. בתור מישהי שלא חובבת עוגיות במיוחד ושנישאה לחובב עוגיות גדול, מדובר במקום שממיס את כולם. בקיץ אם תהיו ברי מזל תוכלו לפגוש כוכבי קולנוע שבאים עם הילדים שלהם לאכול שם עוגיות ולשתות חלב, הם מכינים שם גם גלידות, ו אנחנו חטאנו ובגדול עם גלידת סנדוויץ', בחרתי לכולם עוגית שוקולד צ'יפס מצד אחד, עוגית M&M מצד שני וגלידת וניל באמצע. ויצאנו עם חיוך מאוזן לאוזן, וכל שניתן לעשות הוא לשאול את הבעלים הנחמדים מהחנות ליד, איך הם יכולים, לעזעזל, לעבוד ליד בית הקפה הזה???? אין מצב שאני אעבוד, או אגור ברדיוס שקרוב לבית הקפה הזה, כי זה נגד אמנת ג'נבה! ואם אתם סקרנים לדעת מה היתה התשובה שלהם? Well that's why we are soooo fat. (ורק שתדעו שגם החברה ששלחתי לשם חזרה עם דמעות של אושר) אז אם אתם באזור, תעשו לעצמכם טובה ותיכנסו.
והנה המיגרנה מתפוגגת, כנראה שאופטלגין ויצירתיות בכל זאת הם שילוב מנצח.





Milk & Cookies,
19 Commerce Street
New York, NY 10014
ועכשיו גם גיליתי שיש להם עוד מיקום ברחוב 14 והשדירה השלישית.
והם אפילו פתוחים עד מאוחר (שימו לב, כי הם גם פותחים מאוחר)
Open Tue-Wed 11am-10pm; Thu,Sun 11am-11pm; Fri-Sat 11am-12am

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל noaronen1 אלא אם צויין אחרת