55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סימן קריאה!

פוליטיקה, מוזיקה, לשון עברית

על הסמיכות בעברית ימינו - חלק ב`: הסמיכות הפרודה

  הערה: הרשומה מבוססת על עבודה לתואר שני שהגשתי לד"ר רבקה הלוי ב־2004.

רשומה זו תעסוק במבנה הסמיכות הפרודה, אך לפני כן נפרט את סוגי הסמיכויות בעברית:

    קיימים שלושה סוגי סמיכויות בעברית:

1. סמיכות דבוקה

2. סמיכות פרודה

3. סמיכות כפולה.

הסמיכות החבורה הנָּה רצף של שני שמות עצם הנמצאים במצב מורפו־פונמי, תחבירי וסמנטי הדוק כל־כך עד שהם נעשים יחידה אחת. הסמיכות הפרודה, לעומת זאת, היא סמיכות, שמופרדים בה שני שמות-עצם במלית 'של', ואין קשרים מורפו-פונמיים ואחרים בין החלקים, ולראייה – ניתן לבצע פעולות תחביריות שונות בכל רכיב בנפרד (כגון יידוע וכיו"ב): דפים של ספר -> הדפים של הספר (בעוד שבסמיכות חבורה/דבוקה היידוע יבוא פעם אחת בלבד, בין בסומך [נורמטיבי] בין בנסמך: דפי הספר, הבית ספר).

הסמיכות הכפולה היא 'של'+כינוי קניין מקדים: שלזינגר ורביד מתארים את 'העודפות הלשונית', כלשונם, שיש בסמיכות זו. השימוש בסמיכות הכפולה נדיר ומצוי לשון הספרות הגבוהה, לפי מחקרם.

  

הסמיכות הפרודה בעברית בת־ימינו

השימוש בסמיכות הפרודה 'של'' התרחב מאוד בזמן האחרון בפרסומות, בכותרות מאמרים וסיפורים ועוד. עם התרחבות השימוש בהּ נתבלט ההבדל בינהּ לבין הסמיכות החבורה ולש"ע +ש"ת. דוגמה קטנה לכך נמצא בהבדל שבין חייל־(צה"ל/גולני/גבעתי) ל"חייל של (אהבה/שוקולד)" ל־חייל (גיבור/אמיץ/גדול...). כל תבנית תהיה בשימוש בהקשר אחר ובמשמע אחר.
אמנם הסמיכות החבורה היא הסמיכות הלא־מסומנת והנפוצה, כאמור, אך נדמה שהסמיכות הפרודה מקבלת את כבודהּ במשלב הלשוני המסוים הזה של לשון הפרסומת ושל כותרות מאמרים וספרים.

 

   עמימות סמנטית־פרגמטית

בעברית החדשה חיות זו לצד זו שלוש הצורות – הסמיכות הפרודה/החבורה וצרף ש"ע-ש"ת בבידול משמעות. השווה: מערכת החיסון לעומת המערכת החיסונית (מונח רפואי כבול לעומת צרף לשוני שאינו בבחינת "ביטוי כבול"), פגיעה מוחית לעומת פגיעה (ב)מוח. (מונח רפואי לעומת סלנג לגלגני שנאמר על/למישהו טיפש).

בטרם יובאו דוגמות, ראוי לשאול, מהי, למעשה עמימות סמנטית ומתי היא נוצרת. עמימות סמנטית היא סוג של דו־משמעות ולפעמים רב־משמעות שנוצרת בגלל ניב/ביטוי שנשחק או שאיבד את משמעותו המקורית/המטפורית. בכך הניב/הביטוי יוצר משמעות עמומה לגבי הבנתו. 

 בסמיכות פרודה הדבר מורגש כפליים, כיוון שבסמיכות פרודה מודגש הקשר הפרדיקטיבי, ומתרחבת המשמעות ממשמעות פוססיבית גרידא למשהו כללי ורב־משמעי. 

    דוגמות: חייל של שוקולד = 1. חייל עשוי שוקולד/בעל תכונת השוקולד

                                      2. חייל מפונק, בדומה לביטוי, ילדי שמנת

                    חייל של אהבה = 1. חייל שיש בו/לו אהבה

                                                                         2. חייל אהבה

ממצאים

 

   יובאו כאן דוגמות חדשות, המראות עמימות סמנטית־פרגמטית ודומשמעות והמקור של כל דוגמה. לאחר מכן יובאו פירוט והרחבה לגבי דוגמות בולטות.

 

                  1.   האות של הדפוס – בית דפוס והפצה ברח' בית הדפוס בירושלים

 

                  2.  "פשוט חלום של ילד" (ריאיון ביומן חדשות, 21/7/04)

 

            3. "י-ם של ארונות. בשעה טובה ומוצלחת נפתח סניף ארונות מי שי בירושלים ואתם מוזמנים ליהנות מהמבחר הענק, האיכות, השירות והמחירים הנוחים של המומחים לארונות" (כלהעיר, פרסומת לארונות, 23/7/04)

 

                4.      "מבצעים של טעם בחיים" (כלהזמן, 23/7/04, פרסומת לארונות)

 

5.       "גן של צבעים – קיץ בגן הפעמון, שפע פעילויות" (עכבר העיר, 23/7/04)

 

6.       "קיץ של פרסים ב־OUTLETהרצליה" (סופשבוע מעריב, 23/7/04)

 

7.       "ירושלים של כסף" (כלהעיר פלוס, 23/7/04, פרוייקט היי־טק בהר חוצבים)

 

8.       "רוצה יופי של מקצוע לחיים? שילוב של ידע, ניסיון, מקצועיות ומחיר השווה לכל כיס!" (כלהעיר 23/7/04, פרסומת ל"אקדמיה לקוסמטיקה")

 

9.       "יום של כיף עם HONDA" (כלהעיר 23/7/04)

 

10.   "'חגיגה של מילים', כתיבה, חריזה ועריכה איכותית לכל עניין ואירוע" ("בשבע", שבועון חרדי, מדור דרושים, 22/7/04)

 

11.   "תמיר ספרים – עניין של תרבות" (חנות ספרים "תמיר" ברח' כנפי נשרים)

                                     

ניתוח והסבר

 

     כשמתבוננים בדוגמות הרשומות למעלה, מיד מבחינים, שהמשותף לכולן הוא שכולן לקוחות מתוך סיסמות של פרסומות, חוץ מדוגמות 2 ו-10, ואולי גם 1 (שהיא ספק שם החברה ספק הפרסומת שלה). דוגמה 2 (חלום של ילד) תפורט בהמשך, בפרק "סינטגמות הפוכות", אך לעת עתה נאמר, שדוגמה זו מראה בהקשר הנדון עמימות רבה: 1. הילד הוא חלום/כמו חלום 2. זה חלום להיות כמו ילד. 3. הילד הוא דבר חלומי, מקסים, מדהים. כאמור, על דוגמה זו ידובר בהרחבה בהמשך.

 

      נשאלת השאלה, למה דווקא בפרסומות ובסיסמות אנו מוצאים עמימות ודו-משמעות? בפרסומות המטרה היא להעביר את המסר בצורה החדה, המהירה והבהירה ביותר, וכמובן לעניין את הקורא//את המאזין/לעורר את סקרנותו. לכן משתמשים במשחקי לשון (ראה דוגמות 3-5), בדו-משמעות תחבירית וסמנטית (ראה כל הדוגמות ובמיוחד דוגמות 7-8) – הכל כדי לעניין את הקורא או את השומע ולסקרן אותו. ולכן צפוי שדווקא בפרסומות ובסיסמות נמצא יותר עמימות ודו-משמעות מסוגים שונים.

 

      ניר מתאר את העמימות ודו־המשמעות כתופעה נפוצה דווקא בסיסמות הפרסומת. אמנם אין בדוגמותיו סמיכות פרודה, אך העיקרון ברור: בפרסומות הרעיונאי (או כפי שניר מכנהו – הנַּסָּח) ינסה לגרום תמיד לדו-משמעות (תחבירית, סמנטית...) ולעמימות, כיוון שמטרתו לשכנע את הנמען. הדוגמה הקרובה ביותר שלו לסמיכות היא צמידות – "קנה טלוויזיה פיילוט" (במקום טלוויזיית־פיילוט"), ואולם נראה שכאן הצמידות נובעת מכך ש'טלוויזיה' היא גם מילה ארוכה למדי (4 הברות – ויהיה זה סרבול להוסיף לה צורן ־ת, לכאורה) וגם מילה לועזית, כך שצורן עברי ־ת לא מתאים לה, לכאורה.

   במאמר אחר שלו, ניר מגדיר מהי דו-משמעות ונותן את סוגיה, ובין היתר מסביר שסמיכות חבורה עלולה לפעמים להיות דו־משמעית (כשהגוף והמין זהים ונוסף חלק), וזו נפתרת בפירוק הסמיכות לצרף 'של': החלטת האישה האמיצה (דוגמה שלי) = דו־משמעות לקסיקלית: המגדיר 'האמיצה' מתאים הן ל'החלטת' והן ל'האישה'. הפתרון: ההחלטה של האישה האמיצה; ההחלטה האמיצה של האישה. בדוגמותינו כאן יש עמימות ודו־משמעות ודווקא 'של' הוא הגורם להן, ואולם דו־המשמעות הזו איננה לקסיקלית כדו־המשמעות שניר ושלזינגר ורביד מדברים עליה, אלא תחבירית וסמנטית.     

 

       ונחזור לדוגמותינו:

 

      דוגמה 3, למשל, מנצלת את התבנית 'ים של X' (למשל: ים של דמעות, ים של געגוע, ים של אהבה) לצורך פרסומת לחנות רהיטים בירושלים (או בקיצור י-ם), ובכך מדלגת בין המשמעויות: מצד אחד חנות רהיטים שנמצאת בירושלים, ומצד שני, יש בה הרבה (ים) ארונות, כלומר חנות גדולה,  רוצה לומר יש בה מבחר גדול. והכל בזכות המקֵּף הזה – ים/י-ם – המקף הזה אמר את הכל. זו דוגמה להומופוניה, שרק אם רואים אותה מבינים את דו-המשמעות: אותו הצליל ים/י-ם, ושוב המקף עושה את כל ההבדל (ולכן זו חייבת להיות פרסומת בעיתון/בטלוויזיה ולא ברדיו, למשל). באותה הדוגמה (3) יש בהמשך סמיכות חבורה – "סניף ארונות מי שי בירושלים", כשהתבנית הלא-מסומנת, לדעתנו, צריכה להיות, "סניף ארונות של (חברת) מי שי בירושלים"]. כמו-כן, מושא-עקיף-כולל ללא חזרה על מילת היחס מ: "מוזמנים ליהנות מהמבחר הענק, (מ)האיכות, (מ)השירות ו(מ)המחירים הנוחים...". מ"ם היחס החסרה הזו (שכאן הוספנו בסוגריים) מנתקת את הקשר ואת הזיקה בין המלים של המושא העקיף, אך אנחנו כבר גולשים לעניינים שאינם מענייננו כאן.

 

   דוגמות 5 ו־8 נעות ממשמעות מטפורית למשמעות המוחשית. הצרף "גַּן של צבעים" נשמע כביטוי מטפורי המתאר 1. צבעים רבים ומגוונים כמו שיש בגן, שיש בו תכונות 'צבעוניות'

                                      2. צבעים פורחים כמו בגן

אלא שכאן הפרסומאי העביר את המטפורה למציאות: הגן הוא גן אמתי – גן הפעמון, והצבעים הם הפעילויות שיתרחשו בו. יצוין, שגם בפרסומת זו (5) יש סמיכות חבורה לא שגרתית – שפע פעילויות, במקום, כצפוי, שפע של פעילויות.

 

    דוגמה 8 לוקחת את התבנית 'יופי של X' (למשל: יופי של בחורה, יופי של מכונית... – המילה 'יופי' בתבנית זו איננה בהכרח מחליפה את המילה 'יפה'), ומחזירה ואולי יותר נכון לומר, נותנת  למילה 'יופי' את משמעהּ כ'יפה', שכן המדובר ב'אקדמיה לקוסמטיקה' (התעסקות ביופי, בלהיות יפָה).

 

    דוגמה  10 נעה בין מטפורה למוחשיות: 1. יש חגיגה והיא נוגעת בתחום המילים 2. המילים הן עצמן חגיגה – ואז מתקשר לפרק "סינטגמות הפוכות", שכן אז מתהפך הסדר מתואר־מתאר > מתאר־מתואר. 

 

 

   בדוגמה 11 (עניין של תרבות) קיימת רב־משמעות סמנטית הנשענת במילה 'עניין' ולכל המשמעויות מכנה משותף אחד – הספרים : '1. הוראה, משמעות של תרבות (קריאת הספרים) 2. התעניינות, שימת לב בתרבות (של קריאת הספרים) 3. דבר שיש בו תרבות (של קריאת ספרים)'.

 

צירופים מטפוריים בעלי נסמך מכמת

 

        צירופים מטפוריים כאלו בסמיכות פרודה מדגישים את היחס האטריבוטיבי-לוואי יותר מאשר בסמיכות חבורה. כמו-כן, המטפורה מעצימה את הכמות, שלכאורה לא מדובר במעט דברים אלא בהמון!!! השווה מטפורות עם התבנית ים של X: ים של דמעות, ים של אהבה: דמעות רבות כמו ים, אהבה רבה כמו ים.

 

ממצאים

 

12.   "התושבים מנהלים זה כמה חודשים מאבק בעקבות שורה של אירועים שהשפיעו על הידרדרות השכונה: הודעת בנק הפועלים על סגירתו של הסניף המקומי ביוני הקרוב...והעובדה שהתחנה האחרונה של הרכבת הקלה תעצור בפסגת זאב הסמוכה..." (כלהזמן 30/4/04)

13.   אביטל אברג'יל החלה לשחק בגיל 13 כדי לעזור בפרנסה...ולכל אורך הדרך השתתפה בשורה של סרטים וסדרות טלוויזיה. עכשיו היא צלע במשולש רומנטי ב"משהו מתוק", סרטו החדש של דן תורג'מן... (סופשבוע מעריב, 23/7/04, פתיח)

 

14.   י-ם של ארונות (ראה דוגמה 3) – משחק בין ים לי-ם (ירושלים) 

 

15.   ים של אירועים, כיף של חופשה – קיץ בנתניה (פרסומת לנופש בנתניה, "בשבע", 29/7/04)

 

 ניתוח והסבר

 

  בארבע הדוגמות החדשות שמצאנו בולטת התבנית 'שורה של X' דוגמה 14 (3) היא אותו משחק מלים ים/י-ם, שיוצר עמימות ודו-משמעות (ראה לעיל), אך גם הרחבה שדובר עליה בפירוט בפרק 'עמימות סמנטית' לעיל.

   תבניות נוספות נפוצות (מומצאות מן התקשורת) לנסמך מכמת הן: גל של מהומות (על משקל 'גל של אבנים'), הרים של תקווה וכן ימבה ('ימבה כסף' שנשחק והפך באחרונה ל-ימבה של כסף/אושר...) ראוי לשים לב, שכמעט בכל המקריםשל נסמך מכמת מטפורי בצרף 'של', הסומך והסמיכות-בכלל איננה מיודעת: שורה של תפקידים, י-ם של ארונות, ים של דמעות, סוללה של עורכי דין. לעומת: סוללת האח"מים, שורת היועצים. רק דוגמה אחת יוצאת-דופן בדוגמות של הלוי: מסכת השפלות. מיותר לציין, שכאשר אותה מילה מתארת את הממשי והמוחשי ולא את המטפורי, הצרף יבוא ללא 'של' אלא בסמיכות חבורה תמיד (השווה: 'סחבתי שק של טענות' לעומת 'סחבתי שק תפוחי אדמה' ודוגמה טובה יותר: 'הוא מלֵּא שורה של תפקידים' לעומת 'קניתי מחברת-שורה/שורות)'.

 

   ועוד: כאשר הסמיכות תהיה מיודעת, לרוב היא תהיה חבורה אך עשויה להיות גם פרודה. בנוסף, היא עשויה לאבד ממשמעותה המטפורית (המטפורה עשויה/עלולה להישחק ולא להיראות עוד כמטפורה). לעומת זאת, כשהסמיכות איננה מיודעת, לרוב היא תהיה פרודה במשמעות מטפורית:

    ?? סחבתי את השק של הטענות ?? => סחבתי את שק הטענות

    ?? מילאתי את השורה של התפקידים ?? => מילאתי את שורת התפקידים

    ?? שמעתי שורת מקהלה ?? => שמעתי שורה של מקהלה => שמעתי את שורת המקהלה 

     כל תבנית עם צרף 'של', מדגישה את היחס האטריבוטיבי של הסינטגמה, אך דומה, כי תבנית 'של' עם נסמך מטפורי מכמת מדגישה עוד יותר, כאמור, יחס זה. השווה, למשל, 'שורה של תפקידים' לעומת 'שורת האנשים שישבה.

 

 סינטגמות הפוכות

 

    כאשר מדברים על סינטגמה הפוכה מתכוונים לכך, שהנסמך הופך למתאר הסמנטי. הסדר הרגיל הוא מתואר-מתאר – כמו בשם עצם ושם תואר (בחורה יפה, בית מרשים, איש נחמד... – הבחורה מתוארת, וה'יפה' הוא המתאר שלה, ה'בית' הוא המתואר וה'מרשים' הוא המתאר שלו). כך גם בסמיכות חבורה ופרודה: מבצעים של טעם בחיים (דוגמה 4), המכרז של המדינה (דוגמה 23), שורת האנשים ועוד: המבצעים הם המתואר ו'טעם בחיים' הוא המתאר אותו, 'המכרז' הוא המתואר ו'המדינה' מתאר אותו וכיו"ב. כאן, לעומת זאת, יש היפוך הסדר: מתואר־מתאר הופך למתאר־מתואר.

 

    תופעה זו, לפי הלוי, החלה בדיבור והתרחבה ללשון הפרסומות והסיסמות. דוגמאותיה הן: צעצוע של סיפור, שיגעון של מקום, חוויה של מכונית, חוויה של חופשה.  לסינטגמות ההפוכות ולעמימות יש קשר: חוויה של מכונית, למשל, היא סינטגמה הפוכה (מתאר-מתואר: ה'מכונית' היא המתואר ו'חוויה' היא המתאר) וגם יש בה עמימות: לא ברור מה בדיוק החוויה שבמכונית הזו (הנהיגה? הנוחות? הישיבה?). וכך גם 'שיגעון של מקום'. כמו-כן, צעצוע של סיפור הוא סינטגמה הפוכה ('צעצוע ' – מתאר, 'סיפור' – מתואר) ויש בו גם עמימות, מלבד הַקֶּשר הפוססיבי: 1. לסיפור יש תכונות דומות לזו של הצעצוע 2. הסיפור הוא צעצוע.  

 

   כאמור, הלוי טוענת, כי תופעת הסינטגמות ההפוכות התרחבה לפרסומות ולסיסמות. ניר במאמרו מגדיר מהו "צריר לשוני", ולדעתנו ההגדרה עשויה להיות מוכלת גם על הסינטגמות הפוכות. לפי ניר, "על הפרסומאי לעצב...את הגירוי שלו כך, שיהיה בכוחו לגבור על גירויים מתחרים. הדרך המקובלת להשגת מטרת הביניים הזו היא ליצור סתירה או 'התנגשות' בין הצפוי למצוי. כך נוצר אפקט פסיכולוגי של הפתעה...". האפקט הפסיכולוגי הזה, לפי ניר, הוא הצריר הלשוני.  

    כך גם בסינטגמות ההפוכות: בדרך יצירה של 'שיגעון של מקום', 'חוויה של מכונית' יוצר הנַּסָּח/הפרסומאי/הרעיונאי 'התנגשות' בין הצפוי למצוי: צפוי שנאמר 'מקום שגעון/שגעוני' (שם ותואר), אך יש היפוך הסדר – אפקט פסיכולוגי של הפתעה, או במלים אחרות, לפי ניר – צריר לשוני!

 

   יצחק שלזינגר בספרו מדבר, בין השאר על לשון הכותרות בעיתונים. הוא מביא שם את הדוגמות, "פיצוץ של סטטוס קוו" (מעריב, 31/7/97) וכן "יום הכיפורים של השב"כ" (מעריב, 29/3/96) (ראה גם לעיל, 1.2). לפי שלזינגר, הכותרת היא מיני־טקסט (כפי שמביא מרפאל ניר), שברוב המקרים, תפקידה, בנוסף למסירת מידע, הוא תפקיד רטורי־רגשי, הנועד למשוך את תשומת-לב הקורא. כך, למשל, משתמשים במלים "פיצוץ", ו"יום הכיפורים", שיש להן מטען רגשי כבד. בהקשר זה יוזכר שֵׁם של "פיצוציה" ברח' יפו בירושלים – "פיצוץ של מקום". שָׁם מנצלים את שֵׁם המקום – "פיצוצייה". יצוין, שלפני זמן לא רב אירע פיגוע סמוך לאותה "פיצוציה", והשם "פיצוץ של מקום" קיבל משמעות נוספת, עצובה הרבה יותר.

 

ממצאים

 

                12.  יהלום של אלוהים (שם של שיר ששרה אביבה אבידן)

                                           מתאר           מתואר 

13.   "הוא פשוט חלום של ילד" (יומן חדשות, 21/7/04, דוגמה 2) – סמיכות פרודה בסדר הפוך מתאר-מתואר. השווה לסמיכות פרודה "רגילה": "אבא כבאי זה חלום של כל ילד/חלומו של כל ילד" (האחיין שלי, 16/7/04).

 

14.   "איזה גֹּדֶל של ג'וק" (אימא שלי, 12/7/04) – משפט קריאה, על משקל "יופי של X.

 

15.   הכחול של השמים (שם התקליטור החדש של קורין אלאל שייצא בקרוב)

 

16.   "הפתעה של פעם ב־10 שנים, יונדאי." (פרסומת יום-הולדת עשר לחברת יונדאי)

 

17.   "איזה פרח של שופטים" (מתוך שיר הומוריסטי בתכנית כוכב נולד 2, 28/      7/04)

 

18.   "אלקו היי־טק – הטופ של המזגנים" (פרסומת למזגנים)

 

19.   "חגיגה של מילים" (דוגמה 10)

 

20.   "שיגעון של שולחן – החנות למסיבות וכלים חד-פעמיים" (חנות ברח' בית הדפוס בגבעת שאול ירושלים)

 

21.   'פיצוץ של מקום' – 'פיצוציה' ברח' יפו בירושלים

 

 22.  חלום של באגט – חנות מאפה בתחנה המרכזית בירושלים

 

 

ניתוח והסבר

 

 

  כאמור, לסינטגמות ההפוכות ולעמימות יש קשר וזיקה. שתיהן נמצאות בלשון הפרסומת והסיסמות ובשתיהן יש צריר לשוני (אפקט פסיכולוגי של הפתעה). כאן אנו רואים זאת בדוגמה 13 (2) – חלום של ילד. ללא הקשר או בהקשר אחר זו סמיכות פרודה רגילה מתואר-מתאר (החלום מתואר והילד מתאר אותו) ביחס פוססיבי ברור וחזק (כמו בדוגמה הפוכה "אבא כבאי זה החלום של כל ילד", אלירן נחמה, 12.5, האחיין שלי, 16/7/04), אבל בהקשר הזה – "הוא פשוט חלום של ילד" כאשר "הוא" = הנושא ושם העצם המתואר ו"חלום של ילד" הוא הנשוא ובבחינת תואר־לוואי מורכב. סמן השיח "פשוט" תורם לכך ומדגיש את מבנה הפרדיגמה, כך:                  מתואר                         מתאר

     סמן שיח       מתאר        מתואר

[הוא פשוט {חלום של ילד}].

                        מתאר                מתואר

  גם הדוגמה, יהלום של אלוהים (12), מסמנת הן עמימות והן סינטגמה הפוכה: 1. אלוהים הוא יהלום, יש בו תכונות של יהלום 2. אלוהים שווה המון, ערכו יקר כמו יהלום.   

                                                                           רימה            תימה

  לעומת זאת, הדוגמה, "איזה גֹּדֶל של ג'וק" (14), שאמי אמרה לי כשראתה מקק גדול מת בביתהּ, אין בו עמימות ודו־משמעות. זהו משפט קריאה שמשמעו: איזה ג'וק גדול (שם+תואר). בכך שונה מ'איזה יופי של בחורה' שפירושו איננו 'איזו בחורה יפה', אלא, כפי שכבר נאמר לעיל, פירוש כללי וסתום יותר, המתאר את התכונות של הבחורה. ב'איזה גודל של ג'וק' הפירוש – פשוטו כמשמעו – איזה ג'וק גדול. ההדגש על ה'גודל' (רימה) ו'ג'וק' הוא התימה.    

  

   הדוגמה, "הכחול של השמים" (15) מצטרפת לסמיכויות פרודות רבות מהסוגים הנדונים כאן, שאינן יכולות להשתלב בתוך משפט קריאה או בתוך משפט משועבד (??איזה (ה)כחול של השמים ראיתי שם! ?? ?? שמעתי שהפתעה של פעם ב־10 שנים נמצאת עכשיו ביונדאי ??). יצוין, שגם משפטי קריאה מסוג 'איזה גודל של ג'וק', 'איזה יופי של משחק' אינם יכולים להשתעבד. על משפטים וסמיכויות כאלה ראה בהמשך, בפרק, 'אפיון תחבירי של הסמיכות הפרודה'.

 

  דוגמה 17 ('איזה פרח של שופטים') מעניינת בצורתה המיוחדת, שבה המתאר ('פרח') אינו מתאים במספר למתואר ('שופטים') ובאותה המידה היה יכול להיאמר גם, 'איזה/(איזו?) פרח של שופט/ת/ים/ות' ללא התאמה במין ובמספר. גם תבנית 'יופי של (נער/ה/ות/ים) היא כזו, אך דומה שכאן הדוגמה בולטת הרבה יותר. 

 

  דוגמה 18 (הטופ של המזגנים) היא דוגמה לפרסומת שיש בה גם עמימות וגם סינטגמה הפוכה. הצריר הלשוני, 'הטופ של המזגנים', היה יכול להיות, למעשה (בעברית לא מסומנת): אלקו הייטק, המזגן הטוב/הגדול ביותר בעולם. ההפתעה  בשימוש ב'הטופ' (דומה במצלול ל'הטוב') – והפרסומאי מניח שהנמען מכיר את הפירוש – הפתעה זו גורמת לפרסומת להישמע חדה, בהירה ומשכנעת. ומן הצד הלשוני – הטופ של המזגנים יכול להיות מובן כ: 1. המזגן שנמצא בטופ (=בפסגה) מבין כל המזגנים 2. המזגן שפולט אוויר איכותי וגבוה (טופ) מכל המזגנים (והרי זה מה שהפרסומת רוצה לשכנע).

 

  דוגמה 19 (10) – חגיגה של מילים – כבר נאמר לעיל שכאן דו־המשמעות היא בקשר בין מתאר־מתואר והחילופין ביניהם: מצד אחד החגיגה עצמה, באופן מטפורי, יש לה אופי ומבנה של מלים (סמיכות פרודה רגילה) ומצד שני המלים הן חגיגה, כיוון שהן (כך נאמר בהמשך המודעה) נכתבות באיכות לכל עניין ואירוע. המעניין בדוגמה זו שהיא נכתבה דווקא בשבועון חרדי ("בשבע", 22/7/04) סגור לקהילה, שאינה נמצאת ברזי העברית בת־זמננו.

 

    דוגמה 20 – שיגעון של שולחן – מנצלת את התבנית 'שיגעון של (מסיבה/ערב/לילה) ומקדמת אותה שלב נוסף: אם ב'שיגעון של מסיבה' וכיו"ב אמנם המסיבה היא שיגעון, אך מדובר על משהו חי לכאורה, למרות המטפורה –  כאן יש מעבר חד למשהו מציאותי: שולחן אמתי הוא, לכאורה, 'שיגעון', רוצה לומר מסודר בצורה נפלאה ונהדרת ש"חבל-על-הזמן (חבל"ז)". 'שולחן' שם עצם מוחשי יותר מ'מסיבה' ובכך התבנית עלתה מדרגה.

  המעניין בדוגמה זו, ששם המקום – 'שיגעון של שולחן' – כתוב בחנות כך גם בתעתיק אנגלי לפי הפונטיקה בת ימינו (ח נשמע כ וכו') – Shigaon shel Shulhan – ולא, כצפוי, Crazy of a Tableאו משהו דומה לזה.

                        מתאר             מתואר

   דוגמה 21 (פיצוץ של מקום) מנצלת את שם המקום ('פיצוצייה') ומשתמשת בשם הפעולה הנגזר ממנו (פיצוץ). בכך יוצרת דו־משמעות, חידוש והפתעה – לא סתם מקום, לא 'פיצוצייהי' רגילה אלא 'פיצוץ של מקום' (ובכך מתאים, אולי גם לקטגוריה, סומך שם פרטי). כאמור, לא מכבר אירע פיגוע, לא עלינו, סמוך ל'פיצוצייה' זו, ושם המקום קיבל משמעות נוספת ועצובה יותר.    

 

   דוגמה 22 (חלום של באגט) מזכירה בתבניתה את דוגמה 13 (2) (חלום של ילד) – דו־משמעות שבבסיסה חילופי מתואר־מתאר >מתאר־מתואר. כמו־כן, כמו ב'חלום של ילד' גם כאן, בולט יותר, יש קיצור של משפט השוואה שמני X  הוא Y:  הבאגט הוא חלום/דבר חלומי (ולכן כדאי שתיכנס לחנות הזאת...)  

 

סמיכות בעלת סומך שם פרטי

 

   סמיכות פרודה בעלת סומך שם פרטי משמשת למספר מטרות. מלבד יחס פוססיבי ברור ומובהק, סמיכות כזו מראה צורך פרגמטי להביע קִרבה ויחס וכן מעמד ויוקרה, בד"כ מעמד גבוה. ההבדל בין, למשל, 'הבית של אילנה' (מסעדה) ו'מאפיית אנג'ל' הוא, ש'מאפיית אנג'ל' (סמיכות חבורה) היא הסמיכות הרגילה, הלא־מסומנת, הנייטרלית, שמסמנת רק שֵׁם של מקום ומה יש בו (אופים שָׁם לחם). לעומת זאת ב'הבית של אילנה' (ובד"כ נאמר באינטונציה מתאימה – הבית של אילנה), אין רק משמעות פוססיבית גרידא, אלא גם סימן למעמד גבוה, כאילו נאֱמר ביחד עם זה, ש'הבית של אילנה' הוא המסעדה שלך, במעמד שלך, ושם יתנו לך יחס חם ושירות אדיב וכיו"ב. ייתכן גם, שבעלי המסעדה איננה אילנה בהכרח, אלא שהשם הפך להיות סמל למשהו טוב, מעין מותג של מסעדה טובה.

 

   לדעתנו, השימוש בסמיכות הפרודה בעלת סומך שם-פרטי החל באופן תמים למדי, בלשונם של הילדים בעיקר, עבר לתקשורת – ראה תכניות הטלוויזיה המפורסמות לילדים, 'הבית של פיסטוק' ו'הצריף של תמרי' – עד שכבש את לשון המבוגרים וקיבל משמעות מסומנת, פרגמטית, של קִרבה, מעמד ויוקרה. הדוגמה הראשונה בממצאים (23) ממחישה זאת בצורה הטובה ביותר – חנות לממכר פיצוחים ועוד בשם 'הבית של פיסטוק' במעלה אדומים.     

  

 

ממצאים

 

23.   'הבית של פיסטוק' – חנות לממכר פיצוחים: פיסטוקים וגרעינים למיניהם במעלה-אדומים

 

24.   תכשיטי יעל (לעומת) גלריה אנג'ל (צמידות, לעומת) הגן של חנה

 

25.   המשפחתון של יעל, הפעוטון של מיכל – גני ילדים במעלה אדומים

 

26.   פיצה לארי – מסעדה של פיצות (מסעדה ברח' כנפי נשרים בגבעת שאול ירושלים)

 

27.   עדי של עדי (שם של ספר, מאת מקמל עתיר)

 

28.   ויסמן. הבית של המותגים.

 

29.    ביום שישי האחרון ליאור הבעלבתים של מוסך ב.ג.מ. הונדה, פינק את לקוחותיו באירוע השקה של הונדה חדשה משו-משו עם מנוע משולב" (כלהעיר, מדור רכילות 23/7/04)

 

30.   המכרז של המדינה

 

31.   "בדרך של רותי – בכחל, 2 בקתות עץ יפהפיות ומפנקות" (מודעת פרסום לאירוח, "בשבע", 29/7/04)

 

32.   'פיצוץ של מקום' – 'פיצוצייה' ברח' יפו בירושלים (דוגמה 21)

 

ניתוח והסבר

 דוגמה 23, כאמור, ('הבית של פיסטוק', חנות פיצוחים), ממחישה בצורה הטובה ביותר את טענתנו כפי שהוצגה לעיל: מי שבא לחנות 'הבית של פיסטוק' מיד נזכר בתכנית האהובה עליו מילדותו (וכבר השם מעלה חיוך על שפתיו...), וכשהוא נכנס לחנות הוא רואה מדוע היא נקראת כך: אכן מוכרים בה פיסטוקים ופיצוחים למיניהם. 'הבית של פיסטוק', שהחל באופן תמים למדי כשם של תכנית ילדים חביבה מופיע עכשיו כשם של מותג (במעלה אדומים בלבד!!!):  אתה, לכאורה, נכנס ל'הבית של פיסטוק', הוא ולא אחר, הוא ישרת אותך נאמנה, ימכור לך פיסטוקים במחיר מוזל ובשירות טוב, כי זה הבית שלו!!! 'הבית של פיסטוק' – סמל ליוקרה ולמעמד. דוגמה 24 מראה את ההבדל בין סמיכות חבורה (תכשיטי יעל) לצמידות (גלריה אנג'ל) וסמיכות פרודה (הגן של חנה): תכשיטי יעל (חנות תכשיטים ברח' יפו) – סמיכות רגילה, לא מסומנת, שמעידה על ייעוד החנות (תכשיטים) ושייכותו (שייך ליעל). העדפת השימוש בצמידות, גלריה אנג'ל (גלריה שנמצאת בתחילת רח' יפו), במקום ב'גלרית־אנג'ל' או ב'הגלריה של אנג'ל' אומרת מספר דברים: ראשית, השם 'גלריה' לועזי הוא וככזה קשה לכאורה לעברת אותו ולהוסיף לו צורן ־ת של נסמך. שנית, כל הצירוף בא כהשאלה מאנגלית ונשאר כך – מעין תרגום בבואה: Engel(!) Galler= גלריה אנג'ל. דוגמה 26 (מסעדה של פיצות) היא 'שכלול' התבנית 'הבית של X': מתחיל בצמידות רגילה – פיצה לארי – 2 שמות לועזיים ולכן נשארו כמו באנגלית ולא הפכו ל- ??'פיצת לארי' ??. ממשיך בסמיכות פרודה – מסעדה של פיצות – להראות ש'פיצה לארי' זה לא עוד מקום שאופים בו פיצות, זה מסעדה של פיצות. האינטונציה (שמראה על הרימה), השימוש במילה 'מסעדה' והשימוש במילה 'של' (סמיכות פרודה להדגשת הקשר הפרדיקטיבי-לוואִי) – כל אלה יוצרים את אפקט ההפתעה, שיגרמו לסועד הפוטנציאלי להיכנס לאכול פיצה.  דוגמה 28 – "ויסמן. הבית של המותגים." היא חריגה כאן. זו פרסומת, והשם הפרטי בא בראש המבע (ויסמן). אין כאן משפט, ובכל זאת הנקודות, שבאות, כך לימדו אותנו בבית-הספר, בסוף משפט, מראות שיש כאן משהו סופי ומוחלט, יש תימה ורימה (ויסמן – תימה, הבית של המותגים – רימה). גם השימוש במלה מותגים עוזר לכך. בעזרת רטוריקה זו השומע והקורא מבין ש-ויסמן הוא ה-בית של המותגים, המקום הכי טוב שבו תמצא את המותגים הכי טובים ו'שווים'. חלוקת המבע לנקודות הופכת אותו למבע פוקאלי בעל שני רכיבים, כאשר הרכיב שמכיל את המידע החדש (הרימה) הוא המרכיב הפוקאלי (בדוגמה זו – 'הבית' הוא הרימה, המרכיב הפוקאלי).על דוגמה 32 (21) – 'פיצוץ של מקום' דיברנו בהרחבה לעיל. כאן יוער, שהיא משקפת קיצור של משפט השוואה –  'המקום הוא פיצוץ' (בחילופי מתואר/מתאר), כש'מקום' משמש במקרה זה סומך שם פרטי־כביכול. בכך דומה לדוגמות 22 ו-1־ (2) (חלום של ילד/חלום של באגט). על הגבול הדק בין סמיכות פרודה לסמיכות חבורה

 בעברית המודרנית עשוי לקרות מצב, שבו תישחק המשמעות הסמנטית-פרגמטית של הסמיכות הפרודה, ואז היא תהפוך לסמיכות חבורה או לחילופין שתי התבניות תתפקדנה יחדיו במשמעויות שונות. דוגמות: שורה של פוליטיקאים/שורת-היועצים; סוללה של עורכי דין/סוללת האח"מים ועוד (מתוך מאמרה של הלוי, תמורות). להלן נביא דוגמות חדשות.

 

       1.  "היה גם שמץ־זרות במבטאו." (כולם צמאים לאהבה, יהודית רותם, עמ' 9) 

 

      2. "בשעה טובה ומוצלחת נפתח סניף ארונות מי שי בירושלים" (כלהעיר, פרסומת לארונות, 23/7/04) (דוגמה 3)

 

      3. "שפע פעילויות" (עכבר העיר, 23/7/04) (דוגמה 5)

 

      4. "זהב ירושלים Gold of Jerusalem" – חנות תכשיטים בגבעת שאול

 

      5. "שים רק טיפה שמן" (אבי, 28/7/04, בניסיון להסביר איך מכינים פסטה)

 

ניתוח והסבר

      מבין 5 הדוגמות, הדוגמה האחרונה, (שנאמרה לי בע"פ ע"י אבי בעת שיחת טלפון, שבמהלכה ניסה להסביר לי כיצד מכינים מקרונים) היא יוצאת־דופן, כיוון שהיא איננה סמיכות אלא צמידות. במקום לומר, כצפוי, 'טיפת-שמן', נאֱמר, 'טיפה-שמן' (צמידות). לנו נראֶה, שמשֶּׁטף הדיבור קרה הדבר, שכן כשביקשתי מאבי לחזור על מה שאמר, הוא אמר 'טיפת־שמן', כרגיל. כך שבמקרה של דוגמה 5 אין הבדל בין טיפת־שמן לטיפה־שמן וטיפה של שמן, דומני.

 

  אולם הביטויים 'שמץ־זרות' (דוגמה 1) וכן 'שפע פעילויות' (דוגמה 3/5) מרמזים על הישחקות הנסמך המכמת המטפורי ולכן עבר גם לסמיכות חבורה.

  דוגמה 4 הייתה יכולה להיקרא 'זָהב ירושלים' (צמידות) אך האנגלית, דומני, כובלת את הקריאה ל'זְהב-ירושלים' (סמיכות חבורה). אם העברית הייתה, 'זהב של ירושלים' הנסח (הרעיונאי) היה משיג שם יוצא-דופן: גם חנות שיש בה זהב לא רגיל אלא של ירושלים (סמיכות בעלת שם פרטי) , כלומר מעמד ויוקרה; וגם תזכורת לשיר המפורסם, 'ירושלים של זהב'. אך, כאמור, אין זה כך, ושם החנות הוא, 'זהב ירושלים – Gold of Jerusalem'.  

 

 אפיון תחבירי של הסמיכות הפרודה

 

 הסמיכות הפרודה מהסוגים שנדונו כאן (עמימות סמנטית-פרגמטית; צירופים מטפוריים בעלי נסמך מכמת; סינטגמות הפוכות [שהנסמך הוא המתאר הסמנטי]; סומך שם פרטי), עשויה להיכנס למבנה תחבירי מסוים. משפט קריאה מן הסוג 'איזה יופי של X', למשל, לא יכול להשתעבד ושיעבוד כזה ייראה מוזר ולא הולם:

 

?? ראיתי שאיזה גודל של ג'וק בחדר מת ??/

?? ראיתי איזה גודל של ג'וק בחדר ?? (כמשפט קריאה). => ראיתי ג'וק גדול מת בחדר.   

   כמו־כן סמיכות פרודה מסוג נסמך מכמת מטפורי אינה יכולה להשתעבד:

 

?? אני יודע ששורה של תפקידים הוצעו לך ??

 ?? ראינו ששורה של אנשים התכנסה ??.

 נראה, שככל שהשעבוד נשמע הגיוני יותר וסביר לאוזן, הסמיכות מאבדת מהמטפוריקה שבה. בנוסף, סמיכות פרודה מסוג מכמת מטפורי איננה יכולה להפוך למשפט קריאה/אינה יכולה להשתעבד ולהפוך למושא/ללוואי:

 

?? איזה ים של דמעות היה שם ??

 ?? איזה סוללה של עורכי-דין הגיעה לשם ??

?? שמענו שים של אפשרויות יש בנתניה ?? 

 

אבל יכולה להיות תאור:

כשסוללה של עורכי דין מלווה אותו הגיע החשוד לבית המשפט.

 

סיכום הממצאים

 הממצאים משקפים נאמנה את מצב השימוש בסמיכות הפרודה בעברית ימינו. רוב רובם של הממצאים לקוחים מפרסומות, מסיסמות ושמות-מקומות וחנויות. הממצאים מאששים את דעת החוקרים, כי במשלב הלשון הזה – פרסומות, כותרות עיתונים וספרים וסיסמות – מרבים להשתמש בדו-משמעות ובעמימות כדי לעניין, לסקרן ולהפתיע את הצופה/המאזין פחות מאשר למכור את המוצר.

הדובר ישתמש בסמיכות הפרודה בשני תנאים:

                                   1. אם אילוצי הלשון ייאלצו אותו, שאחרת הוא יישמע מוזר ולא הגיוני

                                   2. לצורך שימוש סמנטי-פרגמטי מסוים (הדגשת הקשר הפרדיקטיבי-לוואִי, הדגשת הקשר בין המוען לנמען בשמות מקומות [לסמן יוקרה ומעמד], הדגשת העמימות ודו-המשמעות וכיו"ב).

 

  דוגמות כמו י-ם של ארונות (3 בנספח 1), חלום של באגט (23 בנספח 1) מחד ופיצוץ של מקום (22 בנספח 1), ו'ויסמן. הבית של המותגים.' (29 בנספח 1) (ועוד) מאידך מבטאות בצורה הטובה ביותר, אולי, את הצורך של הפרסומאי/המוען בשינוי/בהפתעה שהמאזין/הצופה/ הנמען גומע ושותה לרוויה וברצון רב. הן הנמען והן המוען זקוקים להפתעות, לשינויים, לרענון וגיוון כדי לא לשעמם ולהשתעמם וכדי לסקרן כל פעם מחדש. רענון זה בא לידי ביטוי בצרף 'של'  על ארבעת הסוגים שדַּנּו בהם כאן.

                              

סיכום כללי ומסקנות

     4 סוגים של סמיכות פרודה והם: 

                 א.    הסמיכות הפרודה כמביעה עמימות סמנטית-פרגמטי
                 ב.      הסמיכות הפרודה בצירופים מטפוריים בעלי נסמך מכמת
                 ג.       סינטגמות הפוכות (שהנסמך הוא המתאר הסמנטי)
                 ד.      סמיכות בעלת סומך שם פרטי

חל גידול משמעותי בשימוש בסמיכות הפרודה בסוגים דלעיל בפרסומות ובסיסמות. השימוש בסמכות הזו התרחב כל-כך עד שהגיע אפילו לשימוש בעיתון חרדי כמו "בשבע". 

 

                                                        *  *  *  *

 ביבליוגרפיה

 

א. ספרים ומקורות

 ידיעות אחרונות על כל מוספיו, מרץ-אוגוסט 2004

"בשבע" – השבועון החרדי, יולי 2004

חדשות קול-ישראל, יולי-אוגוסט 2004

מעריב על כל מוספיו, אפריל-אוגוסט ‏2004

רותם יהודית, כולם צמאים לאהבה,

 ב. קיצורים ביבליוגרפיים – מחקרים וספרי עזר

 אבן שושן, המילון = אברהם אבן-שושן, המילון החדש – המהדורה המשולבת, קריית־ספר, ירושלים 1997

אזר, הסמיכות = אזר, מ', הסמיכות הפרודה והסמיכות הכפולה בעיתונות היומית, חקר ועיון במדעי היהדות: ספרות, מקרא ולשון, בעריכת א' כרמון, חיפה, תשל"ו, עמ' 26-9

 גולדנברג, העברית כלשון = ג' גולדנברג, העברית כלשון שמית חיה, הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה, בעריכת י' בלאו, ירושלים תשנ"ו עמ' 190-148 ובמיוחד עמ' 175-169 (נספח א')

 לוי, תארים = הלוי, ר', תארים חופשיים ובלתי חופשיים בעברית החדשה, מחקרים בלשון ה-ו (ספר היובל לישראל ייבין) (תשנ"ב), עמ' 535-521

 ___, תחביר = הלוי, ר', בין התחביר ללקסיקון, ירושלים תשנ"ט

 ___, תמורות = רבקה הלוי, תמורות במעמדה ובתפקודה של הסמיכות הפרודה בעברית של ימינו, לשוננו סג, התש"ס-התשס"א, עמ' 80-61

 זיו, "מעניין הספר הזה" = זיו, יעל, "מעניין הספר הזה" : מבנה מיוחד בעברית מדוברת, בלשנות עברית, 39 (אלול תשנ"ה), עמ'  39-29

 טרומר, עיון = טרומר, פ', עיון פרגמטי בלשון הפרסומת המסחרית, דברי הקונגרס העולמי האחד-עשר למדעי-היהדות ד (1), תשנ"ד, עמ' 170-163

 יספרסן, דקדוק אנגלי =

Jespersen O., Essentials of English Grammar, Alabama: University of Alabama Press, 1964

 _____, אנגלית מודרנית =

Jespersen O., A Modern English Grammar on Historical Principles, VII, London & Copenhagen 1909-1949

 ניר, כותרות = ניר, ר', כותרות העיתון כיחידות שיח, עיונים בחקר השיח (עורכים ש' בלום-קולקה, י' טובין ור' ניר), ירושלים: האוניברסיטה העברית – המרכז למחקר בלשני-שימושי ואקדמון, תשמ"ב,  עמ' 116-75

__, תופעות = ניר, ר', תופעות של דו-משמעות בעברית העיתונאית בת-זמננו, דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות ד (1),  (תשמ"ו) עמ' 62-55

 __, הצריר = ניר, ר', הצריר הלשוני במשלב הפרסומת העברית, שי לחיים רבין – אסֻפַּת מחקרי לשון לכבודו במלאת לו שבעים וחמש (בעריכת מ' גושן-גוטשטיין, ש' מורג וש' קוגוט), ירושלים, אקדמון, תשנ"א, עמ' 255-235

 קדרי, היחס = קדרי, מ"צ, היחס הפרדיקטיבי (שכפול), ת"א, תשכ"ד

 ___, הרכבים = קדרי, מ"צ, על הרכבי שם-תואר בעברית של ימינו, לשוננו לעם טז, עמ' 206-195

 רגב, משלבים = רגב, ז', על משלבי לשון בישראל, שי לחיים רבין – אסֻפַּת מחקרי לשון לכבודו במלאת לו שבעים וחמש (בעריכת מ' גושן־גוטשטיין, ש' מורג וש' קוגוט), ירושלים, אקדמון, תשנ"א, עמ' 384-363

 רוזן, הרכב־שמות־תואר = ח' רוזן, הרכב־שמות־תואר ושמות תואר מורכבים בעברית הישראלית, ספר בר אילן למדעי הרוח והחברה, קובץ העשור (תשט"ז-תשכ"ח) ב' לאוניברסיטת בר אילן, עורך מ"צ קדרי, עמ' 105-98

שורצולד־סוקולוף, מילון = אורה רודריג־שורצולד ומיכאל סוקולוף, מילון למונחי בלשנות ודקדוק, רכס, תשנ"ב

 שלזינגר ורביד, הסמיכות = יצחק שלזינגר ודורית רביד, הסמיכות הכפולה בעברית החדשה – עודפות או קיום עצמאי?, בלשנות עברית 43 (תשנ"ח)  עמ' 97-85

שלזינגר, לשונות = יצחק שלזינגר, לשונות העיתון – מאפיינים סגנוניים בלשון העיתונות היומית הכתובה, מוסד ביאליק ואוניברסיטת בן גוריון, ה'תש"ס 2000

 יאיר בן־חור

עורך לשון

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

הכי מעודכן
המאמרים הנצפים
המאמרים המוגבים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל לשונאי10 אלא אם צויין אחרת