00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדע אחר

טרופים ליסנקו: המדען הקטלני ביותר של ברית המועצות

לפני שישים ושבע שנים הורעב פרופסור ניקולאי ואווילוב למוות בצינוק חשוך. גופתו נטמנה באדמה באנונימיות יחסית, ויש שאמרו שיחד עימו נקבר גם מדע הביולוגיה של ברית המועצות. ואווילוב היה אחד מהגנטיקאים הבולטים והמוכשרים ביותר של אותה התקופה. הוא הקים בלנינגרד את מאגר הזרעים הגדול ביותר בעולם, ועמל יומם וליל על פיתוח זני צמחים חדשים ומשופרים שימנעו את הרעב שאיים מדי שנה על איכרי רוסיה בחודשי החורף. הסיבה להוצאתו המאולתרת להורג לא היתה בגידה במולדת, ריגול או מעילה בכספים. חטאו היה שהשתמש בשיטות הקשורות באופן בלתי-נמנע לאבולוציה הדרוויניסטית.

 ברית המועצות של שנות השלושים והארבעים לא היתה מקום אוהד לפרופסורים לביולוגיה. העובדות שהצטברו הראו באורח ברור כי בעלי החיים והצמחים שבים, באוויר וביבשה התפתחו כולם באמצעות הברירה הטבעית: היצור המתאים לסביבתו שורד ומעמיד צאצאים רבים, וכך מעביר את תכונותיו לדורות הבאים. הנזיר המדען גרגור מנדל הראה בסוף המאה ה- 19 כיצד מסוגלים יצורים חיים להעביר את תכונותיהם לדורות הבאים, וביולוגים רבים במערב השתמשו ביישומים המעשיים של תורתו כדי להכליא צמחים אחד עם השני וליצור זנים משופרים לתועלת האדם. רק במעצמה הסובייטית נקטע התהליך באיבו, כתוצאה ממעשה ידיו של טרופים ליסנקו, פוליטיקאי שהחשיב את עצמו למדען.

 ליסנקו עלה לגדולה לראשונה כאשר חשף שיטה חדשה שפיתח לדישון שדות, מבלי שימוש בדשנים או במינרלים. הוא טען כי בדרך זו הצליח לגרום לשדה שלם להפיק יבול אפונים גם בזמן החורף הקשה באזרבייג'ן. העיתונות הסובייטית היללה את ה- 'מדען מן השורה', האיכר הפשוט שהתעלה על אנשי האקדמיה השכלתנים, ועשוי לפתור את בעיית הרעב והבצורות ולהפיק יבול כפול מכל שדה.

 הקהילה האקדמית בברית המועצות קיבלה את מחקריו הראשוניים של ליסנקו בחשדנות, אך הסכימה להעמידם לבדיקה. אנשי המדע חזרו על הניסויים כפי שתיאר אותם ליסנקו, אך רק מעטים הצליחו לקבל תוצאות דומות באותם ניסויים – עובדה המעלה חשד כבד לזיופים בכל מחקר מדעי וגרמה למדענים להתנכר לליסנקו. בעיה אחרת היתה שליסנקו יצא חוצץ כנגד רעיון האבולוציה והברירה הטבעית, וטען כי הצמחים מסוגלים לפתח תכונות חדשות באמצעות 'כוח רצון' והסתגלות איטית. דהיינו, אם נחשוף צמח אפון אחד לקור, ונמשיך לקרר אותו עוד ועוד, הרי שאט-אט יסגל לעצמו עמידות לקור, ואפילו לחורף המקפיא של רוסיה.

למרות תמיכת הממשלה בליסנקו, יצאו אנשי המדע בביקורת חריפה כנגד ליסנקו. אילו היה זה מתמודד כנגדם במסגרת המקובלת של ניסויים ובדיקת התיאוריות המדעיות כנגד המציאות, הוא לא היה יכול לנצח. אך ליסנקו היה חכם יותר. הוא עקף את המדענים ופנה ישירות לסטאלין בבקשה לתמיכה. ראשי המפלגה הקומוניסטית קיבלו את רעיונותיו של ליסנקו בזרועות פתוחות והעלו אותם על נס כמדע סובייטי וקומוניסטי הנסמך על כוח הרצון וחוזק האופי, בניגוד ברור לברירה הטבעית 'הקפיטליסטית' של המערב. ב- 1929 התקבלה ההחלטה, הלכה למעשה, כי אין להביע ביקורת על ליסנקו, ותקופת הטיהורים הגדולה החלה במדעני ברית המועצות.

 בשנים אלו הופקד ליסנקו בראש האקדמיה של האיחוד הסובייטי למדעי החקלאות, וקיבל את האחריות על טיהור וביעור המדענים הסוררים מן האקדמיה. כל מי שהביע ביקורת על ניסוייו של ליסנקו או על התיאוריה שלו, נשלח לכלא, למחנות עבודה או למוות – ולעתים קרובות מדי לכל השלושה גם יחד. ליסנקו בפני עצמו היה אחראי לפיטוריהם, לכליאתם ולהוצאתם להורג של מאות מדענים, שכל חטאם היה שניסו לחקור גנטיקה ותורשה מנדליאנית בתוך גבולות ברית המועצות. ליסנקו נותר בתפקידו כמנהל המכון עד שנת 1964 – יותר משנות דור במהלכן קפא על שמריו כל מדע הביולוגיה באיחוד הסובייטי.

אילו היתה השפעתו של ליסנקו מתחילה ונגמרת באקדמיה בלבד, ניחא. אולם מבלי מדע הגנטיקה וללא הבנת האבולוציה הנסמכת על הברירה הטבעית, לא יכלו המדענים הסובייטיים לפרש את המציאות כפי שהיא, והמחקרים הקלוקלים שערכו לא הצליחו להנפיק תוצאות של ממש. איכרי ברית המועצות גוועו ברעב במיליוניהם בשנות השלושים והארבעים כתוצאה מאסטרטגיות שתילה כושלות שקידם ליסנקו ומחלוקה לא נכונה של הזרעים בקרב האוכלוסייה. ברעב הגדול של שנת 1947 בלבד מתו למעלה ממיליון בני אדם, וכלכלת ברית המועצות ספגה מכה קשה. כחלק מהשלכות הרעב, האיחוד הסובייטי לא חווה מעולם את תקופת ה- 'בייבי בום' של ילודה מוגברת לאחר מלחמת העולם השנייה, ובשנים שלאחר מכן התקשה להתמודד עם מדינות המערב בעלות הכלכלה הצעירה והמתפתחת.

מעמדו הפוליטי של ליסנקו החל להתדרדר בעקבות הרעב וחילופי השלטון שהגיעו בעקבות מותו של סטאלין ב- 1953, אך נדרשו עוד עשר שנים ארוכות לפני שציבור המדענים קיבל היתר לבקר בשנית את עבודתו המדעית. צוות מיומן של מדענים ואנשי ציבור נשלח לבדוק מחדש כיצד עומדים העקרונות שקידם ליסנקו למול המציאות. הדו"ח הקטלני שפרסמו היה הקש ששבר את גב הגמל, וליסנקו נודה לשארית חייו מכל משרה מדעית וציבורית. הוא נפטר עשר שנים לאחר מכן, כשהוא מבוזה על ידי הציבור והמדענים כאחד.

קשה להפריז בתיאור השפעתו המזיקה של ליסנקו על ארץ מולדתו. התיאוריות הכושלות שקידם, תוך כדי התעלמות מוחלטת מהמציאות ומהקונצנזוס המדעי, הביאו להחמרה חריפה של הרעב שבברית המועצות והיו חלק בדעיכתה של המעצמה הסובייטית. התלמידים והסטודנטים לא למדו מדע אמיתי אלא גיבוב של דעות ואמונות טפלות ותפלות שתוקפן לא נבדק באופן שיטתי ומסודר, וכל שוויין כקליפת השום. ההשלכות מגיעות עד לימינו, ומדעי הביולוגיה, הביו-טכנולוגיה והביו-רפואה ברוסיה עדיין נחותים ברובם מאלו שבמערב.

גם העולם לא יצא פטור: הסינים השתמשו בשיטותיו של ליסנקו לקידום החקלאות בארצם, וסבלו מתקופת רעב קשה בתחילת שנות השישים. לפי חלק מההערכות, גוועו באותה תקופה בין עשרים לארבעים מיליון סינים ברעב הגדול, שנגרם כתוצאה משילוב של אסונות טבע וניהול ממשלתי שגוי של החקלאות.

מה הלקח שניתן ללמוד מפרשת ליסנקו? אם עניתם ש- "ברור שהאבולוציה נכונה וליסנקו טעה כי הוא ערער על יסודות הברירה הטבעית," הרי שהחמצתם את הנקודה. האבולוציה היא אמנם תיאוריה מדעית שהוכחה כבר במאות-אלפי ניסויים נפרדים, באלפי מעבדות בעולם. אך עם כל זאת, היא עדיין תיאוריה מדעית ולפיכך נתונה תמיד לבדיקה ולביקורת. אם יבוא היום בו תיאורית האבולוציה לא תתאים לעדויות שיחשוף המדע, הרי שיהיה צורך להחליפה בתיאוריה אחרת, מוצלחת יותר. המדען שיצליח להגות תיאוריה שכזו יזכה לתהילת עולם, בדומה לדרווין, גלילאו ואיינשטיין, שהציעו חלופות לתיאוריות מדעיות שכשלו. ברם, עד עתה לא התגלה ולו שמץ של ראיה שכזו, ותיאוריית האבולוציה נהנית מבסיס מוצק כל-כך שקשה להניח כי תימצא סתירה שכזו גם בעתיד. ועם כל זאת, הקהילה המדעית ממשיכה לחפש.

מוסר ההשכל האמיתי מן הפרשה, אותו הפנימו היטב בעיקר במערב, הוא שחייבת להתקיים הפרדה בין המדע לבין הפוליטיקה והאמונה האישית. המדע האידילי בוחן את המציאות, שהיא קבועה ומוחלטת, ללא משוא פנים. הפוליטיקה לעומת זאת, מסתמכת על יחסי הכוחות שבין בני אדם, ואלו נוטים להשתנות משנה לשנה. אחרון חביב, האמונה היא גורם הקיים בכל אדם ואינו חייב דין וחשבון למציאות. למרות טענותיהם של כהני כל הדתות, עד עתה לא הצליחה אפילו דת אחת להוכיח את נכונותה, או לכל הפחות את עליונותה על כל היתר. לפיכך, חופשי כל אדם להאמין בכל אשר ירצה, ובלבד שלא יציג את אמונותיו כמדע (כלומר, כמציאות), או ינסה לכפות את אמונותיו ודרכיו על אחרים. המדע, עד היום, משמש כשיטה הטובה ביותר להבנת המציאות, ולפענוח דרכים חדשות ומוצלחות להיטיב עם האנושות כולה. כל כפייה של פוליטיקה או אמונה על המדע, תביא באורח בלתי-נמנע להשחתה של כל השלושה. באורח דומה, כל ניסיון ללמד את הדור הצעיר 'מדע' בהתאם לדרישות פוליטיות ו/או אמוניות, נידון לכישלון.

ליסנקו נפטר לפני שלושים וארבע שנים, אך רוחו עדיין שוררת במחוזותינו. רק לאחרונה התבשרנו כי גבי אביטל, ד"ר לאווירונאוטיקה והמדען הראשי של משרד החינוך, קובע את עצמו כבר סמכא בנושאים מדעיים שהקשר בינו לביניהם קלוש במקרה הטוב ומאיים לכפות על ילדינו להכיר דעות שאינן חלק מן המדע. וכדבריו, "אם בספרי הלימוד יכתבו באופן מפורש שמוצא האדם מהקוף - ארצה שהתלמידים ייחשפו לדעות אחרות ויתמודדו אתן." דרישה זו משותפת גם לבריאתנים בארה"ב, שדורשים ללמד בשיעורי המדע את האמונה לפיה נוצר העולם בשבעה ימים, כאילו היתה שוות-ערך למדע האבולוציה. אביטל לא מסיים בכך, אלא קובע בנחרצות כי כדור הארץ לא יושמד (כתוצאה מהתחממות גלובלית), מכיוון ש- "הקב"ה הבטיח לנו... וההשפעה של האדם היא זניחה."

כאשר התלמידים אינם לומדים לזהות את ההבדל שבין אמונה, דעה ומדע – וחמור מכך, כאשר המדען הראשי של משרד החינוך אינו מכיר בהבדל – איזה סיכוי יש לישראל להתקדם לתוך העשור הבא כמדינה מדעית מפותחת?

 

אם גם אתם אינכם מרוצים מהצהרותיו של גבי אביטל וסבורים כי מן הראוי שאדם המחובר יותר למציאות ינחה את עתיד ילדינו, אתם מוזמנים לכתוב ל- tluna@education.gov.il ולהביע את דעתכם.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

79 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רועי צזנה אלא אם צויין אחרת