00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הצד שלו -הצד שלה

על רשומות שלא מפרסמים

הצד שלו:
 
הסתכלתי על הרשומות שלא פורסמו עדיין.
על חלק ענית על חלק לא. על חלק ענית בכתב על חלק ענית בעל פה.
הסתכלתי על רשומות שלא הבנתי איך רשמתי אותם?
אולי זה היה בהתקף זעם, קינאה, רגשנות יתר שתקפה אותי פתאום אך הם לא מסמלים כלום ממה שאני מרגיש.
לפעמים בא הרגע שאני רוצה להתפרץ, רוצה לצעוק, רוצה לריב, אבל לא יכול, לא מסוגל, לא רוצה.
פוחד לאכזב אותך, פוחד לריב, פוחד לפגוע כי טון הכתיבה הוא לא טון האימרה. לפעמים אני כותב א` ואת קוראת את זה בטון ב`.
לפעמים אני מנסה להציף בעיה אחת אך היא גורמת לבעיה אחת לצוף במקומה.
דבר אחד אני בטוח בו.
לא רוצה לאבד אותך, לא רוצה להגיע לנקודה שבו אני יגיד כי אני רוצה להפסיק.
לא רוצה להגיע לרגע שאני יכנס הביתה ואני לא יראה אותך, לא ישמע את קולך, לא ירגיש אותך לידי בלילות.
נכון עברתי באחרונה הרבה משברים, כתבתי דברים שלא היו (או שכן - לא יודע) צריכים להיכתב, הוצאתי דברים ברגעי כעס ועצב בלי לשקול את השפעתן, אבל כל זה נגרם מהפחד שאני מאבד אותך, מהפחד שאולי זה נגמר, זה היה ניסיון אולי לתת את המכה שתעיר את שנינו מהמחשבה הזאת.
אז שנינו שונים במחשבות על דברים מסויימים, שנינו חושבים על אותו דבר רק בדרכים שונות
אך אני יודע כי המטרה של שנינו היא אותה דבר ואני מקווה שהרצון של שנינו הוא להגיע לאותה מטרה.
לא לאבד אחד את השני, למצוא את שביל הזהב לזוגיות שהייתה כל כך מאושרת, כל כך שמחה, כל כך אוהבת.
אני נלחם כעת בכל כך הרבה דברים על מנת לשנות דברים שהיו כהרגל אצלי, וזו מלחמה לא קלה, מלחמה שאני נופל בה לא פעם, וחשוב לי שתהיי לצידי במאבק הזה וחשוב לי לדעת שאת מבינה עד כמה קשה לי המאבק הזה.
ואני לא מדבר רק על להגמל מקולה  שאני מנסה להפחית את כמות הסיגריות.
אני לדוגמה מדבר על כך שאת נכנסת למיטה ואני מרגיש צורך להתנפל עלייך פתאום, כאילו זה הרגע האחרון שלנו ואני לא רוצה לאבד אף שניה. והקטע המוזר זה שאני יכול לישון במשך שעה עד שאת מגיעה אבל איך שאת נכנסת אני מרגיש אותך וחייב לנשק, לחבק, ללטף, למזמז לעשות כל דבר איתך.
ואני שומע את הכעס שלך ויודע שאת צודקת בכך אך אחרי יום שלם שאני רק חושב עלייך, ובגלל המצב שלנו אני יכול להביע זאת רק בחדר שלנו, לא במקומות אחרים.
קבענו לעצמנו מספר כללים, בהם שלפחות פעם בשבוע נפרסם רשומה על המסע שלנו, אם יהיו יותר זה רצוי אך לפחות פעם בשבוע נעדכן על המסע הזה.
החזרנו כלל ישן פעם בשבוע אנו של עצמנו, הולכים לטייל, יוצאים, מבלים רק שנינו. לא חייב להיות כרוך בהוצאה כספית אבל מספיק שנהיה לבד נלך מטיילים שלובים ידיים, מחובקים, נשב בספסל ונשעין ראש אחד על השניה
נחזור חזרה למה שאהבנו כל כך בהתחלה. רגע של כנות כן אני חייב לציין כי ביציאות הללו יש גם ארועים שטופי זימה אך ניקח זאת צעד צעד ואני מאמין שיהיה בסדר :)
אז זה הסיכום לשבוע האחרון ונמשיך יחד במסע

 
 
הצד שלה:
כבר אתה מסכם? עוד לא התחלנו שום דבר.
אבל הרגש עד כה הוא חיובי.
לגבי רשומות שלא מפורסמות- אין לך מה להבהל ממה שכתבת. אתה הרי נבהל רק מעצמך. אמרתי לך- זה בסדר. הדברים שנכתבו יצאו מהלב ויש להם לגיטימציה.
על חלק מהדברים עניתי בכתב ועל הרוב עניתי בעל פה.
אני מודה שכמה מהרשומות קצת העירו אותי. למדתי לשים את עצמי במקום הנכון מולך כי הרי אנחנו לא חצי אחד של השני (אפילו טעם במוזיקה או סרטים אין לנו שום דבר משותף)
אנחנו חברים טובים בלב ובנפש. אנחנו יודעים להחזיק זוגיות יציבה. אנחנו הורים נפלאים שעושים כמיטב יכולתנו.
אני רואה ומודעת לשינויים שאתה עושה ואני גאה בך ושמחה על כך.
אני רוצה שלא תתיחס לכל דבר כאל "מלחמה". אתה בזמן שינוי ושינוי הוא תמיד לטובה.אתה לא נלחם בעצמך. אתה מתגבר וזה דבר אחר לגמרי
 
גם אני לא יכולה לדמיין את חיי בלעדייך אחרת כבר מזמן לא היינו ביחד, אבל תזכור מה שאמרתי בעבר- אל תישאר היכן שרע לך. אם החלטת שטוב- אני כאן .
 
אני שמחה שנשארת- גם כשאמרתי לך להתרחק
שמחה להרגיש אותך בבוקר לידי, הולכים מכות עם השעון המעורר שיפסיק לנג`ז וימרח עוד קצת את הזמן.
כיף לי להתכרבל איתך בלילה כשקר. לקום אחרייך בבוקר ולדעת שהכל כבר מוכן ואני עוד גוררת את עצמי .....
 
וכן - שמחה שלמדת סוף סוף שאני קצת כמו כלב רוט-ווילר  רגזן
שנרגע  מהר מאוד והופך לצ`יוואוואה .....
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הצד שלו הצד שלה אלא אם צויין אחרת