00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סתם כי בא לי לדבר

An Ode To Conan O`brien

כמה מילים, רגע אחרי שראיתי את התכנית האחרונה של קונאן ב-NBC.
 
 
אם יש שני קומיקאים שאני אוהב בעולם, באמת, אלה הם גורי אלפי וקונאן אובריין. עם כל הכבוד לכל היתר (קיציס, פרידמן, רועי לוי, כריס רוק, עידן אלתרמן והרשימה מתארכת לה) - שניהם, לדעתי, זה הטופ. כמובן שצריך לעשות אלף אלפי הבדלות... יודעים מה? לא צריך. שניהם זה הטופ של יכולת ההומור, נקודה.
 
ונדמה לי שעליתי על הסיבה רק לאחרונה: הסיבה האמיתית היא שהם לא צריכים כותבים כדי להצחיק. פעם קראתי ביקורת על "משחק מכור", שבה כתבה המבקרת שגורי יכול להקריא את ספר הטלפונים של מחוז גוש דן, וזה עדיין ישכיב את הקהל מצחוק. היא צדקה. משהו בהבעת הפנים, במראה, במימיקה, כובש אותך. וזה הסוד, גם, של קונאן אובריין.
 
אני מתעורר מאוחר. התחלתי לעקוב אחרי "סיינפלד" רק בעונה האחרונה, את "סאות` פארק" גיליתי הרבה אחרי שכולם כבר ידעו מאיפה הורגים את קני, שידרגתי לדור שלישי כשכולם כבר היה. לגבי קונאן, אפשר לומר שזה לא ממש נכון. אני עוד זוכר את הימים שבהם ערוץ NBC אירופה שידר בישראל (תקופת הכבלים האנלוגיים), ואיך כל לילה הייתי רואה את לנו - ואח"כ את אובריין. אבל ההתאהבות האמיתית בקונאן החלה רק בשנים האחרונות, והתגברה עוד יותר עם המעבר המתוקשר ל"טונייט שואו", במקום ג`יי לנו.
 
"לייט נייט" עם קונאן אובריין היתה הצלחה אדירה. הפורמט שגיבש סביבו: הדמויות המטורפות וחסרות הפשר, השעה המאוחרת מאוד, ובמרכז קונאן עצמו - מופרע, לא שם זין ולא דופק חשבון, צוחק על כל העולם (כולל על הרשת שלו עצמו), לא מפחד מאף אחד. כל אלה עבדו ויצרו סביבו קהל לא גדול (בטח לא יחסית ל"טונייט שואו" של לנו, או ל"לייט שואו" של דיוויד לטרמן) - אבל מאוד נאמן, של מעריצים שרופים. וכזה הייתי אני. וכשקונאן עבר ל"טונייט שואו", ביוני האחרון, זה היה ניצחון גדול - לא רק עבורו, אלא גם עבור הקהל שלו. אלה שצוחקים, כשכולם בצד לא מבינים מה הוא בדיוק רוצה - הג`ינג`י הגבוה הזה.
 
והאמת היא שהיה כאן משהו מסריח. NBC ניסו ליצור מצב כאילו לנו פורש (אפילו עשו סביב העניין פסטיבל שלם), אבל לנו לא באמת פרש - אלא פשוט קיבל תכנית שעה אחת מוקדם יותר. היה משהו לא פייר בהחלטה הזאת. לא פינו לקונאן את הבמה לגמרי. לא נתנו לו צ`אנס אמיתי להתמודד עם הובלת ערב השידורים בעצמו. ואחרי שבעה חודשים שבהם לנו (במוצר הכלאיים ההזוי הקרוי "The Jay Leno Show") היה בשעה 22:00, וקונאן נשאר ב-23:30 - מועד השידור של ה"טונייט שואו" - החבילה התפרקה, בעיקר בגלל רייטינג נמוך ופיגור מתמיד אחרי המתחרה הגדול, דיוויד לטרמן ברשת CBS.
 
כי כנראה שרוח הנעורים, החתרנות והסאטירה החריפה של קונאן לא התחברה באמת ל"טונייט שואו" המעונבת, שגם בה היתה סאטירה - אבל לא באמת חזקה. מישהו באמת יכול לדמיין את נשיא ארה"ב מגיע לבקר ב"לייט נייט"? מסתחבק עם אנדי ריכטר?
 
לפני כשבוע, החליטו ב-NBC להחזיר את הגלגל אחורה. התירוץ היה אולימפיאדת החורף (שבלי משבר קונאן-לנו, אף אחד לא היה זוכר שיש בכלל דבר כזה). והרשת החליטה להעביר את ג`יי לנו חזרה ל-23:30, לתת לו תכנית של חצי שעה, ולדחות את ה"טונייט שואו" עם קונאן ל-00:05. ג`ימי פאלון, שקיבל את הלייט נייט מקונאן, יידחה ל-01:05. לדברי לנו, כשהציעו לו את ההצעה הוא אמר שיקבל אותה "רק אם קונאן יסכים". NBC אמרו "בוודאי שקונאן יסכים", ולנו השיב בחיוב. קונאן סירב. הוא טען, ובצדק, ש"תכנית ב-00:05 אינה הטונייט שואו".
 
מי שאוהב את קונאן, לא יכל שלא להנות מתקופת הביניים הזאת. במשך שבוע, קונאן עלה עמוס כעס לתכנית שלו - ופשוט עשה את מה שהוא יודע לעשות: לצחוק, על הראש של NBC, בזמן האוויר שלה. קונאן פשוט שחט את הרשת בלי רחמים, כינה את מנהלי הרשת "טיפשים" ו"חדלי אישים", וזה הגיע לשיא כשבשלושת התכניות האחרונות שלו ב-NBC הוא ביצע מערכונים שלהגדרתו, "אינם כל כך מצחיקים כמו שהם יקרים להחריד". בתכניתו האחרונה, הוא לקח שלד של דינוזאור ממוזיאון המדע שהשפריץ קוויאר על תמונה מקורית של פיקאסו. אמיתי לגמרי.
 
בסופו של השבוע, שודרה אתמול תכניתו האחרונה ברשת NBC. טום הנקס הגיע לעשות כבוד; סטיב קארל מ"המשרד" ערך לו ראיון פרידה (כולל רגע שבו הוא גרס את תעודת העובד שלו); ניל יאנג עלה עם גיטרה אקוסטית ושר לו את "Long May You Run", שיר שלא הכרתי - אבל מאותו רגע התאהבתי בו לחלוטין; ואקורד הסיום היה כשוויל פרל (עוד קומיקאי אדיר) עלה לבמה עם להקה שמורכבת מהגיטריסט של ZZ TOP, בק, להקת ה"טונייט שואו" בראשות המתופף מקס ויינברג - וקונאן עצמו (!!!!) על גיטרה חשמלית. יחד הם שרו את "Free Bird" של לנארד סקינרד, כולל השורה: "Cause i`m free as a bird now, and this bird you can not change".
 
 
רגע לפני הביצוע המשוגע הזה, קונאן נתן את מונולוג הפרידה. הוא הודה, באצילות, לרשת NBC על כל השנים, לצוות שלו, למעריצים - ובסוף חתם בקטע שאותי ריגש עד דמעות:
 
"...All I ask of you is one thing: please don’t be cynical. I hate cynicism — it’s my least favorite quality and it doesn’t lead anywhere. Nobody in life gets exactly what they thought they were going to get. But if you work really hard and you’re kind, amazing things will happen.”
 
הוא יחזור יום אחד. בטוח.
 
some things together
With trunks of memories
still to come
We found things to do
in stormy weather
Long may you run.

Long may you run.
Long may you run.
Although these changes
have come
With your chrome heart shining
in the sun
Long may you run.

Well, it was
back in Blind River in 1962
When I last saw you alive
But we missed that shift
on the long decline
Long may you run.

Long may you run.
Long may you run.
Although these changes
have come
With your chrome heart shining
in the sun
Long may you run.

Maybe The Beach Boys
have got you now
With those waves
singing "Caroline No"
Rollin` down
that empty ocean road
Gettin` to the surf on time.

Long may you run.
Long may you run.
Although these changes
have come
With your chrome heart shining
in the sun
Long may you run.
 
http://www.youtube.com/watch?v=0pPv_67r7Lo
 
WE LOVE YOU CONAN!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל RunNGun אלא אם צויין אחרת