22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


מוות כדרך לעלית ריטינג?

20/03/2010
 
אתמול התחילה העונה החדשה של "סופר נני"
והפרק הראשון טמן בתוכו הרבה התרגשות, דמעות, סימפטיה
כל מי שראה, אחרי זה בכה
 
אנחנו הקלטנו וכשחזרנו ישבנו לראות כי היינו סקרנים
בגלל כל הפרומויים שהיו לפני כן
 
הפרק עסק במשפחת אנגל מכרכור
ובמותו של בנם הבכור רותם
 
כשראיתי את בני הזוג הם היו מוכרים לי ולא ידעתי מאיפוא
ואז נפל לי האסימון
שהם היו בפורום של הורים לילדים חולים שם הם כתבו
ותיארו כמעט ביום יום מה קרה עד למותו של רותם לצערנו
 
מעבר לזה גם היו הרבה כתבות באינטרנט על המשפחה
על הספר שהאבא כתב לבנו כמכתבים
על חדר "הזיכרון" שעשו בבית
 
"היה ברור שאובדן ילד ימשוך אותנו כמגנט, מכל הסיבות הלא נכונות: כדי לבכות קצת, לגלות אמפתיה לזרים ולחוש למשך שעה וחצי שאנחנו אנשים טובים ורגישים יותר; כדי להציץ בחיים של אחרים, טראגיים ככל שיהיו; כדי להבין עד כמה העולם אכזר, אך לעשות זאת ממרחק ביטחון של מסך פלזמה; כדי להתמודד עם החששות הכי קשים לגבי ילדיך שלך, אבל לשמוח שהם עדיין לצדך. לא היה לנו סיכוי לעמוד בפני הפרומואים סוחטי הדמעות, שבהם האב בוכה כשהוא רוחץ את ילדיו באמבטיה. תעשיית הטלוויזיה בנויה על רפלקסים פבלוביים, אבל אין כל סיבה שמשפחה במצוקה כה קשה תהיה קורבן ליצרים הפתטיים שלנו."
מתוך מנוי עיתון אינטרנט הציטוט
 
והאם במישדר הזה הוקם עוד "נקודת זיכרון" לילד, או שבאמת "בזכותה" של סופר נני, המשפחה תוכל להמשיך לחיות אם ההתמודדות
כי הכאב לצערנו לעולם לא יחלוף, תמיד הוא יהיה בזיכרון וזה חשוב
אסור כמובן לשכוח

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

21 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת