00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של mikelda | מיכאך דדון

שיעור 13, התיישבות בארץ ישראל - להצליח בבגרות 2010

 תחום ההתיישבות:

מפת ההתיישבות, צורות ההתיישבות  - המושבה.

העולים שהגיעו בתקופה זו התיישבו במקומות שונים בהתאם למקומות בהם נרכשו קרקעות . במטולה בצפון, מסביב לחולה, בראש פינה לאורך מישור החוף מחיפה עד לחדרה ובאזור המרכז ודרומה: פתח תקווה, ראשון לציון, גדרה, באר טוביה.

ההרכב ותפיסת החיים החברתית של אנשי העלייה הראשונה הכתיב צורת התיישבות פרטית, אבל הקשיים אילצו אותם לשיתוף פעולה ברמות שונות. העולים שהתנתקו ממסגרת החיים שלהם ראו במסגרת הקהילה היהודית מודל טוב שכדאי לאמץ אותו תוך כדי שינויים. אנשי העלייה הראשונה הקימו מספר מושבות ברחבי א"י .

המושבה:צורת התיישבות שהוקמה בימי העלייה הראשונה מאפייניה :

  1. משק פרטי של איכרים, על אדמת מושבה שנרכשה על ידם. מדובר במשק פרטי, ובמערכת שיווק פרטית הנושאת רווח פרטי.
  2. עבודה חקלאית עברית, במטרה להבטיח את קיומם הבסיסי של המתיישבים ללא תלות במשק הערבי.

הענף החקלאי המרכזי שהחל להתפתח במושבות יהודה היה ענף המטעים- גפנים, זיתים, שקדים והדרים. ובמושבות הגליל- הפלחה (מה שזורעים באדמה).

דוגמא למושבות הראשונות: ראשון לציון, ראש פינה, זיכרון יעקוב, פתח תקווה- אם המושבות.

 

ראש פינה-  ב 1881 בעיירה רומנית הוקמה אגודה לישוב א"י ששלחה נציג מטעמה כדי לרכוש קרקע בראש פינה (אום ג'וני). במקום התיישבו 120 איש.

זכרון יעקב- ועידה שהתכנסה ברומניה ב 1882 כללה נציגים של כמה עשרות אגודות "חובבי ציון" שהחליטה לשלוח 100 משפחות לא"י, בדרכם פורסמה הוראה טורקית האוסרת את כניסת היהודים לא"י, לאחר עיכובים שונים הגיעה הקבוצה לנמל חיפה . הנשים נשארו בחיפה ואילו הגברים החלו את עבודת ההכשרה של היישוב. המתיישבים לא הצליחו לגדל יבולים מוצלחים. הגברים חזרו לחיפה חלקם חלו במחלות, מצבם הכלכלי התדרדר מאוד.

גדרה- המקום יושב ע"י חברי אגודת ביל"ו. האדמות (3000 דונם) נרכשו ע"י :קרן מונטיפיורי". 9 מאנשי ביל"ו התיישבו במקום ב 1884, הם הכשירו שטח של 35 דונם בלבד והתקיימו מכספי תמיכה מ"חובבי ציון".

צורת ההתיישבות הבסיסית הייתה המושבה. צורת ישוב זו כללה הקמת משק פרטי על אדמות שנרכשו במרוכז. המושבה התפרנסה מחקלאות, בהתאם לתפיסה שעבודת האדמה תחזק את הקשר בין האיכר לאדמתו. המושבות גידלו מטעים בחלק הראשון, לאחר שנכשלו בחלקם בעיקר מחוסר ידע והכשרה חקלאית הפכו המושבות בחלק השני של התקופה למושבות פלחה. לכל מושבה  היה תקנון משלה שהגדיר מי רשאי להתיישב במושבה ומי רשאי להיות .

 

מ-1881-1914 הוקמו 3 צורות התיישבות, 23 מושבות ב-4 גושי התיישבות: ביהודה, בגליל עליון, בגליל התחתון ובשומרון.

הקבוצה הגדולה: הקבוצה הייתה צורת התיישבות שהוקמה בימי העלייה השנייה.

הקבוצה הייתה צורת התיישבות שהתבססה על: עקרון של שותפות כלכלית וחברתית. מסגרת חברתית שוויונית, שפתוחה לכל מי שמעוניין להצטרף.

  1. ישוב שיתופי על בסיס של קבע, על קרקע לאומית.
  2. אין רכוש פרטי.
  3. כל חברי הקבוצה נחשבו לשותפים שווים בבעלות על האדמה, שאותה עיבדו בעצמם.
  4. כל חברי הקבוצה היו שותפים להכנסות, להוצאות ולקבלת החלטות. כל אחד מהחברים עובד לפי יכולתו ומקבל על פי צרכיו, חלוקה שווה של הכנסות.
  5. כיבוש העבודה- עבודה עברית, עבודה עצמית, שלילת עבודה שכירה.
  6. כיבוש השמירה- שמירה עברית. (במקום השומר הערבי)

אם הקבוצות- דגניה נוסדה ב-1909 בעמק הירדן. המשרד הארצישראלי בראשות הדוקטור ארתור רופין סייע בהקמת הקבוצות השונות.

 

  העיר - ההתפתחות העירונית החשובה ביותר הייתה יסוד תל - אביב. הרקעלצמיחת תל אביב קשור בהתפתחותה של יפו. לאחר ירושלים, יפו הייתה העיר השנייה בגודלה, בגלל פריחתה כעיר נמל בינלאומית וצומת מסחרי לכל תושבי ארץ ישראל. מצבם של היהודים ביפו לא היה נוח. היחסים עם הערבים הורעו. גם הצפיפות הקשה, שבה היו נתונים, העיקה עליהם. מכאן נולד הרעיון למצוא מקום לישוב עירוני חדש ליד יפו, אשר יהווה שכונה מטופחת בסגנון אירופי. באפריל 1909 הוחל בבניית 60 הבתים הראשונים בשכונה החדשה שנקראה "אחוזת בית". במאי 1910 קבלה אחוזת בית את השם "תל אביב" (כך נקרא בתרגום לעברית ספרו האוטופי של הרצל אלטנוילנד). העיר החלה לגדול במהירות

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל m i k e l d a 1 אלא אם צויין אחרת