00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמאmommy

הנה חזרתי!!! - Take 2

לפני שאני מתחילה, ממש מרגיז מה שקורה כאן, כמה שאני לא מנסה לתקן את הרשומה הקודמת אני לא מצליחה, אז הנה שוב פעם, כמו שצריך, כי אני לא רוצה למחוק את הרשומה הקיימת שהיו עליה גם תגובות....אז הנה שוב פעם "הנה חזרתי" take 2:

אז הנה אני שוב כאן, אחרי יום של כביסות (שימשיך מחר, ותודה לבעל שקיפל וטיפל), סופר מרקט (ותודה לבעל שנסע לקנות), ואפילו מלחמה (שלי! שלי!) בנמלים שהחליטו לפלוש מאחד החריצים בארובה למטבח שלי (שלי! שלי!) שיתביישו להן! ככה לפלוש למטבח שלי??? ועוד לטייל על לוח הקיר החדש שהכנתי??? הראיתי להן מה זה, והן הראו לי איך עוברות להן כמה שעות מהחיים שלי בניוטראל.
חופש זה דבר נפלא, אבל זה תמיד מתחיל עם הרבה אבל. למזלי, הבעל אחראי על בניית המסלול. גיאוגרפיה, זה לא הצד החזק שלי, ועד היום לא ברור לי איך צה"ל נתן לי לקחת חיילים לטיולים כמשקי"ת חוי"ה, לעולם לא אשכח את הטיול המפואר בנחל עמוד, בו לקחתי חבורת חיילים לתוך שטח אש. ואם בשטח אש עסקנן, אז סיפורנו מתחיל ביום שלפני הסדר, אחרי ששבוע שמעתי מהאמצעית: "אמא? היום אורזים?" הגיע היום המיוחל יום האריזה. מכיוון שתיכננו לצאת לדרך יום אחרי סדר פסח, ואם אתם זוכרים, הסדר היה אצלי, ארזתי ביום ראשון, כדי שיום שני יהיה אך ורק לבישולים. האריזה התבצעה תוך כדי פיקוד על הילדים במהלך הכנת ערימות הבגדים, והתעלמות מטרוניות הבעל בעודו מנסה לדחוס אל המזוודות את ערימות הנעליים (שלי) ושלל הבגדים של הילדים, שלי ועוד שתי חולצות ונעל שלו.
ביום שני, ליל הסדר, אני דילגתי מהכיור למחבתות, והבעל היה אחראי על הילדים, אחרי שהאורחים עזבו, טיפלנו באריזה הסופית וצנחנו לשינה ארוכה, משאירים לילדים להשכים אותנו, והם עובדים כמו שעון.
היום הגדול הגיע. הגדול השכים אותנו, הקטן העיר אותנו, ויצאנו, ביום שלישי ה- 30 במרץ לדרך. הנסיעה התחילה בגשם מטורף, מסוג הגשמים האחו שגורמים לך לרצ ות לסגת אחורה, או במקרה דלהלן, לשוט אחורה, ולהצטער שסיפרת לכולם על הטיול הנפלא שאתה יוצא אליו. אבל אל תדאגו שלוש שעות אחרי השמש חזרה אלינו, ונוח נסוג לאחור עם התיבה.
אז מה היה לנו שם? הרבה גשם! כבר אמרנו, הרבה היסטוריה של העם האמריקאי, שגרמה לי להבין עד כמה הגדול שלי (שהוא רק בן שבע) יודע על ההיסטוריה של העם האמריקאי, כולל קרבות, מנהיגים, תאריכים וכמה זה מתחיל להיות מביך מבחינתי שאני עסוקה יותר מדי בלקרוא סטאטוסים של אנשים ב-Facebook
, ופחות מדי בלהעשיר את הידע שלי. זה המשיך בהרבה אוכל שהקטן פיזר לכל עבר באוטו, והרבה לחם עם שוקולד (כן! שוקולד השחר) שהילדים אכלו, ובסוף האמצעית אמרה שדי כבר! וצריך לאכול משהו בריא!
וגם צעקות הרבה צעקות, צעקות שלנו על הילדים, צעקות של הקטן שגילה שלצעוק זה כיף, בעיקר במסעדות! צעקות של הגדול על האמצעית, של האמצעית על הגדול, וחומה שלנו, ופנטזיה על pick-up truck
, או סתם לימוזינה שחוצצת ביננו לבין המושב האחורי ונותנת קצת שקקקקטטטט. וגם הקאה אחת באוטו , אבל אני חייבת לציין שהעבודה היתה מאוד נקיה, וגם עוד הקאה מחוץ לאוטו, ותודה לגשם שבזכותו נעלתי את המגפיים הגבוהות שלי, ועוד הרבה התראות שווא שכללו: "את/ה הולך/ת להקיא?", "תחזיק/י את השקית, נו!!! תחזיק/י את השקית!!!". וגם הרבה מסלולי הליכה בטבע, כדי לגמור את הילדים, שבשאיפה יקטינו את הסיכוי לשמוע את המשפט הבא: "אז מה, אמא? את חושבת שהיום תהיה לנו בריכה במלון?", ואם כבר הזכרתי את הדברים ששומעים יותר מפעם אחת, גם הילדים שלכם מבקשים לשמוע את אותו השיר עוד פעם? ועוד פעם ועוד פעם?? או שזה רק הילדים שלי????
 דקה של כבוד ניתנת בטיול הזה לשיר, או אולי נכנה אותו הלהיט "שלושת החזירים" (Lots of Little Pigs)  של Laurie Berkner, זמרת ילדים מפורסמת בארה"ב, את השיר הזה שמענו באוטו עשרות פעמים, ושרנו אותו מאות פעמים במהלך מסלולי ההליכה עד עכשיו עוד מזדמזמות באוזני השורות הבאות:" Little pigs, Little Pigs, let us in" והם עונים: Not by the hair of my chini chin chin
" ואני אחסוך מכם את ההמשך...וגם המשפט שאומר, מולי שגב הקטן, ב"רגע עם דודלי", שליווה אותנו לאורך מסלולי ההליכה, בשאיפה שניתקל בדובים (או, אם זה תלוי בי, פחדנית עוכרת שמחות, שלא ניתקל) "לא! אין פה דובים! אני בטוח שאין פה דובים!" שזו גם הגאווה הגדולה ביותר של בעלי, שהילדים שלו צופים נלהבים בתוכנית הילדים: רגע עם דודלי, (מתוך הפרק "לקרוא ולכתוב", ואני בטוחה שהיו עוד הרבה דברים שחזרו על עצמם וכבר שכחתי, כי מה שהכי חשוב זה שכמו בכל טיול, כשישאלו אותנו" נו??? איך היה???" אנחנו נספר לכולם שהיה נפלא!
ובאמת היה נפלא, היתה פריחה של אביב שרק התחילה וצבעה את העצים בירוק בהיר, וורוד ולבן, ומזג האויר היה מעולה, ואכלנו הרבה גלידה והמבורגרים, כי זה מה שיש מחוץ לרדיוס של ניו יורק, המבורגרים וג'אנק פוד.
אז מספיק להיות פולניה ולהתלונן, לסיומת הנה כמה תמונות, שצילמתי במיוחד בשבילכם.

וושינגטון DC - פריחת האביב


במבי בטבע, ככה לידנו קרוב לכביש, והיו עוד הרבה בדרך







חזרה נעימה לשגרה לכולם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל noaronen1 אלא אם צויין אחרת