00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

מה את כותבת שם כל-כך הרבה?


המחברות העמוסות והמחשבים הפרטיים שלי מלווים אותי מהרגע הראשון שאני מתעוררת בראשית כל שחר, אחרי שינה טרופה יותר או פחות (זה כבר תלוי בתקופות) ובכל מצב רוח, בפינה שקטה משלי בבית או בעודי מתערבבת בדרכי החוצה אל עבר השגרה המתעוררת איתי ועם שאר העולם, ועד לשעות ירח מאוחרות ובלתי נגמרות שמזכירות לי שלישון זו רק המלצה, ופותחות למחשבות דלת אל החופש ללא שליטה.
את רוב שעות היום שלי אני מעבירה מול מסך המחשב, במילוי מחברות ואיסוף פתקים מקושקשים ברעיונות ומילים שנאגרים ונערמים בין דפי היומן שלי.

בראשיתו של יום עבודה, כשהמחשב מברך את ברכת הבוקר טוב והיום העמוס שצפוי להיות מכהה את גווניו באיטיות, בין התוכנות הקבועות שמכתיבות עבודה ומנחות סדר יום, מסמכים ריקים נפתחים וקוראים למחשבות לשוט ולפרוץ את מה שהנפש היתה מבקשת להניח בצד, בשקט, לפחות עד שאוכל להתיר את הקשרים ולשחרר את הכבלים כדי להתמודד ולתת לעצמי להיות מי שאני בלי פחדים. האצבעות מלוות את הרגש והשקט הופך לסערה של מילים וחלומות.. לעיתים גם דמעות.
[מתברר שלנפש יש רצונות משל עצמה. והרגשות שלי הולכים בדרכה.]

נתקלה בי חברה לעבודה לפני כמה ימים, אחת שלא מבינה את סיפור האהבה המתמשך שלי עם המילים והכתיבה, בבוקר של שקט ועמום ולקראת סופו של שבוע עגום שעבר עליי שאלה אותי- "מה את כותבת שם כל-כך הרבה?"

ואני, שלא מצאתי את המילים הכנות כדי להתחיל להסביר לה שאין תשובה אחת ברורה לשאלה שלה, ובסיומה של מחשבה מתמשכת, אחרי ניסיון נואש להתחמקות שקטה מהשאלה המביכה שתפסה אותי ממש לא מוכנה, הסתפקתי בתשובה היחידה שיכלתי להוציא. קצרה ומתוחכמת שתכיל את האמת ותשמיע ביחד איתה צלילים מספיק זוהרים שירצו את שני הצדדים. תשובה כזו שהשאירה אותה עם מאה ושתיים סימני שאלה והבריחה את המבט הנבוך שלי ממנה הישר אל התקרה.

"אני? אני רק כותבת את החיים.."

בסוף אותו יום בעבודה כשסגרתי את המחשב ויצאתי את דרכי החוצה, דקה לפני שעזבתי את החדר, "את החיים של מי?", היא שאלה..
"של כולם", עניתי רק לעצמי, תשובה שקטה ואני משוכנעת שהיא לא שמעה.. ואולי בכלל עדיף ככה..

לכו תסבירו אתם תשובה כזו שתניח אחריה עוד לפחות מאה סימני שאלה..

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

21 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת