00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של mikelda | מיכאך דדון

שיעור 18, היהודים בעיר המוסלמית - להצליח בבגרות 2010

 הקהילה היהודית בעיר המוסלמית

 

1. מעמדם המשפטי של היהודים בערים המוסלמיות

מעמד היהודים באימפריה המוסלמית התבסס על שני דברים עיקריים:

1. תנאי עומר- מסמך משפטי מראשית האיסלאם המגדיר את התנאים של לא מוסלמי לחיות במדינה מוסלמית (מסמך זה גובש במאה ה - 14-15 והוא פרשנות על הקוראן). יהודים הם "עם הספר" (מאמינים בנביאים ובתנ"ך יש להבדיל ממי שלא מאמין באללה), הם צריכים לשלם מס ולהיות מושפלים. מסמך זה מקודש במשפט המוסלמי ולא בוטל באופן רשמי אף פעם.

2. השליט- השליט בכל מדינה מוסמך לפרש ולקבוע את מעמדם של נתיניו. היהודים הוגדרו כבני חסות (ד'ימים), שילמו מיסים ( מס גולגולת, מס קהילות, חויבו בעבודות שרות, ציבוריות) ובתמורה זכו לחופש דתי ולקיום מערכת משפט עצמאית.

בין התקנות המשפילות, היו התקנות הבאות: איסור לרכב על סוסים , איסור על בניית בתי כנסת מפוארים וגבוהים יותר ממסגדים, יהודיים  אינם רשאים להעיד נגד מוסלמי בבית משפט, יהודי לא יכול לרשת מוסלמי , יהודי לא יכול לשאת נשק ,יהודי לא יכול לעבוד בתפקיד פוליטי -דתי או צבאי, יהודי לא יכול להינשא לאישה מוסלמית ועל היהודי  לשלם  לשלטונות מס גולגולת (הג'יזיה ) ומס קרקע (החראג'). בתמורה למיסים אלו זכו היהודים להגנה, והם נהנו מחופש דתי פולחני .   

 

אוטונומיה קהילתית:

היהודים כ"עמי הספר " נהנו מיתרון ביחס לעובדי האלילים שהתגוררו באימפריה המוסלמית. היהודים נהנו מחופש דתי ואוטונומיה קהילתית שמשמעותה: הנהגה עצמאית של הקהילה , ניהול מוסדות חינוך עצמאיים, כפיפות לשופטים ולמנהגים של הקהילה ורשות לנהל את ענייני המשפחה, האישות והדת לפי תורת היהודים  ולפי ראות עיניה של הקהילה ורבניה.

הקהילות היהודיות בארצות האסלאם היו תחת  מרותן של הישיבות הגדולות בבל (סורא ופומבדיתא ) והישיבה בארץ ישראל .

 

מעמד היהודים בפועל היה שילוב של הרצוי והמצוי

למרות מעמדם הנחות של היהודים, היחס אליהם היה מתחשב. מצד אחד שילמו את מס הגולגולת ואת מס הקרקע, ומצד שני על פי רוב התקנות המשפילות לא נאכפו על ידי השלטונות. היהודים כמעט ולא הוגבלו בעיסוקיהם הכלכליים , הם יכלו לגור היכן שרצו אבל,היהודים לרוב  העדיפו לגור ברובע מגורים נפרד במסגרת הקהילה היהודית.

על פי רוב מצבם של היהודים תחת השלטון המוסלמי היה טוב. הם נהנו מחופש דתי פולחני והקהילה זכתה לאוטונומיה. יהודים הגיעו לצמרת ההנהגה הפוליטית, למשל בספרד המוסלמית: רבי חסדאי, אבן שפרוט ורבי שמואל הנגיד . יהודים שימשו כבנקאי חצר וזכו למעמד נכבד בכלכלה .

 

2. עיסוקיהם הכלכליים של היהודים בערים המוסלמיות

למעלה מ-90% מהעם היהודי, במאות ה-7- 8 חיו תחת השלטון של האימפריה המוסלמית. רבים  מהיהודים עברו מהכפרים לערים  ופיתחו בהם קהילות יהודיות מפוארות. העיסוקים הכלכליים של היהודים בערים המוסלמיות היו מגוונים. פעילותם הכלכלית כמעט ולא הוגבלה דבר שאפשר פעילות כלכלית מגוונת. 

 

תחומי העיסוק של היהודים והמעמדות החברתיים היו :

  • בני המעמד הגבוה: תלמידי חכמים, דיינים, נכבדי הקהל, פרנסים, חזנים מורים וסופרים .

סוחריםשנמנו אף הם על בני המעמד הגבוה בקהילה היהודית.

לעיסוק במסחר הייתה חשיבות מיוחדת - קבוצה קטנה של סוחרים ששגשגו כלכלית, יצרו קשרים ישירים עם חצר החליפות סיפקו סחורה יקרה לשליט. חלק מהסוחרים הפכו ל"בנקאי החצר", הם שימשו מעין בנק לציבור הסוחרים היהודים, ולכן החזיקו בסכומי כסף גדולים מאוד וכך יכלו להלוות (לפעמים להעניק) לשרי הח'ליף או לח'ליף עצמו כסף ומתנות, בזכות מעמדם ותרומתם הכלכלית החליף נמנע מלפגוע בהם.

העיסוק במסחר בקרב היהודים נבע מכמה סיבות:

יחידת משקאחת, האימפריה המוסלמית הייתה יחידה כלכלית אחת, שהשתרעה על פני איזור נרחב מהים התיכון עד לאוקיינוס ההודי.

עלייה ברמת החיים,תהליך העיור באימפריה המוסלמית גרם לעלייה ברמת החיים : עלייה בביקוש למוצרי מזון , לחומרי גלם ולמותרות כמו תבלינים מיוחדים , אבנים טובות , בדים יקרים , חרסינה (מסין והודו ) ופרוות מצפון אירופה. היהודים שעסקו במסחר השתלבו בחיי המסחר המקומי והבינלאומי .

קשרי  משפחה וקהילה, הקשרים בין קהילות היהודים ברחבי האימפריה המוסלמית סייעו לפיתוח המסחר, הסוחרים העבירו לא רק סחורות אלא גם מידע מקהילה לקהילה.

 

  • מעמד ביניים, בעלי מקצועות חופשיים: רופאים, מתורגמנים, אסטרונומים. חלק מהרופאים הצליח להגיע ולשמש כרופאי החצר.
  • מעמד בינוני נמוך, אומנים מומחים ובעלי מלאכה כמו : מעבדי עורות (בורסקאים ), סנדלרים , נפחים , צורפים , קצבים ורוכלים. מיעוט מבין היהודים היה  עובדי אדמה. יהודים עניים עסקו בעבודות שנחשבו לבזויות בעיני המוסלמים, כמו ניקוי בורות ביוב ועיבוד עור.

3. מאפייני הקהילה היהודית וההנהגה העצמית בארצות האסלאם:

 

הקהילה היהודית נהנתה מאוטונומיה דתית ותרבותית מלאה:

כאמור , מעמד הד'ימי של  היהודים בארצות האסלאם היה כרוך לא רק בהשפלות ובנחיתות מול המוסלמי, אלא כלל בתוכו גם אוטונומיה דתית ותרבותית שניתנה לקהילות היהודיות .

פירושה של אוטונומיה זאת היה : הנהגה עצמאית של הקהילה , ניהול מוסדות חינוך עצמאיים , כפיפות לשופטים ודיינים של הקהילה ורשות לנהל את ענייני המשפחה , האישות והדת לפי תורת היהודים ולפי ראות עיניה של הקהילה ורבניה.

התוצאההייתה חוסר התערבות של השלטון המוסלמי בנעשה בקהילות היהודיות ואפשר צמיחתן של קהילות יהודיות ("דינא דמלכותא דינא").

קהילות יהודית כונו קהילות קודש. הקשר הראשוני של כל אדם היה לדתו, ולכן הנאמנות של היהודים הייתה מטבע הדברים ליהדות. היהודים ראו עצמם ערֵבים לגורלה של הקהילה. מנהיגי הקהילה ראו את עצמם כמי שפועלים בשם של האל (השכינה ) למען חברי הקהילה.

בין חברי הקהילה נשמרה תחושת שייכות ומחויבות האחד כלפי השני.

 

חיי הקהילה היהודית התרכזו סביב בית הכנסת. בית הכנסת שימש לא רק כמקום התפילה של הקהילה היהודית אלא גם כמקום התכנסות חברתית.

בבית הכנסתיכול היה חבר הקהילה לשטוח את טענותיו – אם הוא חושב שנגרם לו עוול ...(מותר לו להפסיק את התפילה בשל כך ...),מנהג זה נקרא "עיכוב תפילה" (מנהג זה גם מלמד על הערבות ההדדית שהייתה בין חברי הקהילה, כשלאחד מחברי הקהילה מפריע משהו , כולם מחויבים להקשיב לו ולנסות לעזור לו.

בית הכנסת שימש כמרכז קהילתי, שבו העבירו מידע, ערכו שמחות, קיימו תלמוד תורה לילדים ולמבוגרים.

תפקידי הקהילה היהודית היו:  מתן שירותי הדת, הקמת ותחזוקת בתי מדרש ובתי כנסת, דאגה וסיוע ליתומים, לאלמנות ופדיון שבויים, הפעלת בתי דין, מינוי פקידי ציבור (מוהלים , דיינים , שוחטים , פרנסים ,חזנים , שמשי בית הכנסת ועוד). הנהגת הקהילה פעלה באמצעות איסוף תרומות ומיסים. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל m i k e l d a 1 אלא אם צויין אחרת