00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אב במשרה מלאה

עברנו דירה

פרקליט במלכוד

בימים האחרונים מאז התפרסמה פרשת ההתבטאויות הלא מוצלחות של עו"ד אורי קורב מתקשרים אלי עיתונאים לשאול אם למדתי אצלו ומה יש לי להגיד עליו. אני נאלץ להתנצל ולהגיד שלמדתי את הקורס "טיעון וחקירת עדים" בקבוצה אחרת ושמעולם לא דיברתי עם עו"ד קורב, כך שאין לי הרבה לתרום להם.

 

סיימתי לפני שנה את הלימודים ב"שערי משפט" ובשנה השלישית ללימודים למדתי את הקורס "טיעון וחקירת עדים" עם עו"ד ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הארצית. מדובר בסדנה הנלמדת בקבוצות קטנות, שבה הסטודנטים לוקחים חלק פעיל ומתרגלים חקירה של עד על דוכן העדים. הסדנה מאוד מעשית ומאוד לא פורמלית, ובה מקבלים כלים חשובים מאוד לגבי האופן שבו יש לנהל חקירה ראשית וחקירה נגדית. כמי שמתמחה בתחום הפלילי הסדנה היתה לי מועילה מאוד. המכללה קיבצה מרצים מהשורה הראשונה שכולם מגיעים מהפרקטיקה המשפטית - אנשים מהפרקליטות, שופטים, סנגורים בכירים. הקורס היה מאוד מעניין.

 

עו"ד אורי קורב נפל לפח שטמן לו סטודנט בשם דני כהן, חבר מפלגת העבודה המגדיר את עצמו כיועץ אסטרטגי ועובד ככל הנראה עם צוות ההגנה של אהוד אולמרט. הוא ביקש בקשה תמימה ממי שמקליט את הסדנה (לצורך תרגול ולמידה) לשלוח לו את הקבצים שהקליט, כי הבין שיש בידיו חומר נפץ נגד הפרקליט שמנהל את המשפט מול המעסיק שלו. כל מה שנשאר הוא לערוך את ההקלטות, להוציא מהן את המשפטים שרצה ולשלוח ל"ידיעות אחרונות". איך הגדיר זאת דן מרגלית השבוע? "תמיד ברגע האחרון קורה משהו שעוזר לאהוד אולמרט להחלץ מהצרות ואהוד עצמו לא יודע מכלום".

 

ההתבטאויות של קורב כנגד שופטים היו לא מכובדות, אבל דברים כאלה נאמרים כל יום על ידי מרצים ועו"ד בשיחות לא פורמליות. מה שחמור באמירות האלה הוא, שהן מבטאות גישה יהירה מאוד של הפרקליטות כלפי בתי המשפט, סנגורים ונאשמים, כאילו המערכת מפריעה לפרקליטות לעבוד. פרקליטים רבים לא באים לעשות משפט ולסייע לבית המשפט לעשות צדק, אלא באים לקדם את עצמם, לעיתים על חשבון נאשמים חפים מפשע. בהקשר זה הזכיר עו"ד קורב את פרשת בנגייב, שהורשע ברצח על פי הודאתו בבית המשפט המחוזי והעליון ולאחר מכן נמצאו הרוצחים האמיתיים והוא שוחרר. קורב סיפר שפנה לפרקליט המדינה והראה לו את הבעיות בתיק. תגובתו של לדור היתה "שבית המשפט יחליט". במדינה שבה שיעור ההרשעות עומד על מעל 99%, זו אמירה מאוד בעייתית, המגלמת בתוכה חוסר אחריות ציבורית. ההלכה המשפטית קובעת שתובע יגיש כתב אישום אם הוא בוחן את התיק ומוצא שיש סיכוי סביר להרשעה. הבעיה היא שבמקרים רבים הנאשם יורשע רק משום שהוגש נגדו כתב אישום, והפרקליטות, שרואה את ה"חורים" בתיק עדיין מחליטה להגיש כתב אישום.

 

שופטים בדרך כלל יהיו מוטים כלפי התביעה, בין השאר בגלל שרוב השופטים מגיעים מהפרקליטות ומערכת התביעות המשטרתית. מה לעשות, לסנגור פרטי לא ממש אטרקטיבי לקבל תלוש שכר של שופט ולכן רוב המועמדים לשפיטה מגיעים ממערכת התביעה. שופט יטה לקבל את גרסת התביעה והמשטרה ולפקפק בגרסת הנאשם, וזאת למרות שנציגי הפרקליטות נתפסו לא אחת בהעלמת ראיות ובהשלמת ראיות שמטרתן למנוע מהנאשם לנהל הליך הוגן. מספיק לקרוא את דבריו של השופט בדימוס שלי טימן על התנהגות שתי הפרקליטות בפרשת "בני הדייג", כדי להבין שכל מה שמעניין את הפרקליטים זה להשיג הרשעות ולקדם את עצמם. בית המשפט והסנגוריה נתפסים כמי שמפריעים להם. צריך להבין שהדברים האלה יוצאים לעיתונות במקרים קיצוניים, אולם התביעה המשטרתית והפרקליטות עושים זאת כדבר שבשגרה. נאשמים, שמבינים כמה נדיר לצאת זכאי בישראל, מעדיפים להודות ולקבל עונש מופחת, גם אם לא עשו את המעשה. מזהירים אותם שאם יעמדו על זכותם ויכפרו באשמה, בית המשפט יטיל עליהם עונש חמור יותר. בספרות המקצועית קוראים לזה "הודאת שווא רציונלית" - הנאשם מודה כי עושה חישוב של רווח והפסד לענין העונש.

 

המשטרה מתמקדת במציאת החשודים בעבירות והוצאת הודאה מהם במשטרה. מרגע שהוצאה ההודאה מן החשוד (לעיתים תוך הפעלת אמצעים אסורים ופסולים) החקירה מסתיימת בדרך כלל והתיק מועבר לתביעה. בעבר כינו את הודיית הנאשם כ"מלכת הראיות". היום הגישה קצת השתנתה, אבל בדרך כלל מייחסים חשיבות רבה להודאת החשוד במשטרה, והדבר מהווה בסיס להרשעה מהירה. אדם מן הישוב, שלא מורגל בחקירות משטרה ולא מכיר את תרגילי החקירה, יודה בדרך כלל בכל מה שמאשימים אותו לאחר כמה שעות של חקירה והפעלת תרגילים (חלקם פסולים). מספיק להכנס לתא מעצר לכמה שעות כדי להודות בכל דבר.

 

צריך להבין הבעיה לא רק יחודית לישראל: בארה"ב פועל בשנים האחרונות פרוייקט שנקרא "פרוייקט החפות", שבמסגרתו נפתחים מחדש תיקי חקירה של נאשמים שהורשעו בעבירות חמורות, ובין השאר נבדקות כיום דגימות DNA שניטלו בזירות העבירה ובאותן שנים לא יכלו לבדוק אותן. עד כה שוחררו כ-250 אסירים ממאסר בזכות פרוייקט החפות, שהוכח כי לא ביצעו את העבירות שבהן הורשעו. רבים מן האסירים האלה הודו במשטרה בביצוע העבירות, אף שכלל לא ביצעו אותן.

 

עו"ד אורי קורב שגה בלשונו, אולם הדברים שהעלה הם חשובים מכדי לבטל אותם בכך שהוא יפרוש מהפרקליטות או יצא לחופשה ארוכה. צריך להבריא את המערכת הזו, שמשתמשת פעמים רבות באמצעים פסולים כדי להשיג הרשעות. לא צריך להרוג את השליח, צריך לקרוא את מה שהוא מביא.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דרור כהנוביץ אלא אם צויין אחרת