00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עכברוש העיר

מלון פליישר והקונספט החסר

 
יוני 2015: המקום עלה לכותרות בעקבות אחת מפרשיות אורן חזן, שימו לב לתרמית שעכברוש העיר חשף כבר לפני 5 שנים (ובאותה הזדמנות כדאי להתעדכן ברשימת הברים המומלצים בתל אביב של עכברוש העיר)
 
עדכון נובמבר 2011: המלון הפיקטיבי נסגר, המקום להשכרה
 
זמן: יום חמישי בלילה, תחילת פברואר 2010

 

מיקום: בן יהודה 57 (פינת מנדלי מו"ס), תל אביב.

 

רקע היסטורי: הבר מלון פליישר היה עד ממש לא מזמן האלווד בר שעבר שיפוץ, נפתח מחדש לפני כחודש, וקרוי עכשיו על שמו של מלון תל אביבי מיתולוגי ששכן בעבר באותה הכתובת (כך לפחות על פי ויקיפדיה בלבד*). התברר שמישהו שקשור אל הבר טרח ופיברק ערך בויקיפדיה* עם היסטוריה שלא היתה ולא נבראה. בעקבות חשיפת עכברוש העיר הערך נמחק.

 

הסיפור: אחרי הסיבוב הראשון במיכהטרוניקס המשכנו לפטי ואני לבר מלון פליישר החדש שנמצא לא רחוק משם. בכניסה קיבל את פנינו המאבטח ששאל את השאלה הקבועה "למי אתם מוזמנים?" וקיבל את התשובה המתבקשת "לאף אחד". אחרי שוידא שאנחנו מעל גיל 25, וצחק כשראה את תאריכי הלידה שלנו ונתן לנו להיכנס פנימה. כל התהליך הזה שחוזר על עצמו במקומות רבים הביא אותנו למסקנה שהמאבטח הוא בעצם מעין גלאי אמת ופשוט לא כדאי להמציא סיפורים.

 

נכנסנו אל הבר שהוא חלל אחד גדול, בצידו השמאלי בר גדול שלא היה מלא לחלוטין וכמה שולחנות מוגבהים ומצידו הימני הרבה אזורי ישיבה מרווחים בהם שהו כמה קבוצות חוגגים, כשעל הקיר אורות אדומים, וברקע התנגנו שירי רוק ישראלים מוכרים.

ברמן צעיר כיוון אותנו אל מקום פנוי בצידו של הבר קצת מאחורי העמוד ושם התיישבנו, הגיש לנו תפריט אוכל ותפריט משקאות, והמליץ ללפטי הרעב על המאכלים המיוחדים.

למרות המלצת הברמן הנלהב תפריט האוכל (שכנראה נשאר מימי האלווד בר כי על שמו הוא נקרא) מכיל בעיקר נשנושים מוכרים (פיצה, אדממה, נאצ`וס) ועוד 4 אפשרויות בערך טיפה יותר מורכבות, כאשר הקרדיט לתפריט הוא לשף רונן דברת בלוך הזכור לאחרונה מהפיאסקו של מסעדת RDB שהקים ועבדה בערך 5 חודשים, נקלע לקשיים כלכליים ולהסתבכות עם העובדים, ספקים אוליגרכים ואחרים.

 

תפריט המשקאות דווקא יותר מושקע והוא בעצם ספרון קטן ובו סיפורים היסטוריים על מלון פליישר (שדומה באופן מפתיע למה שרשום בויקיפדיה*), אליעזר בן יהודה, מנדלי מו"ס, כשלצידם מופיעים גם המשקאות והמחירים, שהם לכשעצמם כלל וכלל לא זולים (כוס קאווה למשל 33 ש"ח).

 

בעוד אנו מתלבטים מה להזמין הצטרף אלינו גם המטפס הקשוח שבא היישר מחגיגות יום הולדתו עם הבלונג`ה במסעדת מאראבו, ולכבוד הגיל והמאורע הגיע עם מקטורן מכובד.

לפטי שכבר שתה קודם לכן והיה עוד צריך להחזיר את כולנו הביתה, הזמין רק פיצה לנשנש. אני רציתי להזמין ניוקאסל מהחבית שהופיעה בתפריט, אך התברר שאין אותה באמת, וכמוה אין גם את הפאולנר ועוד כמה בירות מעניינות יותר מהסטנדרט הרגיל (גולדסטאר, הייניקן ושות`).

נאלצתי להתפשר על הסטנדרטי והמוכר וכמו המטפס הקשוח הזמנתי שליש גולדסטאר (22 ש"ח) קצת יקר (במיכהטרוניקס זה היה 15 ש"ח בלבד לצורך ההשוואה). עם הפיצה שהיתה די סתמית החליט גם לפטי לשתות והזמין משהו חלש יותר - בירת דובדבנים מהחבית, שדווקא היתה זמינה למרבה הפליאה. 

 

תוך כדי שאנו שותים, מדברים וצוחקים, הבחנו בכמה דברים מעניינים. למשל זה שמאחורינו הקיר היה כולו מחרסינה כמו בחדר שירותים, בצד השני קיר לבנים, והבר עצמו מונח על לבנות בטון אפורות וחשופות, מה שהביא אותנו לתהות האם זה מעוצב בכוונה כך כאילו בסגנון תעשייתי או שפשוט נגמר התקציב לשיפוצים, והאם כדי לחפות על זה נועדו האורות האדומים?

 

מסביבנו התמלא הבר אט אט במבלים בגילאי 25-30, רובם אמנם היו גברים, אך על הבר היו גם כמה בחורות נאות שזרקו מבטים לצדדים, וכאילו חיכו להתחלות, אך זה לא ממש קרה למרות הציפיות. גם בקבוצות החוגגים שישבו מעט רחוק היו כמה בחורות מתלהבות שהתחבקו ביניהן הרבה וגם ניסו פה ושם קצת לרקוד. עם כמות האנשים, התרבה במקום גם עשן הסיגריות, אך עדיין לא הגענו למצב בו אי אפשר לנשום והעיניים צורבות. 

 

הקו המוסיקלי פתאום השתנה וחתך מרוק עברי לכיוון שירי רוק קלאסיים מוכרים (קווין, ביטלס, גאנס), שירי פופ אחרים (למון טרי) ומשם עבר במפתיע אל שירים עבריים בסגנון יווני, במה שמזכיר דאנס ברים במתחמים.

השינויים האחרונים, ביחד עם מצב האוויר שהתחיל להחמיר, הספיקו לי, ולמרות הברמן הנלהב שכל הזמן שאל אם אנחנו רוצים משהו נוסף, דרכינו נפרדו שם עם החשבון.

 

לסיכום: מלון פליישר הוא פיק אפ עירוני די סטנדרטי, קצת יקר ועם קו מוסיקלי לא אחיד. בינתיים למרות שמו, נראה שלא סגורים שם על כיוון ברור, וחסר במקום איזה קונספט או סתם משהו קצת יותר מיוחד, אך עדיין אם תבואו עם האנשים הנכונים, ומצב האוויר יהיה סביר, אולי תוכלו להנות שם מבילוי יחסית נחמד.

 

טיפ למבלים: אין משהו מיוחד (כמו הבר עצמו).

 

מילה לבעלים: אם כבר פרסמתם תפריט בירות קצת יותר מגוון מהרגיל, כדאי שהבירות יהיו זמינות או לפחות שיהיו במקומן אחרות.

 

סיווג: בר, פאב, פיק אפ, שכונתי

 

7.4 בסולם העכברוש

 

* באינטרנט לפחות, לא מצאתי שום דבר נוסף על המלון המיתולוגי. מה שמעלה את השאלה האם לא מדובר בערך פיקטיבי בלבד (עלה רק בתחילת ינואר 2010) שנועד לקדם את הבר החדש. אשמח לקבל תגובות אם מישהו אחר יודע משהו בנושא.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל City Rat אלא אם צויין אחרת