00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חור בסדין

בר. סיפור קצר.

היא שותה עוד וודקה, ואז ממשיכה לפסוע, מתנודדת, ברחוב.

היא לא מבינה למה העצים הערומים מאוושים בהתאמה לגיהוקים שלה, והמנעד של המחשבות בתוך הראש צורח כשהיא מנסה ללכת ישר יותר. הכבישים האדישים מבלבלים אותה. מה, הם לא קולטים שיוצאת בשאלה מהממת פוסעת עכשיו לצידם? הכיצד לא יחננוה במבט?

 תתכופפי, שלא ייראו, הוא אומר לה, עכשיו קחי את השטר המגולגל, ושאפי לתוך האף

 פס דק של אבקה לבנה עושה את דרכו ממשטח הכספומט הממורק, הניצב כבוי מבט ברחוב, לתוך הראש, היישר לנימים השדקים המתפתלים מסביב לקרומי המח

 

תלכי ישר ! תלכי ישררר היא אומרת לעצמה, מרגישה איך המח שלה כורע ומתכווץ בתוך עצמו, עצוב ועייף.

 

בחיים לא הייתי מתקרבת אליו שוב, ידיה נקמצות ואפה מתכווץ כשהיא נזכרת בריח של הזיעה שלו, הריח שגרם לה לאטום כל סדק בגופה, כששכבה מסוייטת, מחכה שההצגה תגמר. נמלים הולכות על ידיה, מסתבכות לה בתוך השיער. הציצית שלו.

"המדריך אמר עד שיהיה דם", הוא אמר לה. שעה אחת ועוד אחת. כאבים בלתי נסבלים, עד אבדן השפיות.

בואי, הוא מושך בזרועה והם פונים לסמטה קרתנית. ארגזים חומים מסמלים בעצלתיים חנות מכולת שנשכחה מלב, לוע פעור של בנין מצחין מהבהב באורות אדומים מתחלפים, רומז על גופות מיוזעים וגונחים שניתן לפמפם תמורת תשלום, עלווה תמוהה מגיחה בפתע, והיא נכשלת יורדת במדרגות הצרות, הנה, אחרי הסיבוב.

מוזיקה שחורה, זה המקום. עוד חצי ליטר בירה, שיער דביק מלפף את צווארה כמו מטלית רטובה, איפה היית? היא מחבקת אותה, בואי קחי שכטה.

אוויר, אני רוצה אוויר.

 

הן יושבות על מעקה ליד הכביש, באוויר הדמום הסגול של טרם בוקר. שרות את "ברוך אל עליון", כי שבת. ריסים מנומנמים מביטים מהחלונות בעוד השחר פושה על בקבוק ריק של סמירנוף וחפיסת מסטיקים נושנה.

 

היא מתגעגעת לאבא כשהיא מקיאה את כל חייה על המדרכה, מחטאת אותה בכמויות של אלכוהול מבישול איטי.  אני לא זונת צמרת כמו שאתה חושב, אני בסך הכל הבת שלך. הניגונים העתיקים ממשיכים להופיע מתוך חלק רדום בנפש. שירים של דת אהבה ורחמים שנעצה את סכינה במקום הלא נכון. משב אוויר נוסף מרעיד את כתפייתה הדקה.

 

"בואי נדליק נרות"

 בתוך עיגולי אלומיניום קטנים על הספסל: זה נר לנשמתו של אבא שהפנה לי עורף, זה נר לנשמתי שלא מוצאת מנוח, זה נר שבת כמו שהדלקתי אז, כשהיה ריח נעים במטבח שהפך לניחוח מוות כשכולם הלכו לישון. זה נר לאמא שמסרה אותי בחופה, שאת יומניה המייבבים מצאתי בארון למעלה, שלמרות הכל הקריבה אותי על מזבח ה"תראו איזה שידוך טוב עשינו".

בואי, היא מנסה למשוך אותה. בואי ברכי. נלך לדירה, חייבות לעוף מפה כבר עוד מעט מחר.

חני היא תמירה וגבוהה, מסובבת מבטים, מערפלת לאנושות את הראש, מצטיינת קורסים, מצטיינת הנהלה, מצטיינת דיקן, מצטיינת אמו. ארבע ילדות לה בבית. בבוקר הן קוראות לה גויה, מאיימות שאבא יחטוף אותן והן לעולם לא יחזרו. בלילה מצטופפות סביבה כעוברי עכברים, משחקות אתה את "איך היה לנו היום", ושואלות, "תשארי אמא שלנו תמיד, נכון??? עד איפה החוטים של הלב שלך יכולים להגיע? ממש רחוק? גם אם נהיה הכי רחוק בעולם?"

***

כשיעלה השחר לגמרי, יכבו הנרות. נשמתו של אבא תלך, ברה ומאשימה, לבית הכנסת השכונתי. חני תאלץ לחתוך הביתה, להעיר את הבנות, הבטיחה לקחת אותן לים. הגדולה שלה כבר מומחית בגלישת רוח. הקטנות רצות הלוך ושוב סביבה, נוגסות בפלחי אבטיח, ומצמצות בצחוק רך את עפעפיהן מלאי החול.

תשאירו אותי כאן, גופה מחוללת אני. איש בא והלך ונתן לי מוות ארוך. הוא לקח את הילד שלי, יש לו אמא חדשה, צנועה צנועה. הוא הולך ברחוב וכולם מתפעלים מצדקנותו הרבה. אבל אני יודעת שגם מבפנים הוא כולו בצבע שחור. האיש הטוב, האיש הרע.

"הוא ישתנה" צרצרו הדודות "הוא יתפתח" אמרה אמא בחיוך חולמני "הוא רק ילד קטן" אמר אבא בגרגור קטלני "קשה להם בהתחלה להבין" זמזמה המדריכה "הוא עושה הכל לפי ההלכה" לחש הרב "הוא אברך משי" זרחו כולם. היטיבי את מטפחתך והמשיכי לצעוד בצרחה עמומה.

אבל יום אחד היא עצרה.

ועכשיו שוב.

השאירו אותי כאן, גופה מחוללת שכמוני, אל תתירו לי לראות שוב את שברי חיי, אל תשאירו לי ספקות ואל תגרפו את המציאות במזלגות ברזל אל תוך אישוניי

ואם זה מה שאלוהים רצה בשבילי

הוא בטח טעה

קוראים לי בר, הגופה שלי מונחת בפינת רחוב יהודה הלוי, החיים שלי מונחים בפינת הזול. השם נתן, השם לקח, כל מה שהשם עושה הכל לטובה, גבול שמת בל יעבורון, הוי גוי חוטא, עם כבד עוון.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מקודשת לו אלא אם צויין אחרת