00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

אהבה ללא סיבה

לא פעם, בתקופות שונות בחיי, ניסיתי להבין את המשמעות לקיום של יום האהבה.

פעם אחת בחורף ופעם שניה בקיץ, ישנו תאריך ביומן שלקראתו כל תשומת הלב כולה נשלחת אל עבר דמות קופידון ורודה קטנה, שמחייכת ומציצה מחלונות הראווה של כל חנויות המתנות ומבשרת על יום האהבה.

אני אחזור ואחדד את מה שכתבתי שוב- מדובר על תאריך ביומן. וזהו רק תאריך ביומן. יום שבו הוחלט מסיבות כאלה הגיוניות ואחרות קצת פחות, שהאוהבים יחגגו את אהבתם, והרווקים ייחלו לעצמם למצוא אחת ולהשתקע לתוכה בתקווה לחגיגות אמיתיות ביום האהבה הבא. (הרי יש שניים בשנה.)

לא יכלתי להתעלם נוכח הצבעים הזוהרים שמעטרים כל חלון ראווה שנקלעתי לדרכו בימים האחרונים וניסיתי להבין את הסיבה האמיתית לחגיגות היום הזה.

 

אני אפנה לרגע לכל בני ובנות הזוג. כן, עד לא מזמן גם אני היתי אחת כזו, ולא זה לא המירמור, זו רק מחשבה שאף אחד מאיתנו לא זקוק ליום אחד מיוחד כדי לאהוב.

נכון, מדובר על עוד יום של פינוק, סיבה למסיבה, רק שהפעם יש ברקע עוד אינספור זוגות שחולקים את אותו תאריך וחוגגים בפרץ של קיטש מוגזם ומנפנפים בזוגיות שלהם. אני חושבת דווקא שציון הימים האישיים בזוגיות, חגיגות הבלתי צפוי, הן מרגשות, משמחות ומפתיעות יותר מכל תאריך קבוע וידוע לכל. הציפייה המרגשת הופכת לאילוץ, והחיפוש אחר גורם ההפתעה לבן/בת הזוג מתרכז בעיקר בהוצאה מבוזבזת, בדרך כלל על מתנה קיטשית שאחרת יום האהבה, לא היית רץ לקנותה.

אנחנו מחפשים סיבות לחגיגות, בעוד בחיים של זוגיות או של לבד הן קיימות גם בלי החיפוש. אני מאמינה שאהבה היא סיבה לחגיגה בכל יום. היא סיבה לקום בבוקר ולחייך אחד לשני, היא סיבה להתגעגע וסיבה לשיר, היא סיבה להפתיע וסיבה לערוג לחיבוק ביום סגריר. אני לא חושבת שמישהו צריך את היסטוריית הנצרות או היהדות שתהיה זו שתגדיר לו את התאריך לאהוב יותר את בן הזוג מבכל יום אחר, כמו גם שתזכיר להפתיע או לרגש את האהובים בפרחים, שיר אהבה או בחיבוק. אני בטוחה שהרוב יחשבו כמוני, אז למה המרדף אחר הציון וחגיגות אותו היום?

 

לפני כמה שנים, כשחוויתי את אהבתי הראשונה עם אותו בחור מיתולוגי, הטיחו בנו שאנחנו חוגגים יותר מידי- שבוע ראשון, חודש ראשון, חצי שנה ושנה..

משם הסקתי שכל יום הוא חגיגה לאהבה, גם אחרי שהיא נגמרה.

 

לרווקים שביננו, אני בינהם, אני מאמינה שהיום הזה די מיותר בהגדרתו. מצד אחד הוא יכול להזכיר לנו את הלבד בעוד שכל העולם חוגג את הביחד. ומצד השני, אין לנו עליו מראש ציפיות או מחשבות, סוג של אדישות אבל מהסוג הטוב. אנחנו חיים במציאות הנורמטיבית שלנו, וכשסביבנו אינסוף רווקים או זוגות מאוהבים, אנחנו מסתכלים על העולם בצבעיו וחוגגים בכל יום מבלי לחשוב או לתכנן, את האהבה לחיים, לחברים ולמשפחה וגם לעצמינו. מנסים ונפגשים ונופלים וקמים. בסוף גם אנחנו נמצא את הצד האינטימי באהבה.

ולא שבזוגיות אין חגיגות עצמאיות, אבל בחיי הרווקות זה מה שיש בלבד, ואם לא זה היינו זוכרים רק את הלבד.

 

אולי יום האהבה הוא לא רק יום לזוגות, ולדעתי  (ולדעת רבים) לא צריך אותו בהגדרה כדי לאהוב.

יש כל-כך הרבה אהבה בעולם, אז מי החליט שצריך לציין אותה ביום אחד במיוחד?

 

ואם כבר בכל זאת יש יום מיוחד לאהבה, נצלו אותו כדי להיזכר ולהתחזק באהבות ישנות וחדשות.

אהבה היא הדבר הטהור ביותר שנזכה לראות בחיים האלה ואין לה שום הגדרות או גבולות, אז חדשו והפתיעו, תאהבו, תתאהבו ותחוו ולפעמים גם תתאכזבו.

היא חלק מהחיים והיא מי שאנחנו באמת.

 

חג אהבה שמח לחוגגים וגם לאלה שלא.

מאחלת לכם שתחגגו איתה כל החיים.

 

 

(התמונה מהרשת)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת