00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבת חינם

חוק משאיות האשפה

הפעם הבאתי סיפור שפרסם הסופר סטיבן קובי.
מהסיפור עולה השאלה: עד כמה אנחנו מאפשרים לשטויות, עצבים וקפריזות של אחרים להשפיע עלינו ולשנות את מצב רוחנו?
האם אנו נותנים לנהג גרוע, למלצר גס-רוח, לבוס בוטה או סתם לחבר לעבודה חסר רגישות, להרוס לנו את היום?
מובן שאנחנו לא רובוטים וכשאנשים נוגעים לנו בנקודות הרגישות, קופצים הרגשות והכעסים הישנים, אך עם זאת ברור שלטובתנו אנו, מומלץ שנחזור להתמקד כמה שיותר מהר, במה שבאמת חשוב לנו בחיים.

"לעלבון, השב בשתיקה. כשפוגעים בך, אל תשיב באותה מטבע. אז תהיה ראוי לכבוד אמיתי - כבוד שהוא כבוד פנימי, כבוד שהוא כבוד הבא ממקור עליון."  (רבי נחמן מברסלב)

תהנו!

ינון

חוק משאיות האשפה

לפני 16 שנה, למדתי שיעור במושב האחורי של מונית בניו-יורק.
הנה מה שקרה: נכנסתי למונית ובקשתי להגיע לתחנת הגרנד סנטרל.
נסענו בנתיב הימני כאשר מכונית שחורה יצאה בפתאומיות מחניה, ממש לפנינו.
נהג המונית שלי נאלץ להטיח את רגלו בכוח על דוושת הבלם, המונית החליקה אך למזלנו החטיאה את אחורי הרכב שיצא מהחניה רק בסנטימטרים בודדים.
נהג המכונית השחורה, זה שכמעט גרם לתאונה, נענע בראשו בתנועה חדה והחל לצעוק ולקלל אותנו.
נהג המונית שלי, לעומתו, חייך ונופף אליו בידו.
אני מתכוון שהוא באמת היה ידידותי.
לא התאפקתי ואמרתי לו: "הנהג הזה כמעט הרס את רכבך ואולי היה שולח את שנינו לבית החולים! למה הגבת בכזו חביבות?" 
ונהג המונית סיפר לי את מה שאני מכנה היום "החוק של משאיות האשפה".

מרבית האנשים הם כמו משאיות אשפה - הם הולכים לכל מקום מלֵאֵי אשפה, מְלֵאֵי תסכולים, מלֵאֵי כעס ושבעי אכזבות.
כשאשפתם נערמת, הם זקוקים לאיזה שהוא מקום כדי לרוקן אותה.
אם קורה שהם מרוקנים את האשפה עליך - ואתה הוא הכתובת, אל תקח את זה ברמה האישית, פשוט חייך, נופף בידך, אחל להם כל-טוב והמשך הלאה.
כך תהיה מאושר יותר מאשר אם תריב איתם. 

התחלתי לחשוב, באיזו תכיפות אני נותן למשאיות אשפה לדרוס אותי ולהשליך את האשפה עלי?
גם חשבתי באיזו תכיפות אני לוקח את האשפה של אחרים ומפזר אותה הלאה לאנשים נוספים - בעבודה, בבית, ברחוב?
ובאותו היום אמרתי לעצמי, "אני לא אעשה את זה יותר".
אני רואה משאיות אשפה כל יום ובכל מקום.
אני רואה את המטען שהן נושאות ואני רואה אותן כשהן מגיעות לרוקן את מטענן.
כמו נהג המונית שלי דאז, אני לא הופך את זה למשהו אישי; אני פשוט מחייך, מנופף בידי, מאחל להם "שיהיו בריאים" וממשיך הלאה.

מנהיגים טובים יודעים שהם צריכים להיות מוכנים לישיבה או לפגישה הבאה שלהם.
הורים טובים יודעים שהם צריכים לקבל את פני ילדיהם החוזרים הביתה מבית הספר בחיבוק ונשיקה.
מורים והורים יודעים שהם צריכים להיות נוכחים במלואם ובמיטבם עבור האנשים החשובים להם.
השורה התחתונה היא שאנשים מצליחים אינם נותנים למשאיות אשפה להשתלט על היום שלהם.

ומה יקרה לך כאשר יותר ויותר משאיות אשפה רק יעברו לידך ולא יעברו עליך? 
זה נשמע קצת קשה לביצוע, כי תמיד קופץ לנו המשפט "מה אני פראייר? אני לא אשאר חייב".
אבל עובדה היא, שפעמים רבות התנהגותם של אחרים משנה את מצב רוחנו ומשפיעה על המשך היום. 
ה"אשפה", במקרים רבים, היא באמת של אחרים ולמה אנחנו מוכרחים להיגרר לשם?...



"אם ברצונך להיות איש אמת, אל תושפע מדברי אחרים - הן מקורת רוחם ממך והן ממורת רוחם. נסה להשתחרר מתלות, מלהיות כפוף לדעת זולתך; אז תהיה חופשי להיות מי שאתה באמת."  (רבי נחמן מברסלב)

"אל תשפוט את דרכו של האחר, למד להבין שאפשר שלא תבין את דרכו של האחר. שפוט את דרכו של האחר, רק כדי לשפוט ולקבוע את דרכך שלך. לעולם אל תגנה אחר - גנה רק פעולות."  (ילדי חוק האחד)

"נהג כמנהגו של הבורא - אל תחפש את חסרונות זולתך ואת נקודות התורפה שלו. חפש את הטוב שבו, כך תוכל לחיות בשלום עם כל אחד."  (רבי נחמן מברסלב)

"לדבר אחד עלי אדמות יש ערך רב: לבלות את החיים באמת ובצדק, בנדיבות - גם כלפי אנשי כזב ועושי עוול."  (מרקוס אורליוס)

"אם לא מחייכים אליך, היה נדיב ותן אתה חיוך. אין אדם הזקוק לחיוך יותר מהאדם שאינו מסוגל לחייך לאחר."  (הדלאי למה)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ינון פיאמנטה אלא אם צויין אחרת