00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יש הפתעות

בואי לקפה

מידי יום אנחנו יוצאים לפארק הקרוב אלינו, מקום מיפגש לילדי הגן אחה"צ וגם חאימהות. שעתיים של קשקשת, נישנושים וקפה (יש בנינו תורנות)וזהו. אף אחת מהן לא חברה שלי ברמה אישית.

השמועה הגיע אליהן ואתמול אחת מהן אמרה לי - אולי תצאי איתנו איזה ערב? אנחנו ניפגשות אחת לשבועיים -פעם סרט, פעם בית קפה.

מעולם לא ניפגשתי איתם מחוץ למפגשי הגינה הללו וניסיתי לרמוז שזה לא ממש נחוץ לי כרגע ואין לי רצון או סיבה לצאת איתן. אמרתי לא תודה.

אמרו לי למה, יהיה לך כיף (איך אתן יודעות?),צחוקים, סיפורים, קיטורים - תבואי.

אמרתי שלא חסר לי בתי קפה ובכלל הרעיון לצאת איתן בערב - לא קסם לי. מעולם לא יצאתי איתן, לא חלקתי איתן שום דבר מהחיים הפרטיים שלי או מהמחשבות שלי או מהחלומות שלי, לא מרגישה שבא לי עכשיו להתחיל. הן לא נעלבו אלא אמרו - טוב, את חייבת לצאת ואם בא לך , אנחנו נשמח לקחת אותך איתנו (מה זה "לקחת אותך איתנו " בדיוק? לא נשמע לי טוב).

אמרתי שאני רוצה לרקוד - אמרו לי , מה? לרקוד? לא ממש לא, זה לא סיגנון הבילוי שלנו, מה יש לנו ללכת לרקוד? לענטז? להידחף? אי אפשר לדבר כשרקודים וסתם אנשים נוגעים בך.

אני חושבת על ריקוד דברים אחרים לגמרה כמובן אבל לא נכנסתי איתן בכלל להסברים.

אז ככה, אני מחפשת פרטנרית (יסלחו לי הקוראים בשלב זה)ללכת לסרט אליס - כי הבת שלי בסוף קבעה עם חברות. אני מחפשת פרטנרית לערב ריקודים סוער ופרטנרית למסעדה טובה.

יש מתנדבות בקהל?

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אחרי 20 שנים אלא אם צויין אחרת