00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

סקירה של ספר - דברים שלא סיפרתי/ אזאר נפיסי

 

 

 

 

 

לא אהבתי את ספרה הראשון של נאפיסי "לקרוא את לוליטה בטהרן", מדויק יותר לאמר שפשוט לא הצלחתי לקרוא אותו עד סופו, הרעיון היה נהדר אבל הכתיבה מפורטת, ארוכה, טרחנית קמעא, שהפכה את הקריאה לבלתי ניסבלת ואת הרעיון למשעמם. גם הקישור בין אירן, מבצר השמרנות הקיצונית ביותר ולוליטה, גרם לי לתחושה לא נעימה של כעין קריצה ליצר המציצנות של הקורא. הופתעתי שהוא הפך לרב מכר.

 

כשקיבלתי לסקירה את הספר השני שכתבה, "דברים שלא סיפרתי" , ניגשתי לקריאה ברגשות מעורבים ומאוד קיוויתי שאתבדה.

 

ובכן תקוותי לא התגשמה. קראתי חלקים רבים בספר בשעמום מוחלט.

 

מהכתוב על הכריכה

 

"אזהר נאפיסי, מחברת רב המכר לקרוא את לוליטה בטהרן, מגוללת בספרה החדש סיפור מרתק של התבגרות באיראן בצל הורים דומיננטיים ומסוכסכים על רקע המהפכה האסלאמית וימי שלטון השאה שקדמו לה. בסגנונה הייחודי, העמוק והקולח, היא רוקמת סיפור שהוא בעת ובעונה אחת אישי ואוניברסלי, יצירה המטלטלת את הקורא בכנותה ובעוצמתה. זהו סיפורם של הוריה, ראש עיריית טהרן וחברת הפרלמנט האיראני, של נישואיהם המסוכסכים ושל ילדותה המורכבת. זהו גם סיפורה של מדינה המתכנסת אל תוך עצמה, וכמעט בולעת את המחברת אל קרבה

 

חדירת המציאות הפוליטית לחיי המשפחה, היטשטשות הגבולות בין הפרטי לציבורי ובין המציאות לבדיה והאמונה בכוחה של הספרות לברוא מחדש חיים נסבלים יותר עוברות כחוט השני בכתיבתה של נאפיסי. דברים שלא סיפרתי הוא ספר של סודות: סודות אישיים, סודות משפחתיים וסודות פוליטיים ואידיאולוגיים. הוא מציג דיוקן מרתק של אישה, של משפחה ושל מולדת מוכת גורל, ומעמיד במרכזו את כוחה הגואל של הבחירה, המאפשרת לאדם לברוא את עצמו מחדש."

 

וכמעט שום דבר מההבטחות הכתובות על הכריכה לא קוים .

 

ראשית הסופרת לא החליטה מה מטרת הספר – אוטוביוגרפיה? מיתולוגיה? היסטוריה ? פסיכולוגיה אימא/בת? בסופו של דבר התקבל בליל של אינפורמציה.

 

הספר מתפרס מדי, דמויות, לפעמים שוליות, נכנסות ויוצאות מהסיפור וכמעט תמיד הסופרת מתעקשת לפרט לפרטי פרטים תולדות חייהם, קשרי משפחה עיסוק ועוד, לא תמיד ברור מה מטרת הדמות שהובאה.


אנחנו לא יודעים כמעט כלום על בעלה, על ילדיה, על אחיה ובני משפחתו ועוד ועוד, כך שהסיפור המשפחתי מאוד מצומצם חוץ מדגש גדול מאוד על אימא שלה.

אנחנו יודעים הרבה על אימה, שבעיני יש פער אדיר בין איך שהיא תופסת אותה לבין התיאורים בספר - לי היא מזכירה את האימא הפולנייה ואצלנו זה מתקשר לדאגה ואהבה.

 

דמויותיהם ה"ציבוריות" של הוריה כמעט אינן מובאות ונותרות פלקאטיות, למרות שאביה היה ראש עיריית טהראן וישב בכלא ואימה הייתה אחת הנשים הבודדות שכיהנו כנציגות בפרלמנט, היא עצמה נשלחה ללמוד בחו"ל, אי לכך היא גדלה בבית יותר מאמיד וסיפורה אינו משקף נכונה את החיים באיראן שלפני המהפכה, וגם תקופת המהפכה ואחריה שבחלקה הגדול שהתה בכלל בחו"ל מובאת בצורה מאוד מרוחקת ולא עוצמתית כדרך הכתיבה של כל הספר.

 

גודש זה של פרטים ופרטי פרטים עוצר את הקריאה מלקלוח ולעניין. פרקים שלמים של מיתולוגיה ושירה פרסית שאותי הם ממש לא מעניינים, לפחות לא בפירוט וברמת הניתוח שהם מובאים, אם כי הבנתי שהם חלק ניכבד מקורות חייה.

 

לא הצלחתי להתחבר לתחושות שלה. אנחנו לא יודעים הרבה על מחשבותיה כי הכתיבה מאוד מאופקת ומתאמצת להיות אינפורמטיבית.

 

פעמים רבות אני נתקלת בסיפור מעניין אבל הסופר לא יודע לכתוב, במקרה הזה יש לה כישרון כתיבה אבל מבחינתי - הסיפור שלה לא מעניין ובודאי שלא בצורה שבו הוא כתוב.

עבור מעט רגעי נחת ועניין לא צריך לסבול ספר שלם, ויש לי תחושה לא נעימה של ניסיון "לרכב" על הצלחת סיפרה "לקרוא את לוליטה בטהרן".

 

כבר נתקלתי בתגובה שאומרת "הביקורת שלך היא על איך את היית רוצה לקרוא או על מה לדעתך הסופרת צריכה לשים דגש ובסופו של דבר זה הסיפור שלה וככה היא בחרה לכתוב ולשים הדגשים".

אז סליחה,  במשוואה הזו יש עוד צד חוץ מהסופר, צד לא פחות חשוב והוא – הקורא.

הסופר יכול להחליט שהוא כותב ספר על 365 ארוחות הבוקר שאכל במהלך השנה, אז אותי כקורא זה לא מעניין ולא אקרא. ואם אקבל את טענה שהסופר מחליט איך ומה לכלול מבלי שאבקר זאת דרך העיניים שלי כקורא – זה שומט את הרקע מתחת לכל ביקורת ספרים שהיא. מה עוד שהביקורת שלי מתייחסת הן לתוכן אבל לא פחות לצורת הכתיבה ולסיפור חיים לא מעניין.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת