00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הצד שלו -הצד שלה

עבדים היינו במצרים

25/03/2010

 

הצד שלו:

כל שנה אנו קוראים את ההגדה של פסח. בכל שנה כל פעם שאנו מגיעים לשיר "עבדים היינו במצרים עתה בני חורין" אני חושב את אותו דבר.

האם באמת העבדות שלנו נגמרה? האם באמת עתה אנו בני חורין? ואין אני מדבר על עניין של עובדים ומעסיקים. אני מדבר על כל הבאלגן אשר יש לנו לפני פסח.

הניקיונות, הבישולים, קניות כאילו אנו יוצאים שוב לחרות.

הנשים בחיי מהעבר ומהווה היו נכנסים ל"אטרף פסח" כבר כחודש לפני. מרימים את כל הבית, מנקים את כל הפינות אשר לא מנקים בדרך כלל, זורקים את כל הדברים אשר שמרנו (ואלוהים יודע למה) ומעניקים לכל חדר בבית אווירה של חג.

שבוע לפני החג מתחיל "שגעון הבישול" אחרי החלוקה של כל אחד מה צריך לעשות לערב החג, מתחילים בקניות ובישולים, הבית מתמלא בניחוחות השמורים לחג וכמובן מכינים עוד קצת על מנת שלא יחסר.

אם כל זה אין לי בעיה. הבעיה שלי היא לראות את אותן נשים מגיעות לערב החג אחרי כל הבישולים והנקיונות, כאשר הגב תפוס, בקושי הולכות, שולחן עמוס בישולים כאילו גדוד 51 של גולני צריך להגיע, ואומנם יש מבט של אושר בעיניים שהכול בוצע אבל המחיר ששולם הוא כבד, להחזיר את הכוחות יכול לקחת עוד שבוע של מנוחה.

האם באמת צריך בשבועיים להפוך את כל הבית? האם באמת צריך לבשל בשביל גדוד חיילים? הרי בחגים אחרים יש הרבה פחות בלאגן מדוע החג הזה צריך להיות שונה?

אני מנסה תמיד להסביר לך יקירתי שנספיק מה שאפשר, לא צריך להשתגע, גם ככה יש מספיק בלאגן מסביב עם הקטנות שבחופש, מקום העבודה של שנינו נכנס לטירוף אז לצרף גם את החג לכול זה?

אלוהים יסלח לנו השנה אם לא ננקה בצורה יסודית לגמרי, אלוהים ימחל לנו אם נבשל רק ליחידה ולא לגדוד שלם. אלוהים יהנה לראות אתכן הנשים מגיעות על הרגליים ולא על רגליים שעומדות לקרוס.

אני לא נחשב כדתי גדול ומבחינתי גם לא לנקות זה יכול להיות בסדר, אך מכיוון שאני יודע כמה חשוב לך לשמור על מסורת בבית אני זורם איתך בעניין אך אני מבקש קחי נשימה, הרגיעי את עצמך, אלוהים אוהב אותך בכל מקרה

לא?

 

הצד שלה:

אני קוראת את זה ומחייכת

אתה חושב שזה שגעון של פסח ?? אז אתה באמת לא יודע מה היה כאן לפני שהכרנו.....

אני מודה שעם השנים , היד קצת רופפת על המגב והסמרטוט לא מגיע לכל חור והנה שכחנו לנקות איזה ארון (לא נורא- יש את ראש השנה)

אבל יש משהו בפסח, שהוא גם חג האביב , משהו קשור בהתחדשות.

הנקיון הוא לא רק פיזי, אלא מין נקיון מנטלי של דחיקת החורף, הסגירות, האבק החנק - הכל החוצה

הכנסת האור, הנקיון, הצחות .

יש משהו מזכך בנקיון הזה

יש בזה הכנסה של המון "אנרגיות חיוביות" !!!!! (הייתי חייבת....)

בדבר אחד אני מסכימה איתך- השנה לא בא לי להגיע מותשת לערב החג.

לא כיף לי לראות את כל האורחים מגיעים בחיוך  , מתיישבים ונהנים ורק אנחנו צריכים להרגיש על סף פירוק

אז הפעם , הסכמתי להעלים עין. לעשות רק מה שאפשר.

אבל זה רק בנוגע לנקיון , כי אתה יודע שבכל הנוגע להכשרת המטבח - אני לא מוותרת!

שאלת אותי למה אי אפשר להשאיר את החמץ בארון יחד עם הכשר ? זוכר מה עניתי לך ? כי אם כבר עושים פסח- אז כמו שצריך.

לא להוציא את החמץ מבחינתי זה לא לקיים את מצוות החג כלל וכלל.

פעם בשנה- אני נהנית לראות את קערת המצות על השולחן, את החרוסת ואת המטבח כולו מוכן ומזומן לבישולי הפסח : ריחות הטיגונים, הבשר, תפוחי האדמה ....

ואם כבר מדברים על עבדים- זו השתעבדות קלה ביותר שמגיעה בשמחה

במיוחד הבישול- ואם זה לגדוד? יותר טוב! נשאר מספיק לכולם

חג שמח לכל בית ישראל

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

30 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הצד שלו הצד שלה אלא אם צויין אחרת