00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

לקרא בין השורות

שגריר של תקווה

"אני נמצא תמיד בקשר עם הילד שבתוכי, שאף פעם לא מת. לו אני מצייר. בעצם, אולי זה הילד שמעולם לא הייתי. כשהייתי ילד, בפולין ואחר-כך בסיביר, לא היו לי שום ספרים. בקושי היתה לי ילדות. דברים הרבה יותר חשובים עמדו אז בראש סדר הדאגות שלנו: הקיום, ההישרדות, להשיג אוכל." (אורי שולביץ, מתוך: "ילדים גדולים", יהודה אטלס.)

יש שפע מצמרר של ספרות שואה משובחת לילדים ולנוער (אנה פרנק, אורי אורלב ורבים אחרים), אך לא לילדי הגן. זו עוד אחת הסיבות שהופכות את "איך למדתי גיאוגרפיה" של אורי שולביץ  לפנינה. שולביץ היה בן ארבע כשפרצה המלחמה וספרו האוטוביוגרפי מעביר את החוייה הקשה הזאת דרך פריזמה עדינה המתאימה גם לילדי גן.

שולביץ יוצר "picturebooks" (ואף כתב ספר עיון בנושא), וגם "איך למדתי גיאוגרפיה" מספר בתמונות, לא פחות מאשר במלים, על המלחמה, על הבריחה מפולין ועל חיי הפליטות, העוני והרעב בקזחסטן. האיורים הגדולים ופרישת העמודים מכתיבים גם את קצב הקריאה.



 

בספרי ילדים - המיועדים להקראה בקול רם, אופן הקריאה מספק מימד נוסף לסיפור, מעבר לתמונות ולמלים. הצמצום של שולביץ הופך את הטקסט שלו למאד פשוט, ומאד נגיש לילדים, ומצד שני נותן לו עוצמה אינסופית ("והלכתי לישון רעב" - כל כך מעט מלים, כל כך הרבה רעב).

ערב אחד, האב מאחר לשוב, ובשובו, במקום לחם, הוא מביא איתו מפה. הילד הרעב כועס על אביו, למחרת אביו תולה את המפה על הקיר. "החדר הקודר שלנו הוצף בצבעים." המפה היא חפץ המעבר של הילד, ארון הבגדים. היא לוקחת אותו לארצות רחוקות, "הרחק-הרחק מהרעב ומהמחסור".

גם מי שלא חווה אבדן כזה של הילדות, יכול לזהות במפה הזאת את מקום המפלט שלו, את "הסיפור שאינו נגמר" הפרטי שלו. גם זה חלק מסוד כוחו של הסיפור (ואופייני גם לספריו האחרים של שולביץ), האוניברסליות שלו, היכולת שלו לגעת בכל אחד.

"ספר טוב הוא אורגניזם חי, שיש בו חיים וחוקיות משלו. סופר ומאייר לילדים צריך ללמוד לעשות לא מה שהוא רוצה אלא מה שהספר רוצה. לא נכון לשאול סופר ,האם אתה מרוצה מהספר?' צריך לשאול: האם הספר מרוצה. ספר מרוצה יביא גם קוראים מרוצים." (אורי שולביץ, מתוך: "ילדים גדולים", יהודה אטלס).

 

עוד על "איך למדתי גיאוגרפיה" - יעל דר

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל לקרא בין השורות אלא אם צויין אחרת