00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

אישה אישה אישה...

13/03/2010

לא חשבתי שאתעכב ואעצור להתעמק בציון "יום האישה" יותר מהסתכלות על התאריך כשהעברתי את הסימניה בין דפי היומן שלי הבוקר. האמת שאיני בטוחה שעד אותו רגע זכרתי שיום האישה מצויין בדיוק היום. בנוסף, לא חשבתי שאחד מחבריי יתאמץ וידאג להזכיר לי את מהות התאריך, ידגיש את הציון שלו ויאחל לי יום שמח.
אז חשבתי..

עם לידתו של היום, ממש בשעות קרני האור הראשונות, קיבלתי הודעה אל תיבת האי-מייל מחבר ששוכן בצד השני של הכדור, בו איחולים ליום שמח עם מחשבות חיוביות וגאווה עצמית נשית. לא רק את תאריך היום הוא הבהיק בשטף תוסס של מילים מאירות עיניים, כי אם את עצם הוויתו המיוחדת שמאירה לי את עצמי בשלל צבעים והגדרות. "את בחורה צעירה, בת, אחות, חברה וילדה.. לפני הכל ואחרי הכל- אישה". התעוררות נעימה עם אותן מילים חמות מכתיבתו הקולחת בברכות, לוותה בצלילים קסומים שהזכירו לי געגועים אליו ונשכחות שגרמו לי להביט במראה ולהתרצות למראה אותה בבואה נשית מחייכת שנשקפת מולי... 

יום האישה היום. הוא מציין בפרט את מה שכמו בקודמיו ידוע [ולפעמים לא מספיק], בהם אישה היא הרבה יותר מעוד הגדרה. היא מהות, היא הוויה והעצמה. היא מי שאני כבר היום (גם ילדה וגם אישה.. בעצם אין שום סתירה בין שתי ההגדרות) ומי שאגדל להיות בעתיד הקרוב יותר והרחוק. היא מכילה כל-כך הרבה רגעים קטנים וחוויות מיוחדות שהמין השני לא בטוח יוכל להבין. היא גאווה.

בשעה שהערב ירד, עמדתי את דרכי באוטובוס הביתה מעוד יום שבשיגרה, הבטתי בעצמי לרגע בהשתקפות בחלון האוטובוס שנסע והבחנתי בדמות מותשת, מחייכת, עסוקה ומורכבת שהשתקפה בו, דמות שלהביט בה לרגע, וביני לביני לחייך לעצמי בהבנה של התפתחות והתבגרות. הבטתי וראיתי את האישה שבתוכי.

מאז ימי ילדותי הקדומים, הסתכלתי על אמא שלי כאל דמות אישה בהערצה. אם ורעיה, אחראית לי ושותפה לסודותיי, החברה הכי טובה והפתרון הראשון לכל צרה שלא תבוא (ועם הזמן על גבולות מסויימים.. אחרי הכל יש דברים שאפילו לאמא לא מספרים ;)). דמות נשית שליוותה אותי בצעדיי הראשונים בעולם כילדה, נערה מתבגרת ואישה קטנה, הביטה בי והבינה את כל הצרות והבעיות ודאגה להביא איתה מגוון של פתרונות.

נזכרתי בה הערב כי הבטתי בהשתקפות שלי וראיתי בי משהו ממנה, ולמרות שבחיי עברתי אלף ואחד רגעים בהם הנשיות היתה האחרונה שבתחושות, אמי תמיד דאגה לפזר את הערפל ולהחזיר את האישה שבי לעמוד.
אז הבטתי ברעמת התלתלים השובבים שמעטרים את ראשי שמעולם לא שינו צבעם לאחר ולא תמיד מסודרים בקפידה או משוחים במוס כדי להשאיר לכל תלתל את מקומו שיבחר לעצמו. השקפתי על פניי שאיני נוהגת בדרך כלל לקשט בצבעי יופי והסוואה אך עדיין מטופחות ומוכתרות בחיוך חם ואמיתי. בחנתי את הבגדים שעטו את גופי, לא מחוייטים או תפורים במיוחד אך בהחלט כאלה שמחמיאים ומדגישים את גזרתי.

הסתכלתי על כל אלה בעצמי והעפתי מבט מסביבי. אינספור נשים מעוטרות ומטופחות, יותר ופחות. הרצתי אינסוף רגעים בהם עמדתי מול נציגי המין השני והרגשתי לא אני, לא מספקת ולא מספיק נשית. הבטתי בעצמי וחייכתי לי, כי בהשתקפותי ראיתי אותי- את האישה בתוכי שיצאה החוצה וקפצה לבקר ולהחמיא קצת למי שאני.. 

אמא שלי היקרה, עשתה ועדיין עושה עבודה נפלאה. היא אם וחברה, שותפה ורעיה. היא מטפחת משפחה ובית לתפארת ומנהלת עסק שכל אחד מתפעל מהצלחתו. היא מסורה ואמיתית, רגישה ועוקצנית. היא אמא שלימדה אותי להיות בת אהובה ואחות טובה לאחיי הקטנים ובת אוהבת ומעריכה (מודה, לפעמים גם למדתי בדרך הקשה), היא אישה נפלאה לעצמה ולכל מי שאוהבת ורוצה, היא חברה אמיתית ויקרה.

ואם יש דמות אישה שהערצתי אי פעם, היא אמא שלי, שהכירה לי את האישה שבי וגילתה לי שנשיות אמיתית היא משהו שבא מבפנים, "ולכל מי שיאמר לך אחרת אני מרשה לך לצחוק בפנים".

יום אישה שמח לאמא שלי ולכל הבנות באשר הן! תאהבו ותתגאו ותהיו תמיד אתן עצמכן.

ולאותו חבר שפתח לי את היום באיחולים שהעלו בי את אותו חיוך- תודה! –

"ברוך שעשני אישה."

 

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

23 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת