00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עמק החיות המוזרות

חברת השפע + מתכון משובח לעוגת שוקולד ב - 5 דקות

אתמול נסענו לגן החיות התנ"כי בירושלים. בילוי חביב מאד ביום קיצי שנחת עלינו במפתיע באמצע פברואר. בבוקר עת רק אני והילדון הקטן היינו ערים התחלנו "להתניע". אני, כמובן, על המחשב בודקת מה התחדש בעולם ובבלוגיה בלילה והקטן החליט להתארגן על הצידה לדרך ולשהות בגן. הוא הביא אלי בשמחה חבילת דובונים שמצא בקלות במזווה, רק כדי לשמוע שזה אי אפשר. זה מיועד לאחיו הבכור שיש לו למחרת (כלומר היום) טיול שנתי. מייד נתכרכמו פניו במין עלבון אמנם מתוק ילדותי אך מאד צורב. לפני שקמתי מהמחשב אמרתי לו שיש המון דברים כיפיים בבית כמו העוגה (שהמתכון עבורה מייד מגיע) וגם דברים שאפשר לקחת איתנו כמו ופלים למשל. אני לא רוצה מתוק. רוצה חטיף. ועדיין העלבון הזה. חטיף אחר אין - אפילו תבדקי. קמתי ומצאתי אפרופו שנקנה במיוחד עבורו - הוא מת על זה - ועוד חבילת במבה, ותודה לאל, הוא שוב חייך עם הגומות המתוקות האלה בלחייו.

 

רק כדי לתת רקע - אנחנו בית שתמיד יש בו ממתקים וחטיפים רבים. כך היה גם בבית הורי וזו מסורת שאני משמרת בשמחה. אז אמנם יש מגבלות שאם הן לא מבוצעות יש סנקציות ועונשים (שוקולד אצבעות שגם אני מאד נהניתי לאכול ממנו אינו מגיע יותר לביתנו אחרי שהשניים חיסלו חבילה שלמה ביום אחד על כל שמונה אצבעותיה, למרות שהקצבה היומית הייתה שתי אצבעות לילד), ובנוסף האיש שלי החליט להמעיט כדי שהשניים לא יהפכו לדובונים (אחד החטיפים ששניהם אוהבים) בעצמם, אם כי ביינתיים הם ממש רזונים. אבל עדיין אין מה לדאוג ותמיד יש עם מה לשבור שבר בין אם רוצים מתוק, בין מלוח ובין אם מה שיענה על הכותרת חטיף...

 

ולעוגה - אמנם בסיפור הזה קיומה לא התקבל בזרועות פתוחות ובעיניים נוצצות אבל זה רק בגלל ההרגל וכי זון עוגה שמוכנת באופן מאד תדיר בביתנו. היא מהירה (אפילו לצבונת כמוני היא לא לוקחת הרבה יותר מחמש הדקות שבשמה) ועם גנאש היא מעולה וסופר מפנקת. נחטפת בשמחה גם בביתנו בין אם על ידינו ובין אם ע"י אורחים שלכבודם הוכנה. כשאנו מביאים אותה להוריו של בעלי לארוחות שבת אז יש גוורדיה רצינית למדי - לא  נותר אפילו פירור ותמיד יש מי שילקק גם כל טיפה מהגנאש שנדבק לדפנות התבנית.

 

המתכון הוא של חנוך פרבר מנוחתו עדן, מתוך הספר הנאות פשוטות.

אז ככה -

 

שתי חבילות חמאה

1 כוס סוכר (אני שמה דמררה)

200 גרם שוקולד מריר משובח

5 ביצים

5 כפות קמח תופח

[חצי כוס אגוזי לוז. אני מוותרת כשאנחי מכינה גנאש]

מחממים תנור ל - 180 מעלות.

משמנים בחמאה תבנית (במתכון המקורי מדובר על תבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ, כשאני מבינה גנאש תבנית קפיצית לא מתאימה וגם נדרשת תבנית יותר גדולה. אני עובדת עם תבנית מלבנית 20X30).

בסיר על להבה בינונית ממיסים את החמאה, הסוכר והשוקולד תוך כדי בחישה מתמדת. מסירים מהלהבה. אני נוהגת לתת לתערובת להצטנן מספר דקות, אך זה כנראה לא הכרחי כי אין הנחיה כזו במתכון המקורי.

מוסיפים את הביצים אחת-אחת תוך כדי ערבוב. 

מקפלים את הקמח לתערובת

מעבירים לתבנית [וזה הזמן לפזר את אגוזי הלוז אם החלטתם לוותר על הגנאש].

 

אופים כחצי שעה (במתכון המקורי מדובר על 20 דקות, אך לי זה רטוב מדי).

 

את העוגה אפשר להגיש לפי חנוך פרבר עם קצפת, עם פירות יער וברנדי מובער או עם קרם פרש וליקר תפוזים. גם להגיש אותה רק עם אגוזי לוז וזהו לא נתקל בטענות ומענות אך כפי שכתבתי התוספת החביבה עלי היא גנאש שוקולד אותה אני מכינה לקראת צאת העוגה מהתנור.

 

גנאש שוקולד

200 גרם שוקולד מריר משובח

חבילת שמנת לקצפת

2 שקיות סוכר וניל

להכניס לסיר (נקי) ולבשל עד שהשוקלד נמס.

לעשות בעוגה הרבה חורים עם גפרור ולשפוך עליה את הגנאש.

בתאבון!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

40 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גגג האחת אלא אם צויין אחרת