00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

אלרדא

אלרדא, אלבשארה 23, ליד כנסיית הבשורה, נצרת

 

כשמזרח פוגש מערב

 

בשנים האחרונות נוכחנו לדעת, שהמטבח הערבי הוא הרבה מעבר לחומוס-צ`יפס-סלט. מסעדות כמו אל-באבור ודיאנה, שחשפו בפני הקהל המקומי את המטבח הערבי העילי, חדרו ללב הקונצנזוס וזכו באהבת הקהל. הצלחתן גרמה לפריחת הז`אנר – ולהקמת מסעדות דומות בעקבותיהן. הסועד הישראלי נחשף לעולם חדש של צבעים, טעמים וריחות, שעד אז לא היו מוכרים לו. ובכל זאת נדמה שרק התחלנו לגלות את המטבח הערבי האותנטי.

 

אלרדא (Alreda) היא מסעדת שף בנצרת, המספקת חוויה קולינארית אחרת. המטבח בה אינו פלסטיני מסורתי - אלא ערבי מודרני, עדכני. כזה שמצד אחד מושפע מבית אימא – ומצד שני מטכניקות בישול מערביות. באופן טבעי היא אינה מושכת אליה את קהל המשפחות הישראלי, זה שממלא את שפע המסעדות העממיות בסביבה - ואולי טוב שכך.

 

אלרדא שוכנת במבנה אבן עתיק יפהפה, קרוב מאוד לכנסיית הבשורה – ושורה בה אווירה תרבותית אינטלקטואלית. ברקע נשמעת מוסיקה קלאסית, המדפים עמוסי ספרים – וליד המטבח ניצב פסנתר גדול. המקום משרה אווירה משכילה ומלומדת, שעושה חשק גם לבור ועם הארץ לקרוא בו ספר. אין זה פלא, שמדי פעם אף נערכים פה ערבי שירה ותרבות. שכשמדמיינים מסעדות ערביות בישראל, לא חושבים דווקא על מקום שכזה.

 

המקום מבחוץ:

 

כנסיית הבשורה:


 

הכנסייה השוכנת מול הכניסה למסעדה:

 

התפריט מקורי, יצירתי ומסקרן - ולהלן המנות שהוזמנו מתוכו:

 

חציל וגבינה בתנור ברוטב פסטו (50 ₪). בארץ כידוע מכינים חצילים בכל וריאציה אפשרית. באופן אישי קצת עייפתי בשנים האחרונות מהירק הזה, שנטחן עד דק במסעדות. זאת הסיבה שחששתי להזמין את המנה הזאת – וכמה ששמחתי להתבדות. החציל האפוי היה גדול, חם ובשרני. רוטב הפסטו השתלב עימו היטב, לא השתלט עליו ונתן לו טוויסט מעניין. מנה מיוחדת.

 

 

מחמר עם בצל, בשר וצנוברים (50 ₪). אם אני צריך להגדיר את המנה הזאת, אז מדובר בפיצת גורמה ערבית. זהו בצק עגול דקיק וקריספי, שמעליו פיסות דקיקות של חזה עוף, בצל, צנוברים – ותערובת תבלינים נהדרת. המנה היוותה שירה צרופה. שירה ערבית מודרנית.

 

 

 

פסטייה (55 ₪). מנה תמימה, שניתן לפספס כאן בקלות, שכן בתפריט כתוב פשוט "פסטייה", מבלי שמצוין דבר מעבר לכך. היה זה בצק פילו מטוגן, שחמחם, דק, עדין, שממש התפצפץ בפה. התערובת בתוכו היתה מעלפת. היא כללה פיסטוקים, אגוזים טחונים, עוף טחון, צימוקים והפתעות שונות. השימוש בדבש ובאבקת סוכר נתן למנה מתיקות קלה וענוגה. היא היתה שונה מכל דבר אחר, שאי-פעם אכלתי בעבר. בעודי כותב את שורות אלו, אני נזכר ביצירת המופת הזאת -  והדבר גורם לי להקליד באופן איטי מהרגיל.

 

 

 

פטריות שמפיניון ממולאות בבטטה, שקדים וגבינה (40 ₪). הפטריות היו פריכות מבחוץ, בשרניות מבפנים – והתוספות השונות העניקו להן טעם מתקתק ומיוחד. את שאריות הרוטב "מחקנו" עם לחם הבית, לחם מופלא ממש, מהטעימים שאכלתי בארץ.

 

 

 

צוואר כבש אפוי עם במיה ופריקה (98 ₪). זוהי אחת מהמנות היקרות בתפריט, שבמקור מוגשת כאן עם ארטישוק במקום במיה. הבשר היה רך, לא שומני מדי ומלא טעם. הפריקה היתה נפלאה – והרוטב נפלא. מנה מוצלחת, אם כי קצת יקרה. באופן כללי ניתן ליהנות כאן מאוד גם מבלי להזמין את המנות היקרות בתפריט.

 

 

קושטא אלרידא (27 ₪). זהו מעדן חלבי בעל מרקם קרמי קטיפתי ומלטף שמזכיר פנקוטה. הוא הוגש עם סירופ מתקתק ושכבה של פיסטוקים ושקדים גרוסים. קינוח מופלא, מעודן, לא מתוק מדי, שחובה להזמינו כאן.

 

 

 

מהספיישלים הזמנו מנה בשם מחלול סרו (27 ₪). זהו מאפה בצק במילוי גבינת עיזים בציפוי פיסטוקים, שמהווה את גרסת השף לכנאפה. שילוב מופלא בין מתוק למלוח, שהיווה אקורד סיום משובח לערב נפלא.

 

 

 

היתה זו אחת הארוחות הערביות המיוחדות ביותר שאכלתי בשנים האחרונות. התרשמתי שאלרדא מצליחה לקחת את הטוב מהמזרח ומהמערב – ולשלב היטב ביניהם. התוצאה היא יצירה קולינארית מפתיעה, ייחודית, מלאת תעוזה - ובעיקר טעימה. מסוג המקומות שלטעמי מצדיקים נסיעה מיוחדת לצפון.

 

ציון: 4.5 כוכבים

 

 

עדכון מתאריך 06/12/2010:

 

לאחרונה חזרנו למקום לארוחה נוספת. הביקור הזה אישש את מה שחשבתי קודם לכן: אלרדא היא אחת המסעדות הטובות ביותר כיום בישראל. העברנו בה שלוש שעות קסומות, במהלכן הכרנו את הבעלים דאהר זידאני, איש מעניין ונחמד בצורה יוצאת דופן. דאהר לקח אותנו לצימר המקסים בקומה העליונה – ומשם צפינו בנופה המופלא של נצרת, על שלל כנסיותיה ומסגדיה. האוכל היה מענג כבעבר. הפעם, למרבה הצער, נעדרה הפסטייה האלוהית מהתפריט, אך הוגשו מנות מוצלחות רבות אחרות.

 

להלן המנות שהוזמנו:

מרק פריקה (35 ₪). מרק טעים ומיוחד בעל ניחוח ערבי נפלא.

 

 

סלט בייבי (44 ₪). הסלט הכיל הפתעות שונות ומגוונות כמו תפוזים, נבטים, פיסטוק, עלים ובצל פריך. סלט עמוס במרכיבים, שטרם פגשתי כדוגמתו בעבר.

 

 

שיראללה (55 ₪). בצק דק עם גבינה, ירקות ורוטב שלא מהעולם הזה. עוד "פיצה" ערבית, ששמה בכיס הקטן לא מעט פיצריות גורמה תל-אביביות. קלאסיקה שלחובבי גבינות אסור להחמיץ כאן.

 

 

מחמר עם בצל, בשר וצנוברים (55 ₪). המנה היתה טובה בדיוק כפי שזכרתיה. בשל הדמיון לשיראללה, מומלץ להזמין רק מנה אחת מבין השתיים – והעדפתי האישית היא השיראללה.

 

 

סטייק ריסאן (62 ₪). המנה הכילה גבינת עיזים מטוגנת בחמאה עם בצל, שום, פטריות וארטישוק. פחות התחברתי אליה, זאת בשל תבלונו הדומיננטי מדי של הרוטב. הגבינה עצמה היתה נפלאה.

 

 

קושטא אלרדא (33 ₪). קינוח מ-ו-ש-ל-ם, שפשוט פשע לפספסו כאן.

 

 

 

קושטאמירה (33 ₪). זהו מקפא קרם נוגט עם שקדים, וניל ומוקה. קינוח מעודן ולא מתוק מדי.

 

 

אני בוחר להעלות את אלרדא למועדון 5 הכוכבים האקסקלוסיבי. היה תענוג לבקר בה ואני משוכנע שעוד נשוב אליה במהרה. לסיום להלן מספר תמונות שצילמתי מהצימר מעל המסעדה.

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

55 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת