00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

צפרה

Zepra, יגאל אלון 96, תל-אביב

 

קסם המזרח

 

בשלוש השנים שחלפו מאז פתיחתה, ביססה צפרה את מעמדה כמסעדה האסייתית הטובה בישראל. השף אבי קונפורטי, החתום על כמה מההצלחות הגדולות ביותר בסצנת המסעדנות הישראלית (מוזס, זוזוברה, צ`ימיצ`נגה), יצר מטבח אסייתי עדכני, מגוון ומסקרן בצלמו ובדמותו.

 

הרבה מסעדות מזוהות עם השף העומד בראשן, אך בצפרה מדובר בסימביוזה של ממש. בשלט בחוץ נכתב: "צפרה, המטבח האסייתי של אבי קונפורטי". שמו של השף מככב גם בתפריט, נישא בפי המלצרים – ומובלט בצורה שטרם פגשתי בעבר במסעדה אחרת בארץ. מגלומניה? יכול להיות, אך לטעמי יש בזה גם חן מסוים.

 

 

אי אפשר שלא להתפעל כשנכנסים לצפרה. היא שוכנת בחלל גדול וגבוה, המואר בסגול זרחני. היא מעוצבת בצורה עדכנית, הייטקיסטית וקצת אפלולית. במרכז המסעדה ניצב שולחן משותף (ישנם גם שולחנות פרטיים מופרדים) – והמטבח פתוח וגלוי לעיני כל. התפריט הוא מיש-מש של מטבחים אסייתים מארצות שונות כמו סין, הודו, תאילנד, וייטנאם, מונגוליה, מלזיה ועוד. בעת האחרונה ביקרתי במסעדה מספר פעמים, מה שאפשר לי להתוודע אליה לעומק. להלן התרשמותי מהמנות השונות שדגמתי בה:

 

מנות ראשונות:

 

בודהה בריאות (38 ₪). זהו סלט המורכב מכרוב אדום, ירקות, נענע, כוסברה בויניגרט תפוחים-בוטנים. באופן אישי אינני מתלהב להזמין במסעדה דווקא סלט – ובטח לא כזה, ששמו מכיל את המילה "בריאות". באופן פלאי, המנה היתה לא פחות ממדהימה. הירקות היו טריים, רעננים – ורוטב מתקתק נהדר חיבר בין המרכיבים בצורה נפלאה. כמו הבודהה גם אני חוויתי הארה: גם מנה "בריאותית" יכולה לספק הנאה קולינארית מושלמת.

 

 

 

בודהה משוגע (38 ₪). זהו האח הרע של הבודהה הקודם, בשל חריפותו ועוקצנותו. הסלט הורכב מנבטים, דייקון (צנון לבן), שומשום ורוטב ווסאבי - ולא הצליח לשחזר את הקסם של קודמו. טעם הנבטים היה ניטראלי – והרוטב המתוק-חריף שליווה אותם היה חזק מדי.

 

סום טאם (38 ₪). זהו הסלט התאילנדי הלאומי, שישראלים רבים התמכרו לו בשנים האחרונות, במהלך ביקורם בארץ האם. הוא הכיל פפאיה אורגנית, לוביה, עגבניה, צ`ילי, ליים ובוטנים שבורים. מנה נהדרת, קלילה, מרעננת ופיקנטית. היה בה טעם דגי קל, כנראה בשל שימוש ברוטב דגים (חבל רק שהדבר לא מצוין בתפריט).

 

 

 

פופקורן בלק טייגר שרימפס (43 ₪). מנה בעלת שם משעשע, המורכבת מנתחי שרימפס מטוגנים בטמפורה, המשוחים בקרם טוגרשי. הפופקורן היה פריך, קצת מתוק, קצת חריף – וטעמו ממכר. בפעם הבאה שאבקר בקולנוע, אשמח לנשנש את הפופקורן הזה, במקום גרגירי התירס המלוחים עד אימה, שמוכרים לנו כיום במחיר מופקע.

 

 

גיוזה (27 ₪). לפני מספר שנים, כשביקרתי בהונג-קונג, זללתי שם גיוזה ודים סאם ללא הכרה. כשחזרתי לארץ התאכזבתי לגלות, שהגרסה המקומית לאותן כופתאות אלוהיות היא רק צל חיוור, שבדרך-כלל מבייש את ארץ האם. בצפרה מנת הגיוזה עושה כבוד לטעמים האסייתים המקוריים. כיסוני הבצק המאודים הכילו מילוי של עוף, עגל ובצל ירוק. הם היו קלילים, לא עבים מדי – והמילוי שבתוכם טעים ולא משתלט. המנה הוגשה ברוטב חריף-מתוק משובח.

 

 

 

סאטה פרגית (30 ש"ח). שיפודוני הפרגית שתובלו בקארי היו אמנם חביבים, אך ההצגה היתה שייכת כל-כולה לרוטב הבוטנים המלזי. הוא היה סמיך, משחתי, מתקתק ושדרג ללא הכר את טעמו הבסיסי של העוף.

 

 

ביג איי טונה פיצה (59 ₪). דווקא המנה הראשונה היקרה ביותר בתפריט היוותה את האכזבה הגדולה ביותר. היא הורכבה מצ`אפטי, שעליו עגבניות, בצלים, איולי צ`ילי וטונה נא. הדג היה טרי וטוב, אך הבצק היה סתמי בטעמו, נוקשה מדי וחיבל בהנאה.

 

 

ירקות בכבישה אסייתית עם חומץ קנה סוכר (14 ₪). נשנוש פתיחה פשוט וחביב.

 

 

מנות עיקריות:

 

בו לוק לאק (106 ₪). זוהי המנה העיקרית היקרה ביותר בתפריט. היא הורכבה מנתחים של פילה בקר, שהוגשו עם בצלים אדומים פלפל שחור וייטנאמי. הבשר היה עסיסי, רך ומלא טעם – והרוטב שליווה אותם היה עשיר ומיוחד. מנה מ-ע-ו-ל-ה, שמומלץ מאוד להזמינה כאן.

 

 

פנג`אבי מסאלה פרגיות (79 ₪). רהיטה נענע, בצלים חיים וצ`אפטי חיטה מלאה. זוהי מנה הודית עממית, שאכילתה נעשית בידיים. עוטפים את הפרגית והירקות בבצק, מגלגלים – וטובלים בקערית יוגורט. בשר הפרגית היה רך וטוב – ותובל בתערובת תבלינים הודית פיקנטית ודומיננטית (לתשומת ליבם של יוצאי פולניה, בתפריט אין כל רמז לחריפותו של העוף).

 

 

נואה פאד פריק (88 ₪). מנה זו מכילה נתחי סירלוין, בצל, שום, צ`ילי יבש מתוק, כוסברה ואגוזי קשיו. נתחי הסירלוין היו איכותיים, ועסיסיים מאין כמוהם – והמנה היוותה חגיגה של צבעים וטעמים. קלאסיקה.

 

 

גאי פאד פריק (66 ₪). מנה זהה לקודמתה, רק כשכאן מוגשים נתחי פרגיות במקום סירלוין. לאוכלי בקר אני ממליץ בחום להזמין את הסירלוין, אם כי גם הגרסה הזאת מוצלחת.

 

 

גהאנג פאד גאי (73 ₪). המנה הכילה פרגיות, בוטנים בקארי תאילנדי. הרוטב היה עשיר, פיקנטי, מלא טעם – והשתלב בצורה נהדרת עם אורז הקוקוס. מנה טובה, שלא נופלת ממקבילתה במסעדת בית תאילנדי.

 

 

 

דנדאנג סאפי (98 ₪). מנה המורכבת מנתחי בקר, חצילים בקארי אגוזי קוקוס אינדונזי. רוטב הקארי בה הגיע לשיאים מדהימים של עומק וטעם. נתחי הבקר היו שומניים, נימוחים מאוד – והחצילים נפלאים. למי שחריפות אינה מרתיעה אותו, מומלץ בחום להזמין את המנה יוצאת הדופן הזאת.

 

 

 

בקמי גורנג (55 ₪). זוהי מנה המכילה אטריות, ירקות וחזיר מעושן. היא היתה פשוטה וחביבה – אם כי קצת חסרת ייחוד. לטעמי אם רוצים לאכול נודלס, חבל להגיע דווקא למסעדה כמו צפרה, אפשר להסתפק בג`ירף.

 

 

אגף המשקאות כאן מגוון ומרשים. הזמנו מתוכו פפואה קוקונט (18 ₪), שהוא מיץ אגוזי קוקוס ורסק קנה סוכר קפוא. הוא היה קריר, מתקתק – והזכיר מאוד את המשקה הדומה המוגש בזוזוברה.

 

ועכשיו נעבור לקינוחים. קינוחים אסייתים אינם נחשבים בדרך-כלל לשוס גדול. בסין לדוגמא לא נוהגים כלל לסיים ארוחה בטעם מתוק. זאת הסיבה שהמנות האחרונות כאן הן על טהרת מטבחי המערב – וטוב שכך. קצת לא לעניין לסיים ארוחה טובה במסעדה שכזאת עם בננה מטוגנת ברוטב דביק לדוגמא. להלן המנות שהוזמנו:

 

שוקולד מריר נוזלי מסומטרה (38 ₪). זהו מאפה שוקולד, שבתוכו חתיכות שקדים ושוקולד חם ואיכותי. הנוזל השוקולדי התפרץ מתוכו בשחיתות בנעיצת הכפית הראשונה – וטעמו היה משכר. יחד עם גלידת דובדבני אמרנה חגיגת החום-קור הפכה מושלמת. קינוח מעולה, שחובה להזמינו כאן.



 

קרם ברולה סמי פרדו (38 ₪). הקרם היה עשיר, מעודן ולא מתוק מדי. העובדה שהוגש חצי קפוא הפכה את אכילתו לכיף אמיתי. אין זה פלא, שמנה זו נבחרה ע"י עכבר העיר לאחת מחמשת מנות הקרם ברולה הטובות בתל-אביב.

 

 

 

סשימי אננס (43 ₪). מדובר בפרוסות דקיקות של אננס, שהוגשו עם ברולה אגוזי קוקוס ודבש דקלים. זהו אמנם אותו קרם ברולה, אך כאן האננס הוסיף מימד כיפי ומרענן.

 

 

 

טארט שוקולד, ארל גריי וטופי (38 ₪). היה זה טארט שוקולד מריר, כבד, עז ומרוכז, שטעם תה הארל גריי נתן בו נגיעה מעניינת. המנה הוגשה עם גלידת ברגמונט-יסמין חביבה.

 

 

שכבות של תפוחים וקרמל (38 ₪). קינוח חם, לא כבד ולא מתוק מדי.


 קדאיף (38 ₪). מנה חביבה – לא מעבר לזה.

 

 

מלבי טפיוקה הודי (38 ₪). המלבי היה קליל, בעל מרקם חלק ושמנתי. קינוח סביר, לא מפתיע או מרגש מדי.

 

 

צפרה היא מסעדה אסייתית מודרנית, המספקת חווית בילוי ייחודית. למרות שחלק מהמנות בה נחשבות לאוכל רחוב עממי, מדובר בדבר הכי קרוב שיש כרגע בארץ למסעדה אסייתית עילית. האם אכן מדובר במסעדה אסייתית הטובה בישראל? חד משמעית כן, אם כי אין לה באמת תחרות אמיתית. חומרי הגלם איכותיים, המנות מקוריות ומוצלחות ברובן - והטאצ` של קונפורטי מורגש בכל. התפריט רחב מאוד, ולכן המלצתי היא להזמין מנות רבות ומגוונות, לחלוק אותן בין הסועדים – וכך ליהנות מחגיגה מיוחדת במינה של טעמים, צבעים וניחוחות אסייתיים.

 

ציון: 4.5 כוכבים

 

 

עדכון מתאריך 16/12/2011:

לאחרונה חזרתי לצפרה לארוחת ערב. למרות שהיה זה סתם יום של חול, המסעדה היתה מלאה לחלוטין – כולל על הבר. יש במקום אנרגיה טובה – וללא קשר לאוכל כיף לבלות שם. גיבשתי דעה לגבי המנות האהובות עלי במסעדה:

·        בודהה בריאות – אולי הסלט החביב עלי ביותר כיום בארץ.

·        פופקורן בלק טייגר שרימפס – הנשנוש הכי כיפי שיש. גאוני ממש.

·        בו לוק לאק – המנה הבשרית המנצחת. בשר איכותי מאוד ברוטב נפלא.

 

את שלושת המנות האלה אסור לפספס במסעדה – ובהן לטעמי באה לידי ביטוי גדולתו של המטבח כאן. בנוסף להן הזמנתי גם יונאן בופאלו – מנה המורכבת מפרוסות של לב אנטריקוט ברוטב סיני חריף. זוהי מנה חביבה, אך הבו לוק לאק "לוקח" אותה בהליכה. מנה נוספת שנדגמה היא מאפו טופו, המורכבת מקוביות טופו, פרגית קצוצה ברוטב חריף (שמכיל שום, צ`ילי אדום ושעועית שחורה). מדובר במנה די משעממת, שאינני מוצא סיבה להזמינה. כמו כן הזמנתי מסאלה שוקולד - קינוח שמציג דרך אחרת לאכול עוגת שוקולד, עם תבלינים הודיים שנותנים טוויסט מעניין. למרות שלא כל המנות במסעדה אחידות ברמתן, צפרה ממשיכה לשמור אצלי על ציון 4.5 כוכבים – בעיקר בשל שלושת המנות המופלאות שתיארתי.

 

להלן המנות שהוזמנו:

בודהה בריאות:

 

פופקורן בלק טייגר שרימפס:

 

בו לוק לאק:

 

יונאן בופאלו:

 

אווז עם ערמונים ואספרגוס:

 

פילה יען מונגולי:

 

מסאלה שוקולד:

 

 

 

טארט שוקולד:

 

שוקולד מריר נוזלי:


מלבי הודי:

 



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

25 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת