00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מה שיותר עמוק

אני לא רוצה להתבגר

אני חושבת שהבעיה הכי גדולה שלי הוא סיום הילדות, וכל מה שמתלווה לכך: הפחד, הכאב, הפרידה, השינוי. הרצון הכל כך עמוק להישאר ילדה, להישאר ילדים - עם הידיעה שאני, אנחנו - כבר מזמן לא.

 

פיטר פן והולדן קולפילד והנסיך הקטן ואליס בארץ הפלאות - ועוד אינספור קלאסיקות ספרותיות שנכתבו בידי האנשים שהכאב הגדול ביותר בחייהם היה להתבגר, אמרו ועשו את זה יותר טוב לפני. במליון דרכים וצורות ומעשים ומחשבות שהעולם זימן להם , לנו, ילדים חייבים להתבגר.

זה לא הפחד מפני המוות, מפני סוף החיים. להפך: זאת ההשלמה עמם. זה מה שכל כך קשה: לקום בבוקר ולא לפחד מהמוות, אלא לפחד מהחיים.

 

ואין לי, אין לנו, מושג בכלל מה הדרך הנכונה לעשות טוב. אנחנו עושים הרבה יותר טעויות מהצלחות, אנחנו מלאים בחרטות וריקים מסיפוקים וכואבים כל כך, כי בפעם הראשונה בחיינו, למעשים שאנחנו עושים - אפילו למחשבות שאנחנו חושבים - יש השלכות. על החיים שלנו, על החיים של אחרים, על מה שנהיה בעוד שעה ובעוד שבוע ובעוד שנה. והפחד הנורא הזה, מטעות נוספת, שאין ספק שתגיע - הוא בהתחלה מכאיב ומעציב נורא, ואחר כך, הוא פשוט משתק. הוא מוביל לשגרה נוראית של כאב שהופך לעצב ואחר כך לאפתיות ולאט לאט מוחק לחלוטין כל טיפה של אופטימיות.

 

עד לפני רגע הכל היה כל כך ראשוני וחדש ומרגש. אהבה, אינטימיות, סקס, סיגריות, סמים, אלכוהול, הצלחות, כשלונות - כל אלו היוו בעבר חוויות ראשוניות שגם אם הם כללו רגשות שלילייים, היה בהם טעם של התבגרות, טעם של חיים. חוויות ראשוניות שגם אם הן גרמו כאב, ידענו שהן חייבות לקרות. הסיגריה הראשונה היא תמיד מחניקה ואף פעם לא צריך אותה. השאכטה הראשונה של הג'וינט הראשון תמיד נותנת תחושה מוזרה של חוויה חד פעמית. השוט הראשון של הוודקה תמיד גורם לאושר מצחיק ורגעי. הסקס הראשון תמיד גורם לחיוך מרוצה, גם אם הוא גרוע.

ואיך כל כך מהר הסיגריה הראשונה הופכת לקופסות שהולכות ונגמרות, השאכטה הראשונה הופכת לג'וינטים שלמים, השוט הראשון של הוודקה הופך לבקבוקים של בירות וויסקי וטקילה והסקס הראשון הופך לשורת מעשים נטולי רגשות ורק רצון להרגיש טוב, לשניה אחת, עם עצמך. כל כך מהר כל הריגושים הפסיכו-אקטיביים של החיים הופכים למשהו עלוב ואפאתי ומשעמם שהורס את עצמנו אבל כבר אי אפשר בלעדיו, מלווים את החיים האפורים שלנו בנקודות שחורות שלפחות נותנות עניין מסוים, גם אם הוא הרסני ועלוב וכל כך לא מיוחד.

 

אין כבר חצי כוס ריקה ואין חצי כוס מלאה, אנחנו בכלל לא רואים את הכוס. מסתכלים אחורה ואומרים : הילד הזה הוא באמת אנחנו?

 

ומבינים

שעכשיו

 

אנחנו סתם אנשים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ציפור שחורה כחולה אלא אם צויין אחרת