00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

העולם של תומר

into the wild

פעור. המום. מנוער.

אלה התחושות שעברו בי לאחר הצפייה בסרט " Into the wild ". בסרט כל כך חזק ועוצמתי עם כל כך הרבה תובנות מעולם לא נתקלתי. איך לא צפיתי בסרט הזה עד היום? איך סרט כזה לא הגיע לבתי הקולנוע בישראל?
הפוסט הזה הוא הרבה מעבר לעוד סתם המלצה לצפייה בסרט או ביקורת על סרט. הפוסט הזה נכתב כדי לחייב את קוראיו לצפות בסרט הזה. התוכן, המסרים, התובנות, העלילה (סיפור אמיתי), הבימוי (שון פן), השחקנים, במיוחד השחקן הראשי (אמיל הירש), הנוף, הצילום ופסקול הסרט - הכל פשוט התאים אחד לשני כמו כפפה ליד ויצרו יחדיו יצירת מופת שעוד לא יצא לי לראות כמותה. מדהים.

מבלי ליצור ספוילרים, אספר לכם ש - Into the wild מבוסס על סיפור אמיתי ובו בחור צעיר בן 23 בשם כריסטופר ג'ונסון מקנלס, בן למשפחה עשירה ומבוססת, מחליט מיד עם סיום לימודי הקולג' שלו בארה"ב לחיות את חייו באופן המנוגד ביותר לחלום האמריקני, לארוז את עצמו על תרמיל אחד גדול ולצאת למסע של חייו, המסע אל אלסקה ולמרוד בהוריו שגרמו לו כאב גדול ובחברה בה נולד, גדל והתחנך, חברה המחנכת ומגדלת אנשים לאידיאולוגיה שהוא לא מאמין בה. ממש צעד לפני שהוא עומד להפוך לאדם מצליח, להתקבל ל"הרווארד", לפתח קריירה ולעשות כסף, לקנות בית וחצר, להתחתן ולגדל ילדים - הוא עושה בדיוק את הדבר ההפוך. הוא זורק את כל מה שהיה לו, כולל שמו וזהותו, משנה את שמו לאלכסנדר סופרטראמפ, גוזר את תעודת הזהות שלו, רשיון הנהיגה וכרטיס האשראי, שורף את כספו ויוצא למסע מדהים אל תוך הטבע הפראי.

הסרט טומן בחובו מסרים חזקים ואולי הייתי מגדיר אותם אפילו קשים, אך הבמאי בהחלט הצליח ליצור יצירה קולנועית שהצליחה להעביר את אותם המסרים בצורה כל כך עדינה, יפה וקסומה. אולי הסרט גם השפיע עליי בצורה כזאת וניער אותי בצורה כל כך חזקה בגלל התקופה שאני נמצא בה בחיי. כנראה שצפיתי בסרט הזה בנקודת הזמן שהכי מתאימה לצפייה בסרט כזה.

"לקרוא לכל דבר בשמו האמיתי"

אחרי ששמעתי את המשפט הזה בסרט יצא לי לחשוב הרבה על הכוונה שלו. אני העדפתי לקחת אותו למקום של מילים שאני משתמש בהן ביום יום. הגעתי למסקנה שישנן שתי מילים שאני מרבה להשתמש בהן בגלל שקשה לי לקרוא להן בשמן האמיתי. המילה הראשונה היא "גיי", בשיחות עם חברים בעיקר, אני אוהב להתבטא ב"יא גיי". רק אחרי הסרט הבנתי שאני משתמש בביטוי הזה כי קשה לי להגיד "יא הומו" או להגיד את המילה "הומו". אותו דבר עם המילה השנייה שאני משתמש בה המון - "טנקס". עד כדי כך קשה לי להגיד תודה? כשאבא או אמא מגישים לי אוכל לשולחן בארוחת שישי בערב אני עונה - "טנקס", כשחבר עוזר לי במשהו אני עונה ב-"טנקס", כשמישהו מברך אותי ב"לבריאות" אני עונה ב-"טנקס". אחרי הסרט הגעתי להחלטה עם עצמי שאני מפסיק להשתמש בשני הביטויים האלה ונותן את הכבוד הראוי למילים תודה והומו. צריך לקרוא לכל דבר בשמו האמיתי.

"האושר הוא אמיתי רק כאשר חולקים אותו עם מישהו אחר"

רק עכשיו הבנתי מדוע אני תמיד אוהב כל כך לשתף אנשים בחוויות ואירועים שקורים בחיי. אני יכול להיות מאוד מאושר כשאני חווה אירועים עוצמתיים ומרגשיים בחיי אך האושר הוא באמת אמיתי ושלם יותר כאשר חולקים אותו עם בן הזוג, עם חברים, עם בני המשפחה ועם בני האדם בכלל. כנראה שבגלל זה אני אוהב לשתף אנשים אם זה כאן בבלוג, בפייסבוק, בסיפורים שאני כותב, חברים ובני משפחה. רוצה פשוט להפוך כל רגע אושר כזה לאמיתי.

"עיקר רוחו של האדם באה מחוויות חדשות"

שגרה. עבודה - לימודים, לימודים - עבודה. לגור באותו בית 20 שנה. להיות מקובע. להקשיב להורים. לתת להורים להכווין אותך בחיים. חברה שמכתיבה לך כיצד ואיך ראוי לחיות. כסף - הכל סובב סביבו. מה הפלא שרוחם של רוב בני אדם כה שפופה לרוב? הרי רובנו עסוקים בבעיות השגרה היומיומיות, עובדים, לומדים, מתפרנסים, הכל במן רוטינה אין סופית כזאת כדי לרצות את החברה, את המשפחה, כדי להתקיים, כדי לשרוד.
חייב להשאיר קצת מקום לחוויות חדשות. לעשות דברים שאני אוהב. ללמוד מה שאני רוצה ולא ללכת ללמוד עריכת דין או רפואה כי אמא או החברה מטפחים את המקצועות האלה. לעבוד במקום עבודה שייתן לי את מירב הסיפוק ולא במקום עבודה שיכניס לכיסי הכי הרבה שקלים. לטייל. לאהוב. והכי חשוב לחוות חוויות חדשות כל פעם מחדש. רוחי תבוא רק משם.

"ההנאה בחיים לא באה רק ממערכות יחסים. אלוהים טמן אותה סביבנו. היא בהכל"

המשפט שאולי הכי תפור עליי. אחד שחשב שחרב עליו עולמו ברגע שבן הזוג שלו שהוא כל כך אהב נפרד ממנו. אחד שחשב שחרב עליו עולמו כשחברו נהרג בתאונה. אחד שחשב שחרב עליו עולמו שהחתולה שהוא כל כך אהב נפטרה ממחלה. אני מתחיל לאט לאט להבין שנכון שהנאה בחיים באה ממערכות יחסים עם בני אדם ובעלי חיים אך ניתן למצוא אותה גם בכל מקום אחר סביבנו. בכתיבה, בדת, בספורט, בים, בדייג, בטיולים, בקריאת ספרים, בצפייה בסרטים, בגלישה באינטרנט, בהתנדבות, בעבודה, בלימודים, בטבע.

היא בהכל...

תצפו בסרט, תחוו חוויות, תאהבו, תשתפו ובעיקר צאו לטבע... אני יודע שאני הולך לעשות את זה בקרוב מאוד...:)

  

                                

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל tomeriko t אלא אם צויין אחרת