00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

דברים שלמדתי משילה

שילה פרבר בהופעה

כבר המון זמן אני רוצה לכתוב על שילה פרבר, ולא מצליח לי. אני אוהבת את שילה פרבר. לא רק בגלל שאני אוהבת את השירה שלה ומכורה למוזיקה שלה. לגמרי במקרה, היא גם בת הדוד שלי, ולכן אני מאד אובייקטיבית.

המון זמן רציתי לכתוב על שילה פרבר, ואני חושבת שאני יודעת למה לא מצליח לי. כי בשבילי לכתוב על שילה זה קצת כמו להסתכל במראה הפוכה, או לקרוא ספר שיכולתי לכתוב פעם, כשהייתי צעירה ומעזה יותר, לפני שהתחלתי לפחד.

כי שילה בסופו של דבר, מאד דומה לי. הביוגרפיות שלנו לא רק משיקות, גם קורות החיים שלנו דומים להפליא. אבל שילה אמיצה ממני וחרוצה ממני. שתינו מטפסות על קירות,  זו תכונה משפחתית. אבל שילה לא תיתן שיאלפו אותה. לא בחיים, לא במוזיקה, היא לא תיתן לפחד לשלוט בחיים שלה.היא תקרא לו בשם ותמשיך הלאה. גם כשהיא בלונדון, לגמרי לבד.

מה זה קשור למוזיקה, אתם שואלים? זה קשור. כשחליתי שילה אמרה לי לא לפחד מהמוות. היא אמרה את זה והסתכלה עלי במבט הזה שלה, עם שתי עיניים עמוקות כמו בארות, לא לפחד מהמוות כי במילא אין לי שליטה עליו. הוא יבוא כשהוא יבוא. בינתיים תחיי וזהו. אולי לא במילים האלה, אבל זו הייתה רוח הדברים. ומאז אני משתדלת לחיות וזהו.

וחוץ מזה, הייתי בהופעה שלה לפני שבוע. ומאז אני לא מפסיקה להקשיב לשירים שלה בבית, ולחשוב על המילים שמאחורי המילים, בעיקר על "לונדון" שמכווץ לי את הלב עם כל האזנה. כי גם אני הייתי בלונדון הזו. קוראים לה התבגרות. אני חושבת ששילה התבגרה, אני עוד לא.

אבל יש זמן, כבר אמרתי? צריך לחיות וזהו. לחיות כאילו אין מחר. לאהוב  לחבק לגעת, לתת לחושים לפעול בלי מחסום התבונה המרעיל. בלי חשבונות ותנאים וספירת מלאי ומחשבות על מה יהיה. לנשום עמוק את העולם הזה, ולעשות את מה שאוהבים. אף פעם לא מאוחר מדי. ואת זה למדתי משילה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

63 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת