33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בריאות בקלות

פיקניק ביער חרובית.

 
אשתף אתכם בוידוי.

אינני נוהגת  ברכב למקומות רחוקים, נמנעת מלנהוג לבדי למקומות שאני לא מכירה.

אני יודעת שיש לי בעיה עם כיוונים, ימין ושמאל, אינני מכירה כבישים, ומסלולי הגעה  לערים וישובים שהן מחוץ לטריטוריה שלי- גדרה, רחובות, יבנה, נס ציונה.

הישוב הרחוק ביותר שנסעתי אליו לבד הוא מושב תימורים ובתחילת חודש ינואר נסעתי לפגישת עבודה בקיבוץ הזורע (עם חברה) ,אחרי התלבטות קשה שנמשכה חודש וחצי.

בדרך כלל בעלי נוהג כשאנחנו נוסעים לביקור משפחתי, לחברים וטיולים.

אני מכירה את הדרך כשאני ישובה לצידו.

לרוב יש לי נקודות ציון כדי לזכור מסלולים ודרכי גישה לערים וישובים.

ביום שישי חזרתי מהקליניקה ,מיום טיפולים כייפי ומעניין, ובעלי  היה במטבח והכין את ארוחת השבת. כדרך אגב הוא שואל אותי, האם מחר תוכלי לפגוש אותנו ביער חרובית?

הופתעתי ושאלתי איפה זה? האם אני יודעת להגיע לשם?

תשובתו היתה ,מה הבעיה את נוסעת לצומת מסמיה ,פונה ימינה לכפר מנחם ומגיעה.

בעלי והבן שלי רוכבים כל שבת בבוקר באופניים כשעתיים לאורך 30 ק"מ.

ציפינו לשבת יפה ונעימה והוא רצה לשנות מסלול רכיבה כשבסיומה לאכול ארוחת בוקר משפחתית ולא בבית.

הכדור היה בידיי. אם אומר לא ,אקלקל את התוכניות אראה כלא משתפת פעולה ולא עומדת אחרי ההצהרה שאני מוכנה לשינויים ואתגרים.

ואם אגיד כן, אוכל להתמודד ולהתגבר על הפחד והמתח של הנסיעה למקום שאני לא מכירה אבל  נמצא ברדיוס של הכבישים  שאני נוהגת לנסוע בהם.

אחרי התלבטות הסכמתי.

במשך הערב ובשעות הבוקר ביקשתי הסבר והנחיה נוספת לגבי המסלול, שיננתי את נקודות הציון. לקחתי טיפות רסקיו כדי להירגע.

בוקר שבת ,יובל וגיא יצאו לרכיבה ואני התחלתי להכין את ארוחת הבוקר:

אפיתי עוגה, הכנתי סלט אבוקדו, בישלתי ביצים קשות, שטפתי ירקות ופירות, הכנסתי לצידנית והוספתי  מבחר  גבינות ,חלה של שבת ודבש.

הוצאתי וארגנתי ציוד של כלים חד פעמיים , מפה, מפיות נייר .

הערתי את ילדיי צעירים, "צחצוח גילוח " הנעתי ונסעתי  דרומה.

יצאתי מקבוצת שילר לכיוון גדרה ,נסעתי ועברתי את המקומות שאני מכירה והספק מתחיל לחלחל, אולי טעיתי. משום מה צומת מסמיה נראתה לי יותר קרובה.

נסעתי ונסעתי ופתאום אני רואה ציון דרך ראשון- מפעל הזרע מצד ימין ופונדק ורדה מצד שמאל.פניתי שמאלה ברמזור ושוב בצומת הבאה פניתי ימינה לכיוון כפר מנחם ונסעתי ישר בכביש . הגעתי ל"תחנת כוח צפית" שזו הפנייה ליער חרובית.

הייתי נרגשת כולי, והודיתי לאל ולעצמי על העזה והאומץ שהיה לי להתגבר על הקושי.

נכנסתי ליער וראיתי הרבה רכבים, חונים בין לשונות אספלט ורוכבי אופניים שסיימו את הרכיבה וכאלו המתחילים את הפעילות שלהם.

במעלה היער בילו הרבה משפחות בגן משחקים, בין המנגלים, התחרדנו בשמש החורפית ונהנו משבת יפה של חורף לפני הסערה המובטחת.

אנחנו בילינו כשעתיים ביער, אכלנו ארוחת בוקר . זו היתה שבת חמימה, מדהימה לפיקניק .
זו תחושה נפלאה להתגבר על אתגר ופחד ולחשוב עשיתי את זה.

חציתי גבול נוסף וטפחתי לעצמי על השכם.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל eti19651 אלא אם צויין אחרת