00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שבריר שניה

חירות אמיתית

חזרתי לעבוד.
אחרי 7 ומשהו חודשים של חופש מוחלט להיות בבית, ללבוש פיג'מה גם בשעות היום, לתפוס תנומת צהריים, לצאת לצלם, לקנות, להפגש, לטייל, לקרוא, מבלי למהר לשום מקום, ללא כל מגבלת זמן, התברר שבניגוד לכל הפנטזיות שהיו שם מילדות, מדובר דווקא בעבדות מהסוג הכי מגביל עבורי.
הימים היו אפרוריים לי, החופש היה מתסכל, כפוי, נוח לעתים, נינוח, איטי, מרדים, מנתק, מדכא, מבודד.
כל מטלה קטנה של ביקור בבנק, בדואר, שטיפת כלים, כביסה או אפילו משחק עם הילדונת, היו כבדים פתאום ודרשו התגייסות של כלל הכוחות.
כל המאגרים הפנימיים יבשו להם, דווקא בתקופה של רוגע ושל אפשרות לעשות את הדברים האהובים ללא מגבלות חיצוניות.

ופתאום, שינוי.
מתלבשת יפה, בחזרה לעקבים שדווקא נוחים יותר ממה שזכרתי. ממהרת קצת, נשארת ערה בצהריים... לא מספיקה לקרוא, לא מספיקה לכתוב.
הכוחות חזרו בין רגע. השמחה מהמפגש המחודש עם הקטנטונת אחר הצהריים, הניצוץ שחזר לעיניים.
הקול שחזר להיות מחוייך, כך אומרים כולם: "עכשיו את נשמעת כמו שהיית פעם".
מטלות הבית חזרו להיות פשוטות ומהירות. האושר חזר להופיע בהמון רגעים קצרים ויקרים מתמיד.
אין הרבה זמן, אבל זה שיש ממלא אותי ולא משאיר חללים. הצבעים שוב שמחים, הכוחות כאן.

יצאתי מעבדות שיצרתי לעצמי. הדברים שאני עושה עכשיו הם מבחירה חופשית. אין בהם ברירת מחדל או המלטות לסוגיה השונים.
מסוגלת שוב לחזור ולטפס למעלה.
כמו ידידנו פה בתמונה, צולם בעדשה החדשה שלי שיודעת להרחיק ראות.

חג חירות שמח.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

21 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שבריר שניה אלא אם צויין אחרת