00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

למכירה! בית עם נשמה.

19/02/2010

שעת דמדומים. החושך מאחר להגיע ושרב לא צפוי הפתיע וקפץ לביקור באמצע חודש פברואר. כמו בכל יום עשיתי את דרכי הביתה מתחנת האוטובוס בדרך מעוד יום עבודה שנשאר מאחור. בדרך קבועה ומוכרת, צעדתי את דרכי במדרכה נגד כיוון התנועה על הכביש שעומדת בפקק קבוע אינסופי אופייני לשעה. כשהתקרבתי לכניסת הבניין שלנו, קפץ לעיני בפעם הראשונה שלט חדש שהוריי הציבו על עדן החזית הבולטת של הדירה שלנו "למכירה!".

זו תקופה די ארוכה שהוריי מחפשים תחליף לדירה שלנו. קומה שלישית ברחוב שנוי במחלוקת במרכז העיר ראשון לציון. בשעות אחדות הוא שקט, ובאחרות קצת פחות.

לפעמים בלילות, מכוניות נוסעות בו בחופזה, כשמוזיקה רועשת מתנגנת בחוזקה, פי שניים ממשך היום.

לדירה הזו, הגעתי בפעם הראשונה בחיי בידיים של הוריי, אחרי שהגעתי לאוויר העולם. מהדירה הזו יצאתי בפעם הראשונה אל הגן, יד ביד עם אבי, חציתי את הכביש לבניין הפינתי שליד ביתי. בדירה הזו כרכתי את הספרים בהתרגשות לפני היום הראשון של כיתה א' ו-ב' וכך הלאה. לדירה הזו חזרתי, כשהברזתי מימי לימודים בחטיבת ביניים ואחר כך בתיכון- אחרי שכולם יצאו לסידורים עבודה ושאר תכניות. בדירה הזו שמרתי בפעם הראשונה על אחותי הקטנה, דקה לאחר שנולדה. אחר-כך ביחד דאגנו לאח הקטן שהצטרף (ומשם ההמשך ידוע). את הדירה הזו עזבתי כשהתגייסתי לצה"ל ואליה חזרתי אחרי שבועיים בפעם הראשונה כשיצאתי לשבת ראשונה. בחדר השינה שלי ישנתי בפעם הראשונה עם החבר הרציני הראשון ולאותו חדר חזרתי אחרי שנפרדתי בדמעות מאהבה גדולה.

בדירה הזו חלמתי והגשמתי, הלכתי בפעם הראשונה, ניסיתי ונפלתי, נכוויתי ונפצעתי. בדירה הזו גדלתי והתבגרתי ולמדתי והערצתי. הדירה הזו היא הבית שלנו. הבית שלי.

עמדתי מול הבית וכמו סרט נע, עברו לי בראש אינסוף מחשבות.

החיפוש המשפחתי אחרי בית חדש הוא צעד חיובי של התבגרות והתפתחות. צריך להתקדם, להתפתח- עפ"י נוחות וצרכים ורצונות. אך יחד עם זאת, הוא מוזר. מוזר לי לחשוב על לחזור מיום עבודה לבית ברחוב אחר עם תפאורה אחרת ושכנים אחרים. זה יהיה בית פרטי ותהיה לנו חצר? אמא שלי תעביר את העבודה הביתה ותחסוך מאות שקלים ויחד עם זאת השינוי יהיה גדול ומשמעותי.

ההתקשרות עם מתווכים בחיפושים נעשו קבועים, האירוח בביתנו לזוגות או משפחות, אנשים שמחפשים בעצמם שינוי קורה כבר לעיתים. אחד הזוגות האחרונים שהגיע אמר שהבית מקסים וחמים, הוסיף ושאל איך מוכרים ומוותרים על בית כזה עם נשמה!

עמדתי מול הבית עוד כמה רגעים, כשחציתי את הכביש אל הכניסה ולפני שעליתי הביתה והשארתי היום מאחור, חייכתי לעצמי אחרי כל המחשבות והזיכרונות.

את 23 השנים האחרונות עברתי בבית הזה, הפכתי למי שאני. ומזוג, הוריי הפכו למשפחה בבית הזה, ומשניים הפכו לחמש נפשות- נשמות שעשו את הבית הזה למה שהוא.

בסופו של דבר, בין כל הסיפורים של ההורים שלי על חיפושים שעדיין נמצאים בתחילת הדרך בחיפוש (אני מקווה שלא יהיה מידי ארוך) יש דבר אחד שאני בטוחה בו. כדי לעבור מדירה כמו זאת לבית אחר, צריך יהיה למצוא בית שיוכל להכיל את הנשמה שלנו בתוכו. גם הבית הבא שלנו יהיה מקסים ומיוחד.

ובבית שלנו תמיד תהיה נשמה.

 

(התמונה לקוחה מהרשת)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

34 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת