00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

מפגשים על שפת הירקון

בשבועיים האחרונים נסעתי פעמיים אל גדות הירקון .

בשבוע הראשון מזג האויר היה אביבי וחמים.

בשבוע השני  - נשבה רוח קרירה וצבע המים והשמיים היה סגרירי.

שני המפגשים החלו בשעה שלוש אחה"צ.

לאורך השביל צעדו נשים וגברים בצעדה של אחרי הצהריים. הם צעדו במהירות, בתלבושת ספורטיבית כשהם מפטפטים , זורקים הערות ימינה ושמאלה כדרכם של ישראלים שיש להם תמיד מה לומר ולהגיב.

רוכבי אופניים טסו בשביל במהירות כשהם מלווים את הדהרה בצלצולי פעמון  קצביים. מי שעבר בדיוק באותו הרגע בשביל , שם נפשו בכפו.  מפגשים הרי- אסון בין המדוושים לבין הולכי הרגל הם ענין של מזל.

הנחל , למרגלות השביל, זרם בנחת. שני ברווזים שטו בו לאטם ויצרו סביבם אדוה קלילה ומעגלית.

צבע המים - עכור למדי גם ביום האביבי. האקליפטוסים נישאו אל על וקני הסוף הקרובים למים נעו הנה והנה  והתכופפו לעבר זרם המים.

ציוצים של בעלי כנף התנגנו בחלל החורשה.

       

התמקמתי על הגדה, בין העשבים, כשפניי לעבר העיקול שבו מצויה ההשתקפות שמעליה משתלשלים ענפיו של האקליפטוס הענק. במשך שעתיים ומחצה, עד רדת החשכה, התנתקתי מן העולם החיצון, מעוברי האורח,  מן ההגיגים, המחשבות והדאגות והתמסרתי כליל  להתבוננות בנוף הפסטורלי בפינת החמד ולהנצחתו בעזרת המכחולים.

אלה הם, בעבורי, הרגעים של ההפוגה, המנוחה, השלווה, ההתרגעות  והפיוס הקרובים לאידיליה.

      

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

42 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת