33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיק - SHIK דינה (וינשטיין) שק

מספרת סיפורים

שאריות ותענוגות = לביבות

ב"ספר התענוגות" של עמוס קינן, אחד מספרי הבישול הנהנתנים הראשונים בארץ, שיצא בתחילת שנות השיבעים, הוא כותב ,שהספר שלו, לא מיועד "לעקרת הבית החרוצה חסכנית ועמלנית" מכיוון "שהיא לא תמצא בו שום מתכון כיצד להשתמש בשרידי הסלק מחמיצת האתמול, בצירוף שרידי הגזר המבושל מהמרק של שלשום........ וכולם ביחד בצורת לביבה" 

מה שמעיד, שהמתכונים שניתנו עד אז לבשלניות בארצנו, כללו לא מעט חומרים ממוחזרים ושאריות של מאכלים.

אין לשכוח, שהציבור בארץ היה יוצא מלחמות, מצורים וצנע כזה או אחר ועוד.

מצבי מצוקה שונים, שחייבו חיסכון, צניעות ושימוש בכל שארית ומיחזור כל חפץ וחומר שהיה בנמצא.

יש רבים, הזוכרים את העברת הביגוד מילד לילד,לילד,לילד... כולל נעלים! את פרימת הסוודר שכבר לא שימש את הבוגר כי נקרע או "התכווץ", גילגולו מחדש לכדור צמר וסריגת אפודה לאחר. את עבודת ההטלאה של גרבים מכנסיים ומרפקים של הז'קט, את העובדה שכל שארית מזון שנשארה, נוצלה והתחפשה לאחרת לארוחה הבאה. ככל שאם המשפחה היתה יותר מוכשרת בניצול שאריות או מחיזור חומרים, כך נחשבה לבעלת בית מוצלחת יותר בשכונתה ובין נשות המשפחה. בעלבוסט'ה - כך נקראה.

זכרון אישי קצר, כשעברנו מהעמק החם אל ההר הגבוה, נצרכתי למעיל גשם, מעילי הגשם של אז היו שיכמיות עשויות מברזנט כחול כהה. ומכיוון שהמצב הכלכלי לא ממש איפשר הוצאות נוספות ואימי שתחיה, יצרתית ומוכשרת בטירוף. לקחה מפת שולחן שקופה ועבה ותפרה לי שכמייה שקופה ומהודרת בסרט אדום מתנפנף.

כשהייתי הולכת איתה (בימי הגשם), כל אחד היה נעצר ושואל: "מאמריקה?" "כן" הייתי מהנהנת בראש בגאוה שחצנית לא קטנה, מותחת את הגו וצועדת משם הלאה לשואל הבא.

מאז, זרזפו מים בירדן, עברו יומיומים על מדינתנו הקטנטנה, חשנו כאימפריה והתכווצנו בחזרה, הנהנתנות הפכה להיות ערך והצניעות, שווה להצניעה.

 יצאנו לעולם הגדול, שם כמו עמוס קינן, הכרנו טעמים וחומרים טריים ויחודיים, התענגנו וחזרנו.

הבנו את משמעות האקסלוסיבי, האוונגרדי ואפילו האוריגנלי.

שבנו לביתנו עמוסים ריחות וטעמים אקזוטיים וארומטיים, התנסנו ונהנו.

לאחר כל הפתיחה המרהיבה הזו, מה בעצם רציתי לומר?

שיש מה לעשות, גם היום, בעידן של עידון הטעם וחידוד אבחנת החייך, עם שאריות, למשל, של אורז!

כן, נגיד שנשאר לכם אורז שבושל, מה לעשות איתו?

בבקשה! מתכון.

לביבות אורז וטונה

מצרכים

1כוס אורז מבושל (כזה שנשאר או שבמיוחד הוכן ובושל)


1-2 קופסאות טונה סחוטה היטב מהשמן ומפוררת.

2 ביצים

2 כפות פירורי לחם

תבלינים לפי הטעם : מלח, פלפל שחור, פפריקה, כמון.

אופן ההכנה

מערבבים היטב את כל המצרכים.

מטגנים במחבת (כמו כל לביבה אחרת)

ודי,

גם אני השלמתי את כל ההוראות האלו (שנתתי לעצמי).

פיניטו, סיימתי את ההכנה ואת הטיגון.

ואז.. מייד קפצו שתי לביבות ואמרו: "הביאי מייד את המצלמה". תפסו להן פוזה בצלחת

וחייכו, ברב נחת.

ומעוד זוית בקשו להצטלם, "אנחנו מאוד פוטוגניות" הוסיפו ואמרו "משאריות, ממוחזרות או ממש חדשות, אנחנו לביבות טעימות, מיוחדות ומגונדרות". אז צילמתי....

טיפ'טן - בכדי לתת הרגשה של שינוי עיצובי של הבית/החדר, אפשר להשיג זאת ע"י שינוי מס' פריטים  ומבלי להכנס להוצאות גדולות. שינוי של וילון או אהיל או קערה מאוד גדולה במרכז, עם סוג פרי אחד בצבע בולט, כמו: תפוחים/לימונים.- יעשה את ההבדל. אם עלה בידכם לשנות את שלושתם (וילון, אהיל וקערה), הצלחתם לעשות שינוי ממעלה ראשונה....

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

37 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת