00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שעשני כרצונו

ונהפוך הוא

28/02/2010

הרגע חזרתי מקריאת מגילה במרכז הגאה.

סטרייטים אולי לא יודעים זאת, אך כל בקור בבית הכנסת מלווה בתחושת מיאוס , אם זה שלהם ואם זו שלנו- תחושה שבקרתי במקום לא רוצים אותי באמת, שאינני שייך אליו . ובשם התחושה הזו החליטו במרכז הגאה להרים פרויקט  אמיץ: תפלות בחגים היהודים. יום כפור, חנוכה ועכשיו...פורים.

 

והגעתי.

האמת שחששתי, מאוד. כבר ארבע שנים אני נמצא בגלות מרצון בתוך פרבר מנומנם, מה אעשה פה בין שמנה וסלתה של הגזעיות התלאביבית? כבר שכחתי את הסלנג שלהם ובכלל קם דור שלא ידע את יוסף (=אותי), ואפילו אם אני אומר שלום לכמה אנשים- לא כולם מבינים מהיכן ריח הנפתלין הגיע.

אבל למי אכפת? גם אם זהו אותי ששה אנשים (ואני כולל את הרמת הגבה המתפלאת) נדהמתי מהזרם של גייז שהגיע, נשים וגברים ,וכולם רוצים להרגיש יהודים- גם אם הם לסביות, גם אם הם גייז. הם עדיין הילדים של העם הנבחר.

זה היה מרגש, האמירה השקטה הזו -כי אנחנו לא נוותר על יהדותינו- גם אם האורתודוקסים מזמן בעטו אותנו החוצה. והיא צבטה בליבי במקום הנכון, כל הכבוד להם. כל הכבוד לנו. ברכת "שהחינו" לפני קריאת המגילה היתה משמעותית יותר מתמיד.

 

 

. לא התרגשתי ככה מאז שהייתי נוכח בחתונה של אשה בת 50 שהיתה בטוחה כי פספסה את הרכבת.  ולא רק בזכות ההומואים והלסביות שהגיעו בהמוניהם לשמוע את ספורה של אסתר. ואולי זה לא היה סתם- כי אסתר לא רק קורצת לקהילה כאשת סוד האומרת"יודעת אני מה התחושה של רדיפה" אלא בעקר, כי היא ויריבתה ושתי הפכו את פורים לחג פמיניסטי.

ישבנו יחד, גברים ונשים.וההגיון הכתיב שההפרדה במקרה של הומואים ולסביות מיותרת לחלוטין. אלא אם כן רב מחמיר יחליט על הפרדה בין אקטיבים לפאסיביים- אין שום החמרה שתמנע מאתנו לשבת כקהל אחד,

,ומתברר שכאשר ישבנו גברים ונשים גם יחדיו לא הרגשנו את הפריצות, אלא -איזה פלא- הרגשנו מאוחדים. נשים היו חלק מהקהל, ולא מעוט שנדחק אל ירכתי האולם, שוות לנו. ואף ביסקסואל לא התפתה לשלח ידיים או להטריד מינית.

 ודומני- שבזכות זאת הגיעו יותר נשים!!  ומה עדיף לשבת מאחורי פרגוד  מנותקת מהמתרחש, או לשבת בתוך  הארוע עצמו, כחלק מהעם? הן באו בהמוניהן, על נשותיהן וילדיהן הרכים,והוסיפו שמחה על שמחה.

 

קריאת מגלה- או כל טקס דתי מלווה תמיד בקול מונרכי גס, והפעם מתברר שהטקס נוהל בדומה לשירת דבורה וברק - גברים ונשים גם יחד.   בתיאום נפלא הם קראו, אשה קוראת פרק אחד ולאחריה גבר קורא פרק אחר, וכל אחד ואחת מהם לוקחים את תפקידם ברצינות ומדקדקים על קוצו של יוד, ואף אחד לא קם וזעק כי אינו עומד בפיתוי של קול נשים יען כי קול באשה ערווה.

כן, כן, עמדנו בפיתוי. הביסקסואלים והלסביות שמעו קול נשים ליד הבמה המאולתרת ובמקום להרגיש כמה הטקס מפלה את הנשים- הרגישו את השיוויון בכל.

 

ההחמרות הוסרו וגילינו שהטקס מקרב יותר בצורה הזו , פתאום המגילה נקראה מתוך אהבה נטו לאלוהים -ולא לוותה בתחושת התמרמרות קלה על מקומן הנידח של נשים או ההדרה של הומוסקסואלים מהדת. הסגידה המוכרת לאל הצניעות התחלפה בעבודת השם אמיתית, מרגשת ורצון להתקרב אליו- בלי קשר להעדפה מינית או למגדר השולט- כולנו ילדיו -וכולנו יודעים להשתלט על עצמינו ללא עזרה של פרגוד.

 

שהחינו והגיענו לזמן הזה.

פורים שמח!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

קוביית רשימת הרשומות
קוביית הבלוגים שלי
אין קישורים להציג
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גנימדס אלא אם צויין אחרת