00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המצב ואנחנו

"בוכות הדמעות מעצמן"

לפני כשמונה חודשים הפסקתי לכתוב בבלוג שלי. 

כל כך הרבה תקוות התנפצו לי מאז בין הידיים  - עד שנגמרו לי כל המילים.

 

תקוות , אשר ברשימותי האחרונות פיעמו בי בעוז והתסיסו את הדם בעורקים :

הרי או...טו...טו... יאלץ אותנו אובמה לעשות שלום

נרצה או לא – פשוט לא תהיה בידינו ברירה – נחזיר שטחים

נחלק את ירושלים (כן...כן... נחלק את ירושלים – הרי גם לפני

מלחמת ששת הימים היתה מחולקת.....שכחנו?) והמתנחלים אולי יבינו

סוף סוף שלייהד את הנגב והגליל הרבה יותר חשוב מלהיות עסוקים כל

הזמן בפרובוקציות נגד ערבים.

והנה ימות המשיח בכלל הגיעו. גם ביבי הוציא מפיו את המילים האיומות "שתי מדינות "

 

                                       

ודמיוני מפליג לעבר עתיד חדש שמזהיר באופק – עתיד שבו נתחיל להתרכז בבעיות חשובות  באמת,

בעיות של "סלע קיומנו" (ולא של מנהרות הכותל הזכורות לשימצה):

חינוך חינוך ועוד פעם חינוך, חלוקת העושר בצורה הוגנת יותר ונכונה יותר, תיקון מערכת הבריאות,  

שינוי שיטת הבחירות ו/או המשטר ועוד ועוד ועוד תקצר היריעה מלהכיל את כל העומד לפתחנו

ודורש תיקון מיידי שממש כבר אינו ניתן לדיחוי.

 

רגע....לעצור.... לא להתלהב.....

הרי ברשימתי האחרונה "ביבי ויונת השלום?" כבר אז שמתי את סימן השאלה בסוף הכותרת היפה,

כי למרות תקוותי הרבות הרי "יודע הצדיק נפש....." ,

ואמנם ייחלתי לענבים  אך צפיתי מראש את האפשרות של "ויעש באושים".

 

נכון, גם אובמה איכזב אותי על שלא סיפק את הסחורה  -כנראה מתוך חוסר

ניסיון מספיק. וגם אני  לא הבחנתי במוקשים שבמו ידיו טמן בנאומו. גם אני

לא חזיתי את ההתדרדרות החדה במעמדו הן בארה"ב ןהן מחוצה לה.

אבל, אובמה, מה הוא בעצם חייב לנו?

 

אבל ביבי חייב גם חייב לנו - והרבה. הוא הבטיח לנו שהפעם זה ביבי שונה,

שהפעם הוא ישיג לנו את השלום. כל מה שהוא השיג בינתיים זה את ההישרדות  של

עצמו ועוד כמה שנים מבוזבזות - שבה אנחנו נורא "צודקים" אבל "מתקדמים" לאחור.

זורקים מיליארדים על ההתנחלויות ועל המוסדות של החרדים וש"ס

 אבל לכל האחרים, הפראיירים, בעצם אנחנו, "אין כסף". אין כסף לבריאותנו ואין כסף לילדינו

ואין כסף לזקנינו ואין כסף לנגב ואין כסף לגליל ואין כסף לחינוך ואין כסף להשכלה ואין ואין ואין.

 

וגם דו"ח גולדסטון וההתנהלות מולו של ביבי ושר החוץ המפואר שלו  - לא הוסיפה בריאות,

 

וציפי לבני ,למגינת ליבי הרבה, הולכת ונמוגה בספסלי האופוזיציה. אין רעש ואין צילצולים

ואין קול ואין עונה!

 

ועוד לא אמרתי מילה על אהוד ברק. ובעצם גם לא צריך. רק המחשבה עליו שוברת את הלב.

 

בקיצור – עברו עלי חודשים ארוכים וקודרים  – שאפילו החורף האביבי שלנו ועליה במפלס הכנרת

לא שלפו אותי מתהום הייאוש ששקעתי בו:  הרגשתי  שהכל אבוד. ובשביל מה לכתוב -

הרי גדולים וחכמים ממני לא מצליחים לשנות את המציאות העגומה -

מציאות שבה אנו  בני ערובה בידי ביבי המתנחלים והחרדים – ובמו ידינו אנו מעצימים את כוחם של שובינו –

מעבירים להם עוד ועוד כספים ומרחיבים על יד כך את מעגל אוהדיהם ומטרפדים כל אפשרות להציל עצמנו,

מציאות שבה העומדים בראשינו הם לא יותר מפוליטיקאים עלובים,

מציאות שבה כל יום קורה משהו שממש אפשר להתפוצץ ממנו.

 

ואיני יכולה עוד לעצור את המילים – הן פשוט פורצות מעצמן!

ואולי  איך שהוא מתי שהוא מישהו ישמע את זעקת השפיות וההגיון,

 

וכדי למנוע מעצמי להשתגע מחוסר האונים החלטתי גם לייסד  שני מדורים  חדשים:

שמו בישראל של המדור הראשון יהיה "אפשר להתפוצץ" 

(כי הרי יום יום קורים ונאמרים אצלינו דברים הגורמים לנו ממש להתפלץ ולהתפוצץ),

והמדור השני "לאוזניים ערלות" (שם זמני) מכתבים המנסים לשנות רוע גזרותיהם

של פוליטיקאינו "היקרים".

 

ואולי בכל זאת ולמרות הכל ואף על פי כן נוכל להזיז משהו במדינתנו היקרה החבולה

והמרוטה ולהציל את עתידנו !

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ישראלית שאיכפת לה אלא אם צויין אחרת