00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של mikelda | מיכאך דדון

שיעור 8, הרצל מארגן הציונות - להצליח בבגרות 2010

  

  1. תרומתו של הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית ('מדינת היהודים', תוכנית באזל והמסגרות הארגוניות למימוש מטרותיה של התנועה. ניסיונותיו לקדם את קבלת הצ'ארטר).

תיאודור (בנימין זאב) הרצלנולד ב-2 במאי 1860 בבודפסט, בירת הונגריה, למשפחה יהודית אמידה שספגה מזה שנים רבות את התרבות הגרמנית-אוסטרית. החינוך העיקרי שקיבל בביתו הושפע מתנועת ההשכלה בגרמניה, וחינוכו היהודי היה מצומצם. הוא חי בבודפסט עד גיל 18 ואז עזבה משפחתו לווינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. שם למד הרצל משפטים באוניברסיטה. כשסיים את לימודיו התקבל לעבוד כעיתונאי באחד מן העיתונים הליברלים החשובים באירופה. במקביל כתב מחזות וכמה מהם הועלו על במות התיאטרונים בווינה ומחוצה לה. בשנת 1891 היה כתב העיתון בפריז ,שם גר ארבע שנים.

בצרפת נחשף לגל האנטישמיות, שהגיע לשיאו בפרשת דרייפוס, שאותה סיקר הרצל בעיתונו במהלך 1894. תקריות אנטישמיות שאירעו בתקופת המשפט זעזעו את הרצל. הוא הגיע למסקנה כי הפיכת היהודים לאזרחים שווי זכויות והשתלבותם בחברה הסובבת לא שינו את יחס החברה הכללית אליהם. יהודי יישאר יהודי, וירדפו אותו בשל כך גם אם ידבר צרפתית, יתלבש כצרפתי, יביע נכונות לעשות הכול למען צרפת ואפילו ישרת בצבאה. לכן הגיע למסקנה כי ל"בעיית היהודים" נחוץ פתרון חדש וקיצוני. רק אם היהודים יחיו באופן ריבוני (עצמאי) באזור מסוים, הנפרד מיתר האומות, רק אז תיפסק האנטישמיות. הפתרון הוא מדינה ליהודים.

"מדינת היהודים" תחילה הרצל פרסם את רעיונותיו לפתרון הבעיה היהודית  בעיתונות היהודית. לאחר מכן אסף את המאמרים לספר שיצא לאור בווינה בשנת 1896 ונקרא: מדינת היהודים: ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים.

בחלק הראשון של הספר מוצגת "בעיית היהודים" כפי שהרצל הבין אותה. הוא הדגיש את האנטישמיות כגורם מרכזי לבעיה. בחלק השני של הספר ישנה תוכנית מעשית לפתרון הבעיה.

 

הצגת הבעיה- הרצל טוען כי היהודים בעולם סובלים מאנטישמיות ומדחייה חברתית.

לאנטישמיות יש מקורות היסטוריים קבועים.האמנציפציה וההצלחה הכלכלית של היהודים הגבירו את האנטישמיות. העובדה כי פרשת דרייפוס התרחשה דווקא בצרפת- שחרתה על דגלה את רעיונות החופש והשוויון ושבה היהודים קיבלו לראשונה את האמנציפציה, הובילה אותו למסקנה הזו. אם בצרפת המתקדמת יש אנטישמיות, אז היא עלולה להתעורר בכל מקום.הבעיה העיקרית  של העם היהודי היא בעיה לאומית- העם היהודי הוא עם בלי מדינה ובעיה כזו מחייבת פתרון מדיני.

 

הצגת הפתרון- פתרון מדיני גלוי-  מדינה ליהודים בטריטוריה כלשהי בהסכמת המדינות.

הפתרון חייב להתבצע על ידי מאמצים דיפלומטיים כלומר-  יש להשיג צ'רטר, אישור מוגן מבחינת משפטית, מאחת המעצמות להתיישבות של היהודים בחבל ארץ מסוים, שבו ינהלו באופן עצמאי את ענייניהם.בכך המעצמות יוכיחו שהן מכירות בעם היהודי ומסכימות לסייע לו לפתור את בעייתו המתמשכת.

תפיסה זו של הרצל נקראת "ציונות מדינית"= מטרה מדינית ומעשה מדיני גלוי לעיני כל.

תחילה לא חשב הרצל שמדינת היהודים חייבת לקום בארץ ישראל. הוא חשב גם על ארגנטינה שבה החל כבר הברון הירש להקים מושבות ליהודים. העיקר להתרחק מאירופה ומהסכסוכים בין המעצמות בה. ארץ ישראל קרובה מדי לאירופה, שטחה מצומצם ויש בה מתח בין הדתות.

כדי להשיג את המטרה הזאת יוקמו שני ארגונים: " אגודת היהודים" ו"חברת היהודים".

"אגודת היהודים "- תפעל  במישור המדיני, הדיפלומטי מול מדינות העולם כדי להשיג את האישור להתיישב באזור מסוים. לאחר שתקבל את הטריטוריה, תנהל אותה אגודת היהודים כממשלה זמנית.

"חברת היהודים"- תדאג לצדדים המעשיים של ההגירה והפיתוח של הארץ.תטפל בעניין הכלכלי- חיסול הנכסים של היהודים בארצותיהם, ארגון ההגירה של היהודים לטריטוריה המוצעת ורכישת אדמות ונכסים להתיישבות.

 

עיקרי תפיסתו הציונית מדינית של הרצל:

  • הבעיה היהודית היא לאומית ולכן הפתרון הוא פתרון לאומי.
  • בגלל האנטישמיות אין סיכוי להמשך קיום העם היהודי בגולה. (גם אם ניסו להגר למקום אחר האנטישמיות התפתחה במקום החדש).
  • הפתרון לבעיית הוא מדינה עצמאית משלהם.
  • הדרך להגשמת הפתרון חייבת להיות גלויה וחוקית בהסכמת המעצמות ובסיוען. ("משפט העמים", "בהסכמת הכלל").

הקונגרס הציוני הראשון – קונגרס באזל 1897:

מטרות כינוס הקונגרס:

  • לעורר את העולם לבעיה היהודית- להביא למודעות העולם את בעיית היהודים כי ללא תמיכת המעצמות לא תתאפשר הקמת מדינה יהודית.
  • לארגן את העם היהודי לקראת הקמת מדינה יהודית. העם היהודי מפוצל והיה צורך לאחד את כל הצירים (נציגי הזרמים הציוניים השונים) ממערב וממזרח.
  • עם פרסום התוכנית המוצעת ע"י הציונים לפתרון הבעיה היהודית, יש סיכוי שיתמכו בתוכנית. (היהודים מגדירים את הבעיה ופתרונה)

 

הקמת מסגרות ארגוניות ומוסדות התנועה הציונית:

בקונגרס הציוני הראשון הוגדרו יעדים ואמצעים מוסכמים: הוחלט על הקמת מסגרות ארגוניות ומוסדות, בניית תרבות יהודית ציונית כדרך לטיפוח התודעה הלאומית הציונית, פעילות מדינית להשגת צ'רטר.

הקמת ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה כגון:

  • הקונגרס הציוני– נציגיו נבחרו ע"י שוקלי השקל, התכנסו מידי שנה, ואח"כ שנתיים. הוא המוסד העליון בקביעת המדיניות, החקיקה ותקציב של ההסתדרות הציונית. (הועד הפועל הציוני, הנהלה ציונית, נשיא ההסתדרות הציונית).
  • אוצר ההתיישבות היהודית– מכשיר כספי לפעולות המדיניות, כלכליות של ההסתדרות.
  • קרן הקיימת לישראל– תפקידה לרכוש אדמות בארץ ישראל ולהופכן לאדמות לאום, עסקה בהתיישבות.

תוכנית באזל:

תכנית באזל- הגדירה את תכניתה של התנועה הציונית ואת הגדרת המטרה אליה היא שואפת. "הציונות שואפת להקים לעם ישראלבית מולדת בארץ ישראל מובטח לפי משפט הכלל".

 

האמצעים שהוצעו בתוכנית להגשמת המטרה היו:

בארץ ישראל: פיתוח ארץ ישראל על ידי עלייה חוקית ותמיכה בעולים והתיישבות יהודית חקלאית ועירונית לפי הדרישות הכלכליות של הארץ. ישובה של ארץ ישראל ע"י עובדי אדמה, בעלי מלאכה ואנשי תעשייה ומסחר.

ארגון היהדות:גיוס הקהילות היהודיות ואיחודן ע"י מוסדות מקומיים וכלכליים לפי חוקי הארץ.

בעולם היהודי:ארגון כל יהודי העולם במסגרת אחת, שתגביר את ההכרה הלאומית והרגש הלאומי בעיקר בקרב בני נוער, ארגון העם היהודי להכרה לפעילות הציונית ואיסוף כספים.

במישור הבינלאומי:פעילות דיפלומטית מקיפה כדי לשכנע את הממשלות לפעול למען השגת מטרות הציונות והשגת ה"צ'רטר" מהמעצמות החזקות בעולם. כלומר שארץ ישראל תהפוך לבית לאומי לעם היהודי, למדינה יהודית הפועלת תחת שלטון וממשל יהודי.

 

 

 

ניסיונותיו של הרצל לקבלת צ'ארטר

פעילות מדינית:

הרצל נפגש עם שליטים שונים להשגת צ'רטר. הוא פנה לקיסר גרמניה, לסולטאן התורכי, לבריטניה.

הפנייה לגרמניה, 1898 נפגש הרצל פעמיים עם הקיסר וילהלם השני.

הסיבה: לגרמניה יש קשרים ואינטרסים עם האימפריה העות'מאנית. הקיסר יכול להשפיע על הסולטאן העות'מאני שיעניק צ'רטר ליהודים.

הנימוקים (שהרצל מנסה לשכנע ):

  • אנטישמיות- הרצל הסביר כי האנטישמיות מזיקה לכל אירופה, לכן עמי אירופה כולל הגרמנים יהיו מעוניינים להיפטר מהיהודים.
  • הרצל מבטיח להפיץ את התרבות הגרמנית בארץ ישראל

הרצל נפגש עם הקיסר פעמיים בפגישה הראשונה יצא אופטימי, בפגישה השנייה הקיסר נסוג מהרעיון כנראה מלחץ מבית ומחוץ.

הפניה לתורכיה:

ב-1901 נפגש הרצל עם הסולטאן התורכי.

הסיבה: התורכים שולטים על ארץ ישראל.

הנימוקים:

  • עשירי הקהילה היהודית ישלמו את חובות האימפריה העו'מאנית.
  • פיתוח ארץ ישראל יסייע לפיתוח המזרח התיכון.

הסולטאן התורכי הסכים לקבל את היהודים ברחבי האימפריה אך לא בארץ ישראל. הרצל לא הצליח להשיג הסכמה מהסולטאן התורכי.

 

פנייה לבריטניה, ב- 1902 הרצל פנה לבריטניה.

הסיבה: בריטניה מעצמה חשובה ובעלת השפעה במזרח התיכון.

הנימוקים:

  • לבריטניה הגיעו מהגרים יהודים רבים ממזרח אירופה (בעקבות הפרעות ברוסיה), הבריטים לא מעוניינים בהם. לבריטים יהיה אינטרס לסייע ליהודים.
  • בריטניה תזכה ב-10 מליון נתינים יהודים נאמנים בעולם, כי כל יהודי העולם יודו לבריטניה על הסיוע ליהודים.

הבריטים הציעו תחילה התיישבות בקפריסין ובאל-עריש (חצי האי סיני) שתי הצעות הללו לא יצאו לפועל.

 

 

הצעת אוגנדה

הבריטים מציעים התיישבות באוגנדה – להקים מושבה יהודית אוטונומית באוגנדה.

הרצל הבין את משמעות ההצעה, החליט להביאה בפני הקונגרס הציוני ה – 6 בשנת 1903.

בקונגרס פרץ ויכוח בנושא- הצעת אוגנדה. הועלו נימוקים בעד ונגד.

בעד הצעת אוגנדה:

  • אוגנדה יכולה לשמש "מקלט לילה", מאגר הגירה זמני (בעקבות המצוקה של יהודי רוסיה שסבלו מפוגרומים).
  • זו פעם ראשונה שהיהודים מוכרים כאומה ואין להחמיץ הכרה זו.

נגד הצעת אוגנדה:

  • "אין ציונות בלי ציון" – התיישבות יהודית באוגנדה לא תהיה זמנית ועלולים לשכוח את ציון.
  • ארץ ישראל היא מרכז היסטורי של העם היהודי. אין סיכוי שהיהודים יוותרו על ארץ ישראל.

 

ההצעה שהועלתה להצבעה: האם לשלוח ועדת חקירה לבדוק אפשרויות התיישבות באזור.

הצעה זו אושרה ע"י הקונגרס – 295 צירים תמכו בהצעה, 178 צירים התנגדו ו – 99 צירים נמנעו.

ציוני רוסיה עזבו את האולם בייאוש והתכנסו בחדר צדדי, זועמים, עצובים ובוכים. (לכן נקרא הקונגרס "קונגרס הבוכים").

בשיחה גלויה עם הצירים שפרשו הוכיח להם הרצל שלא הפסיק אף לרגע את מאמציו להשגת א"י שהייתה ותהייה לעולם מטרתה של הציונות והצהיר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". כך הצליח למנוע את פילוגה של התנועה.

 

ביולי 1904 נפטר הרצל לאחר שהצליח למנוע, ממתנגדיו בקונגרס אוגנדה, את פילוגה של התנועה הציונית. הקונגרס השישי הוא נקודת מפנה חשובה בהיסטוריה הציונית. אמנם הקונגרס אישר כיוון פעולה שלא מוביל לא"י, אך בסופו של דבר התקבלה גישת המיעוט ששלל רעיון זה .

הציונים מרוסיה פעלו בנחישות לביטול התכנית, ובקונגרס הציוני השביעי 1905 שהתכנס לאחר מותו של הרצל נקבע  שא"י היא היעד הבלעדי של התנועה הציונית.

מאז קונגרס אוגנדה לא ערערו עוד על המצע של תכנית באזל, שבמרכזו הקמת בית מולדת לעם היהודי בא"י.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל m i k e l d a 1 אלא אם צויין אחרת