00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

SilentMike ניוז

יש פגם בשיטה המדעית כפי שהיא מיושמת כיום.

(יש לי קצת בעיות עם העורך החדש המרגיז הזה. בפרט עם סידור גודל הפונט. אני מתנצל אם הוא יצא קצת ענק. הגדלים הסטנדרטיים נראו לי קטנים מדי)


מי שקרא כבר כמה פוסטים שלי עלול לחשוב שאני מתחכם פה, ושאני בעצם לא עומד להגיד פה שיש בעיה אמיתית ורק מנצל את הפוסט הזה כדי להלל את המדע שוב. אבל לא. אני רציני לחלוטין. אני עומד על דעתי שהמדע הוא נפלא והשיטה המדעית היא נהדרת, אבל יש פגמים בדרך שהיא מיושמת בפועל ואני באמת ובתמים מתכוון לדון באחד מהם. אני עוסק במחקר פעיל ודנתי בנושא עם חוקרים שעובדים לצדי באותו מוסד, וגם הם הסכימו שהבעיה קיימת. הסיבה שאני עושה זאת היא פשוטה: אני מאמין בכך שיש לדון בנושאים כאלה בצורה פתוחה. חשיפת פגמים בשיטה בגלוי היא הדרך הטובה ביותר להביא לפתרונם. אין לפחד מהאמת.

אני כאמור עוסק במחקר. במהלך סדרת ניסויים שערכתי לאחרונה שלי, עשיתי טעות. הטעות שלי יצרה מראית עין של תוצאות חיוביות שלא שיקפו את המציאות. למזלי עליתי על הטעות בזמן לפני שלחתי אותה לפרסום ומיד הודעתי על כך למנחה שלי וקיטרתי על כך לכל מי שאני מכיר בערך. אז אני כנראה אאלץ להסתפק בתוצאות בינוניות הפעם. אני חושב העולם ימשיך לסוב על צירו, איכשהו. אבל מה היה קורה אם לא הייתי עולה על הטעות? זה היה יכול לקרות. אם לא הייתי מגלה את הטעות הייתי שולח את התוצאות הטובות הכוזבות לפרסום בכנס או כתב עת. התוצאות היו נשלחות לביקורת עמיתים אצל חוקרים אחרים מהתחום, שהיו בוחנים את התוצאות. התוצאות, שהן הגיוניות בסה"כ, לא היו נפסלות על סמך הטעות משום שהחוקרים שהיו בודקים אותן לא היו יכולים לדעת על הטעות, ואם התוצאות היו נמצאות ראויות לפרסום הן היו מתקבלות. וזהו. התוצאות היו יכולות להתקבל, להתפרסם, ולהפוך לחלק מהידע המדעי. ואני יכול לאמר בסבירות גבוהה שאף-אחד אף פעם לא היה בודק אותן. התוצאות השגויות שלי היו יכולות להיכתב במקום קטן ושולי על דפי ההיסטוריה המדעית. ועכשיו תחשבו איתי רגע, אם אחרי שהייתי מגלה את הטעות בתוצאות שלי, הייתי פשוט מתעלם ממנה וממשיך כמו כלום, מה היה קורה? בדיוק אותו הדבר. אפשר לדפוק את המערכת.

למדע יש שיטות טובות מאוד להתמודד עם טעויות ורמאויות. השיטות הן ביקורת עמיתים ועקרון הניתנות לחזרה (Repeatability). תהיו בטוחים שהתסריט שתואר בפסקה שלמעלה לא יכול לתפוס תמיד. אי-אפשר לשקר או לפשל בקשר למשהו גדול במדע. ברגע שמישהו מפרסם טענה ממש חשובה, או חדשנית, או מהפכנית, אז קודם כל הבודקים של המאמר הרבה יותר קשוחים, וחוץ מזה כל העולם ינסה לחזור על הניסויים שלו כדי לאשר או להפריך את הטענות שלו. תהיו בטוחים שאם פרופסור עדה יונת היתה ממציאה את הפרטים של גילוי מבנה הריבוזום זה לא היה נגמר בפרס נובל. רעיה למקצוע היו שוחטים אותה בלי סנטימנטים. אבל, וזו הבעיה, בדברים קטנים, שנראים הגיוניים ולא מושכים תשומת לב, אפשר לעגל פינות ולהציג תוצאות מזויפות ואף אחד לא יבדוק יותר מדי.

זו בעיה. מצד אחד זו בעיה כי זה שקר וכי אנשים חסרי יושרה ומקצועיות יכולים להתקדם (לא רחוק מדי אבל כן להתקדם) על בסיס שקרים, וכמו שחבר אמר לי אם לאנשים יש את האפשרות לרמות ולעגל פינות הם יקחו אותה (חלקם בכל מקרה). אבל זו בעיה ברמה גבוהה יותר. לכאורה מבחינת המדע זה לא כל-כך נורא כי התוצאות הגדולות והחשובות בד"כ נבדקות מכל הכיוונים, אבל עדיין קיימת האפשרות שהרבה תוצאות קטנות יצטברו ויצרו מצג שווא. זה משתלב אם בעיה ידועה במחקר המדעי של היום שהיא שבתחומים מסוימים יש הטיה בפרסומים לטובת תוצאות מוצלחות מכיוון שרק הן נחשבות מענינות. חלק מהעוסקים במחקר, במדעים ההיסטוריים למשל, לא כל-כך מכירים את זה, אבל במקרים בהם מנסים להפעיל שיטת מחקר מסוימת אז תוצאות מוצלחות זה מעניין כי זה גם מראה שהשיטה עובדת וגם מלמד משהו חדש, אבל אם לא מצליחים אז מדובר בשיטה לא מתאימה או במאמץ לא מספיק להפעיל אותה, וזה לא מעניין אף-אחד. בצורה כזו יכול פוטנציאלית להיווצר גוף של ידע שרובו מזיוף. גוף הידע הזה יכול לזהם את המשך המחקר המדעי ולקחת אותו למקומות לא נכונים. אפשר שידרשו עשורים לתקן תקלה כזו.

אבל אני לא אהיה מדכא לגמרי רעי חובבי המדע. אני אציע גם פתרון. צריך פשוט לבדוק יותר. צריך להתחיל לעבוד יותר ברצינות ובאופן רשמי כדי לחפור במחקרים. הבעיה בעניין הזה תמיד היתה העדר משאבים. אבל המשאבים שם. הסטודנטים לתואר הראשון בפרוייקטים שלהם יכולים בהחלט לעבוד על חזרה ובדיקה של ניסויים משנים קודמות (עדיף כאלה שנעשו במוסדות אחרים ע"י אנשים בלתי-קשורים). הם עושים את זה כבר עכשיו. גם סטודנטים לתואר שני עשויים לעשות זאת בהנתן התמריץ המתאים. מה שצריך זה לבנות סביב העניין הזה מסגרת, מקבילה לזו של הכנסים וכתבי העת. יש היום אינטרנט ויש את כל הארגונים של המדעים השונים. אפשר לארגן את זה אונליין בזול. כל פרויקט כזה יעלה לרשת ויהיה פתוח לציטוט כמו מאמר רגיל (במקרה שיש צורך), בין אם הוא הצליח או כשל לחזור על הישג המחקר המקורי. התעשיה יכולה לתרום גם כן. כמו שהם מפרסמים לעיתים מאמרים מדעיים כך הם גם יכולים לשתף במערכת החדשה כאשר הם מנסים ליישם מחקר של אחרים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל SilentMike אלא אם צויין אחרת