00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

הבית נשבר

בספר "יונה ונער" שולחת אותו אמו של יאיר לחפש לעצמו בית.

"בית שכבר גרו בו לפניך" הורתה לי, "קטן וישן...בית  בישוב ותיק, שהעצים לידו כבר גדלו, הכי טוב ברושים, גם חרוב זקן זה טוב, ועשב צומח בסדקים של המדרכה"

כזה היה הבית של סבתא בחדרה. היום הלכתי לראות את הבית הישן, בית שהיה מוקף בעצים עתיקים, בלב פרדס, בית קריר תמיד, גם בימים של שרב אכזרי, שקירותיו עבים במיוחד עקב טעות בבניה, עם כר דשא מאחור וחוטי כביסה תלויים לרוחב חצרו ושולחן פינג פונג ומחסן כלי עבודה ישן מאחור ועצי פקאן ולימון.

כל הדרך לשם אחותי ואני העלינו שברי זכרונות, היא הראתה לי את זכרונותיה שהיו כל כך שונים משלי, ואני תמהתי. הכיצד חלקנו ילדות משותפת.
"הוילה" היא קראה לבית שהיה קטן, רק שני חדרים, והחצר והפרדס היו עיקר הבית והחיים.
היא זכרה גבעה של חול ים, ואני זכרתי עצים. שתינו זכרנו את הקרפיונים באמבטיה ואת הרג התרנגולת. זה הרגיע אותי שלא דמיינתי את זה.
יצאנו מהמכונית בהתרגשות גדולה, מחפשות את הבית. לא היה בית. השכנה שאלה אותנו בחשדנות מה אנחנו מחפשות,  וכשהסברנו ענתה:"אה, הבית של פרנק? מזמן שברו אותו"

אז הלכתי לראות את הבית השבור. מגרש ריק בין שני בתים, כמו שן חסרה.מגרש מכוסה בפרחי בר, שני העצים שהיו נטועים מאחורי הבית וסימנו את תחילתו של הפרדס עדיין שם. וריקנות עצובה בבטן.

 

מי יודע כמה זמן מאז שהבית נשבר. ואני מתהלכת בעולם בשן חסרה ולא מרגישה אפילו.
בלילות כשאני מחפשת שבילים לתוך השינה אני עוצמת עיניים וממריאה לבית הישן, מתעכבת בחדר המדרגות במחבוא האהוב עלי, מתעטפת בריח החמוצים ועוגיות הסהר ותנור הנפט, ועפה מעל הבית לפרדס, כל זה כבר לא קיים יותר.

הגיע הזמן לחפש חלום אחר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

87 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת