00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

על אמנות ואמונה

איכות סביבה יהודית - שנת 200 לספירה

זוהי הזמנה לתערוכה נוספת בנושא איכות הסביבה, המתקיימת בימים אלו בגלריה- הסדנה לאמנות ביבנה.

בתערוכה מוצגות  יצירות מגוונות מאד של אמנים שונים. אוצרי התערוכה: בת שבע גרניט המתוקה, ורוני ראובן. שיהיה להם בהצלחה גדולה.

אני יצרתי 4 אריגים קטנים בגודל של 27 ס"מ כל אחד משקיות עיתון 'הארץ', וניירות עיתונים, עליהם רקמתי מעשה המובא בגמרא, במסכת בבא קמא דף נ' עמוד ב.

סיפור זה אני מספרת לפעמים לילדים, (ואפשר גם למבוגרים) כאשר אני רואה אותם עוברים ליד אשפה בחדר המדרגות, או בחצר הבית, ואינם מרימים אותה. לשאלתי 'מדוע'? הם משיבים: "מה איכפת לי זה לא שלי"....

מתי אדם מרגיש שהשטח שלו, על מנת שיתייחס וידאג לו??? איפה עובר אותו הגבול בו אנו מחשיבים שטח מסוים כשלנו, ושטח אחר לא שלנו??? חצר הבית המשותפת? חדר המדרגות? חדרי המשותף לי ולאחי, או שמא מיטתי הפרטית בלבד נחשבת אצלי כשטח פרטי שלי.

סיפור זה בא ומעמיד אותנו לפני עובדה מעניינת שאולי לא חשבנו עליה אף פעם- אולי השטח שאני מחשיבה כפרטי, כשלי- הוא בערבון מוגבל שלי, (תלוי במעשי), בעוד השטח הציבורי הוא יותר שלי משלי... תמיד יישאר שלי. וכשאנו פוגעים ומזלזלים באותם שטחים ציבוריים, אנו קודם פוגעים בעצמנו...

 

 

 

 

  

 סיפור זה גם בא ומראה כי מחשבות והתייחסות על 'איכות הסביבה', אינן המצאת דורנו.

מאז חיי בני אדם בקהילות משותפות, יש צורך במחשבה ארגון,  וסדר, שיעשו את החיים לנעימים ואפשריים יותר. המחשבה היהודית מלאה בהדרכות הנחיות והלכות הנוגעות ל'איכות הסביבה'.

וכל הרוצה להרחיב עוד ולדעת, יוכל לעשות זאת כאן. וגם כאן

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גל עיני1 אלא אם צויין אחרת