00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

החופש קורא לי

חופש. קצת הזנחתי את קיום המונח הזה. שלא נדבר על לממש ולהחיות אותו אל תוך השגרה שלי. כמה ימים בודדים, כאלה שיתנו לי לנוח לפני האימונים וההתרגשות הגדולה. ובכלל, הגיע הזמן לקצת הפסקה, לא? (מבטיחה לספר על הכל בהמשך..)

זה מתחיל בלהתעורר בבוקר בשעה שמרגישה לי לנכון, לקרוא לגוף שלי להתהפך ולייצב את עצמו למצב מאוזן על פי הרגש בלבד. בלי שעון מעורר מיילל בשעת שחר מוקדמת אפילו לציוץ ציפורים  ובלי למהר אל האוטובוס כדי לא לפספס. קפה מאוחר וספר ביד לצד ארוחת בוקר לתפארת. (בעבודה צריך להסתפק באחרת, מאוחרת.) המחשב נדלק איתי, מביט בי ומתאווה למילותיי המשמיעות צלילי תקתוק חרישים על המקלדת בין שלוותו של בוקר יום חופשי.

חופש. לקום ולא לחשוב על דבר מלבד הזמן שעומד לרשותי. המירוץ אחר הזמן בו הופך כל-כך לא חשוב. זה הזמן לחשוב ולהקשיב לעצמי, לנשום עמוק ולחייך אל דמותי שלי.

הים סער בהתרגשות וקיבל את פניי בסברו הגועש, שמיים כהים וצבעוניים עיטרו את האופק. בטיול של אחר הצהריים מאוחרים, הרגליים לקחו אל מחוזות השלווה והשקט. הרוח מלווה בשריקתה ושרה את פזמון החירות כמקבלת את פני המנצחת היחידה.



(צולם אחר שקיעה של יום חופשי.. אמיתי.)

I’m free to do what I want any old time…

 

ועכשיו אם תסלחו לי.. במסגרת החופש שלי, אני בדרכי לאימון עם הבכיר בעולם בקבוצת הקפואירה שלי..

תחזיקו לי אצבעות?

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת