00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

קציצות פראסה

קציצות פראסה

טוב, עוד לא התחלנו ואני כבר צוחקת.
למה?
כי חיכיתי די הרבה זמן לפוסט הזה.
למה?
כי זה נושא טעון.
וכן, תיכף תבינו למה....

קציצות פראסה.

אתם יודעים שאני לא ממש יודעת לשמור בבטן שום דבר.
כי מה לי ולדיסקרטיות בכלל...

אז ככה...

כתבתי פה בבלוג בעבר שפעמיים עמדתי להתחתן וביטלתי.
זה היה עם שני אנשים שונים והביטול היה בגלל סיבות שונות שלא ניכנס אליהן כעת.

מה שחשוב הוא שאני מה זה שמחה שביטלתי כי באמת התחתנתי עם מי שהיה שווה להתחתן איתו בסופו של דבר.
לא חשוב...

אני משקיעה בהקדמה הזאת כי היא קשורה למתכון שאותו אביא היום (כמו כל הקדמה שקשורה לכל מתכון אצלי בבלוג....)
קיצור....

את הקציצות האלו הכרתי כשעמדתי להתחתן עם איזה שמוק אחד [כן, תיכף יבוא גם הקטע של הלמה הוא היה שמוק,(טוב,  לא כל הלמה, אבל לפחות חלק ובזה תיאלצו להסתפק)].

אז הוא היה שמוק, בכל אופן הוא יצא כזה כשהודעתי לו שהחלטתי שאני לא מתחתנת אתו והוא פשוט זרק אותי מהרכב בעודו נוסע.
ואני, נעמדתי ופשוט צחקתי לו בפרצוף (זה היה עניין של שנייה ואפילו קצת פחות מזה ואני בכלל לא בטוחה שהוא קלט שאני צוחקת ,לי בכל אופן  זה נתן סיפוק אדיר.
הכאב, למי שמתעניין בא אח"כ.

מסתבר ששברתי את הרגל בצורה לא כ"כ סימפטית והחשמונאי שהכיר אותי מגובסת מספר לכולם  עד היום שהוא לקח אותי צולעת (מה שנכון, ואפילו לא רק צולעת אלא עם קביים ויש אפילו תמונות...).
אז זה הסיפור וזה למה שבעיניי הוא טמבל ונכון שלא יפה לבטל חתונה ,אבל גם לא לעניין להעיף מישהי מרכב נוסע ולא חשוב מה היא עושה או אומרת .
בכל מקרה האינטליגנט הזה היה בולגרי ובואו נגיד שזה היה הפלוס היחידי שעמד לזכותו , סליחה, הפלוס הנוסף, ובעצם החשוב יותר , (או ליתר דיוק הייתה) האימא הבשלנית המדהימה שלו  שכמו כמו כל הבולגריות ידעה את כל רזי המטבח הבלקני על בוריו ואת הקציצות המופלאות האלו למדתי להכין אצלה.
המיוחד והשונה במתכון שלה זה שהיא הוסיפה בצל טרי לתערובת וזה מעניק איזושהי קראנצ'יות מבורכת לכל נגיסה ואם תסתכלו אז גם למראה החיצוני יש איזשהו לוק מנומר משהו (שלדעתי הוא יפה להפליא).

האמת? כל כמות שלא תעשו תתחסל, מה גם שהקציצות האלו נשמרות נהדר כמה ימים במקרר , אז אם אתם שואלים אותי לכו ישר על כמות כפולה ולא על פחות.
אין פה הרבה צ'וקו מוקו, לא תבלינים אקזוטיים  ולא בטיח.
כולה מלח ופלפל וכמה טיפות הגונות של מיץ לימון טרי, סה-טו .
מה שכן- הכי הכי ושוב פעם  הכי חשוב זה לסחוטאת הכרישות אחרי שהן בושלו כי כל הסוד של  הקציצות האלו הוא במידת השווארצנגריות שלכן, בנות הבלקן, ואם אתן חלשלושות אז אנא, קראו למר בחור שלכן כדי שהוא יפעיל את שריריו המסוקסים ויעשה את העבודה, אוקיי ?

אפשר להכין את הקציצות עם בשר ואפשר גם בגרסה צמחונית ואז פשוט ממירים את אותה כמות בשר במחית תפוחי אדמה, וזה יוצא אחושלוקי טעים.

מבחינת בשר כל הנתחים הקדמיים טובים, כלומר : צוואר, צלעות,כתף (כל מה שמשתמשים לטחינה).

אז חברים זה המתכון, יאללה מתחילים :

קציצות פראסה :

חומרים:

2 קילו כרישות יפות (כולל החלק הירוק הבהיר ) פרוסות בעובי בינוני

1 קילו בשר טחון  (או כמות זהה של מחית תפוחי אדמה לגרסה צמחונית)

4 ביצים

3-4  כפות קמח מצה

מלח

פלפל שחור טחון

1 בצל קצוץ

שמן לטיגון

להגשה : עם לימון סחוט

אופן ההכנה :

1. מנקים  היטב היטב היטב את גלדי הכרישה מהחול שמסתתר בין הגלדים (השיטה הטובה ביותר היא למלא כיור עם מים ופשוט להטביע חזור והטבע את פרוסות הכרישה (עם הידיים ) וכך החול משתחרר ונשאר על הקרקעית (לא תאמינו כמה חול מסתתר שם)  כמובן שקודם יש לסגור את הכיור עם פקק...

2. ממלאים סיר עם מים ומוסיפים כפית מלח. מכניסים את גלדי הכרישה לסיר,  מביאים את המים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה וסוגרים את המכסה. מבשלים כמחצית השעה עד שהכרישה מתרככת לחלוטין. מסננים היטב,  ומצננים לחלוטין. סוחטים היטב היטב (שלב חשוב).

3.מכניסים את הכרישה הסחוטה לקערה יחד עם הבשר הטחון או מחית תפוחי האדמה (אם רוצים גרסה צמחונית) ומוסיפים ביצים, מלח , פלפל שחור, בצל קצוץ וקמח מצה.

מערבבים היטב עד שנוצרת תערובת הומוגנית . מכסים ומניחים בצד למשך כחצי שעה.

4. מחממים שמן במחבת על להבה בינונית. יוצרים קציצות ומטגנים עד הזהבה משני הצדדים.

הקציצות טעימות גם חמות וגם קרות ומגישים אותן עם לימון.

מדובר במעדן של ממש.

זהו.

יש לכם את המתכון, יש לכם את כל הסודות, ואני עכשיו הולכת לסדר את הבית, להמשיך עם עוד כמה סידורים חשובים ופחות חשובים  ונתראה כשנתראה.

ואגב, הפוסט הזה לא יצא כ"כ מרושע כמו שחשבתי שהוא ייצא, כנראה שבכל זאת אני "קצת" יותר טובה ממה שחשבתי...

זה הכול בזכות יער היא לא מרשה לי לקלל, היא לא מרשה לי להתרשע, ועוד כל מיני כאלו (זה לא בדיוק מצליח כל הזמן, אבל זה יושב לי ככה באחורה של הראש, עובדה שעכשיו זה עבד....)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

35 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת