00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תשבצי היגיון - Cryptic crosswords

יהודה ת` רדאי ופרופסור חיים שור - על שכיחות האותיות וההגאים בעברית המקראית והחדשה

על שכיחות האותיות וההגאים בעברית המקראית והחדשה

יהודה ת` רדאי ופרופסור חיים שור

 רב תודות לפרופסור חיים שור, על הסכמתו לשימוש במאמר.

המאמר מתוך:
"כלשון עמו; אסופת מאמרים בבלשנות שימושית מוקדשת לחיים רבין".
העורכים: רפאל ניר ובן-ציון פישלר.
ירושלים: המועצה להנחלת הלשון, תשל"ו, עמ' 120–129.

 


 



על ההבדלים בין העברית המקראית והעברית החדשה נכתב כבר הרבה.
בעיקר עסקו המלומדים במה שנשתנה בין השתיים מבחינה סימנטית, תחבירית, מורפולוגית ולקסיקאלית.
דומה, שלא נוצלו עדיין נתונים אחרים שבידינו, הלא הן שכיחויות האותיות, מקום חיתוך ההגאים ואופן חיתוכם.

לוח מספר 1 מציג את השכיחויות בחומש ובעיתון, אלה לעומת אלה.

 

 

חומש   עיתון
אות שכיחות   שכיחות אות
י 10.32   14.10 י
ו 10.18   10.28 ו
ה 9.44   9.41 מ
א 8.87   7.47 ה
מ 8.22   7.40 ר
ל 7.06   5.40 נ
ר 6.00   5.34 ל
ת 5.82   5.24 ת
ב 5.33   4.50 ב
ש 5.29   4.35 ש
נ 4.59   4.22 א
כ 3.79   3.59 ע
ע 3.69   2.35 כ
ח 2.35   2.35 ח
ד 2.28   2.30 ס
פ 1.56   2.14 פ
ק 1.50   2.10 ק
צ 1.26   2.01 ד
ז 0.71   1.80 ג
ג 0.66   1.53 צ
ס 0.60   1.41 ט
ט 0.47   0.71 ז

 

 

 

בעלי המסורה מנו את האותיות בתורה – מספרן הוא 304805 – ואת היקרותה של כל אות בנפרד.
את שכיחותן בעברית החדשה מסר לנו ש` לגני על-פי מדגם אקראי בן 200000 אותיות מהעיתונות הישראלית.
על-פי הנתונים בלוח מספר 1 חישבנו, בכמה עלתה או ירדה שכיחותה של כל אות בעיתון לעומת החומש, הן
באופן, הן באופן יחסי. את התוצאות מביא לוח מספר 2:


 

    הפרש
דרגה בחומש אות מוחלט יחסי
21 ס 1.70 283.3
22 ט 0.95 202.0
20 ג 1.14 172.7
17 ק 0.60 40.0
16 פ 0.58 37.2
1 י 3.78 36.6
7 ר 1.40 23.3
18 צ 0.27 21.4
11 נ 0.81 17.6
5 מ 1.19 14.4
2 ו 0.09 1.0
14 ח

0

0

19 ז

0

0

13 ע -0.10 -2.7
8 ת -0.58 -10.0
15 ד -0.27 -11.8
9 ב -0.83 -15.5
10 ש -0.94 -17.7
3 ה -1.97 -20.8
6 ל -1.72 -24.4
12 כ -1.44 -37.9
4 א -4.65 -49.2

 

 

מי שמצוי בשני הרבדים האמורים של השפה העברית לא ימצא חידושים רבים בלוח זה,
כי ערכו רק בזה, שהוא מודד את מה שהיה צפוי.
ההפרשים נעים ב-16 מבין 22 האותיות בשליש בערך למעלה או למטה מהממצא בתורה.
הריבוי העצום באותיות ס`, ט` ו-ג` הנדירות בתורה, נובע, בלא ספק, מחדירת מלים
לועזיות אל העברית הישראלית.
לעומת זאת מפתיע, ששכיחותה של א` פחתה במחצית.
ההסבר היחיד לתופעה זאת נראה, שהפועל השני בשכיחותו בתורה (אחרי "היה")
הוא "אמר", ושרבות בתורה צורות הפועל בעתיד בגוף מדבר דווקא.
ועוד, השימוש ב-א` כאם-הקריאה בעברית החדשה אינו רווח, בניגוד למה שאפשר היה לצפות.

ההשוואה בין שני רובדי הלשון אינה אומרת לפי שעה אלא מעט:
הרי כתיב תמיד קונוונציונאלי הוא, ואינו מגיד אלא מעט על ההגייה.
הרוצה לעמוד על השינוייםף שחלו בין העברית המקראית לחדשה ועל כמותם,
חייב לתרגם את שכיחויות האותיות בעברית החדשה לערכן הפוניטי.
אולם לפני-כן יש לשקול שיקולים אחדים.

בשני המדגמים הכתיב אינו אחיד. בתורה הוא חסר או חסר שבחסר ללא עקיבות,
ובעיתון הוא חסר, מלא או מלא שבמלא ואף הוא בלא עקיבות. מן הדין אפוא
לתקן את שכיחותן של אמות הקריאה ו` ו-י` גם כאן וגם כאן:
ראוי לסלק מן הספירה את כל ה-וי"וין והיו"דין, שאינן ממלאות תפקיד של עיצור.
דגימה נרחבת גילתה, שתפקיד תנועתי ממלאים:

  בחומש     -    50% של כל הוי"וין ו – 55% של כל היו"דין
  בעיתון     -    75% של כל הוי"וין ו – 73% של כל היו"דין

לפיכך יחסרו בסך הכל של האותיות בלוח המתוקן בחומש 10.72 אחוזים
ובעיתון 18.05 אחוזים.
יתר על כן, האות ב' מסמנת היום /b/ ו-
/v/   המתפרסות בערך שווה בשווה.


האות כ' אף היא נהגית במחצית היקרויותיה
/k/ ובמחציתן /kh/  .

כ-5 אחוזים של כל השי"נין הם ש` שמאלית. לפיכך נחבר את שכיחותה של ב'=/v/
עם שכיחותה של ו`, את שכיחותה של ש` שמאלית עם שכיחותה של ס`,
את שכיחותה של כ` דגושה עם שכיחותה של ק`.




לאור ההיגוי הרווח בארץ נצרף את השכיחויות של
א` ו-ע`, של ט` ו-ת`, ושל ח` ו-כ` רפויה בהתאמה.

 

לכן יש לערוך את לוחות השכיחויות מחדש:
בזה של החומש צריך להתעלם מתאחוז אמות הקריאה ו` ו-י` (בערך 10%
מהיקרויותיהן של שתי האותיות), ובזה של העיתון צריך להתחשב בכל השינויים,
שפורטו בסעיף הקודם. על-פי כל השיקולים האלה בנינו את לוח מספר 3.

 

אות שכיחות
מ 9.41
א 7.81
ה 7.47
ר 7.40
ת 6.65
נ 5.40
ל 5.34
ו 4.82
ש 4.13
י 3.81
כ 3.52
ק 3.28
ס 2.52
ב 2.25
פ 2.14
ד 2.01
ג 1.80
צ 1.53
ז 0.71
ח 0.00
ט 0.00
ע 0.00

 

 



הראשון שהשתמש בשיטות סטטיסטיות בהשוואת לשון עם לשון מבחינת הפונימות
שלהן, היה פירסטימן (
E. Forstemann)


עתה נרחיב את הבדיקה מעבר לשכיחות ההגאים עצמם, ונבדוק גם מה נשתנה
בין החומש לעיתון בן-ימינו באשר למקום חיתוכם של ההגאים ובאשר לאופן חיתוכם.
תוצאות שתי הבדיקות הללו ייראו בלוחות מספר 4 ומספר 5:


 

 

מקום החיתוך של ההגאים
מקום החיתוך חומש עיתון
השפתיים 16.34 13.12
השפה התחתונה והשיניים העליונות 3.44 4.52
חוד הלשון וקצה השיניים העליונות 6.13 0
חוד הלשון ושורשי השיניים העליונות 21.94 31.38
קדמת הלשון וקדמת החך 4.27 5.25
גב הלשון והחך הקשה 1.73 0
הלשון והחך 5.16 3.8
אחורי הלשון והווילון 4.45 8.6
אחורי הלשון והענבל 1.50 0
הלוע 6.01 0
שפתי הקול 18.31 15.28
סה"כ 89.28 81.95

 

 

 

 

 

אופן החיתוך של ההגאים
אופן החיתוך חומש עיתון
חסימה מלאה: פוצץ 18.10 25.3
חסימה חלקית: חוכך 35.47 22.89
חצי תנועה (חוככים) 9.84 4
חסימה מלאה וחלקית: מחוכך 0.00 1.7
אפי 12.81 14.98
צדי 7.06 5.51
מרטט 6.00 7.57
סה"כ 89.28 81.95

 

 

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל bellrem אלא אם צויין אחרת