00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ברבורה בהתהוות

מסע במנהרת הזמן

פעם, לפני עידן האינטרנט, בימים הרחוקים ההם בהם ילדים עוד היו משחקים בחוץ, היה דבר כזה, "חבר לעט".
אני זוכרת את הימים שבהם הייתי יושבת עם "מעריב לנוער", מקיפה בעיגול מודעות שמצאו חן בעיניי, עונה לילדים שכתבו אלי. היו תקופות שכל יום חיכה לי בתיבה מכתב אחד לפחות ממישהו. בעיקר ממישהי. הילדה שהתכתבתי לאורך זמן ארוך במיוחד הייתה מישהי בשם הילה. מערד נדמה לי.

אלו היו ימים אחרים. היינו מדביקות מדבקות טיפשיות על המעטפות, שולחות 'זהבים' (עטיפות של שוקולד/קרמבו מוזהבות).  אלו היו ימים שאינם עוד, ויש רגעים שאני מתגעגעת לריח ה'זהבים' ולמגע הנייר.

זו אחת הסיבות שבגללן התענגתי כל כך על ספרה של יונה דורון, תחנות בזמן.

להמשך, אנא הקליקו על הלינק:

www.barbura.org.il

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עשבר אלא אם צויין אחרת