00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

נשים קוראות בציור ובצילום / שטפן בולמן

                               הציור:  חלומות, 1896, ויטוריו מתיאו קורקוס
 
בכיתוב המלווה את הציור נאמר בין השאר כי " האופן בה הקוראת נושאת את ראשה, בהתרסה גובלת במרדנות.....ושם הציור מטעה: קוראה זו אינה חולמנית".
 
שטפן בולמן, מחברו של הספר, הוא בעל תואר שלישי בתיאטרון, היסטוריה, פילוסופיה וספרות גרמנית ומחברם של כמה ספרי אמנות. הוא מתגורר במינכן.

הספר הזה אינו רומן או  ספר עלילתי. זהו אלבום יצירות אמנות מרהיב המאגד "מבחר ציורים, רישומים, הדפסים וצילומים יפהפיים של רגעי הקסם הללו, שיצרה קשת של אמנים מימי הביניים ועד היום. עבודותיהם של ורמיר, מאנה וויסלר מוצגות לצד יצירותיהם של אדוארד הופר, איב ארנולד ורבים אחרים. כל עבודת אמנות מלווה בהסבר מאיר עיניים, המבאר את ההקשר שבו היא נוצרה –מי הקוראת, מה טיב יחסיה עם האמן ובאיזה טקסט היא מעיינת" (ציטוט מן הדברים הכתובים על מעטפת הספר).

בספר, שני מאמרים מעניינים. האחד - "הצורך האנושי בסיפור" - פרי עטה של גיל הראבן, עיתונאית וסופרת שהרבתה לכתוב על סוגיות פמיניסטיות והמאמר האחר - של המחבר - מוקדש ל"תולדות הקריאה בתמונות מהמאה ה-13 עד המאה ה-21". בספר, כאמור גלריה של נשים קוראות בתקופת שונות וליד כל תמונה כיתוב סיפורִי המתייחס לתקופה בה צויירה או צולמה, לדמות המככבת, ליוצר והערות שאמורות להעשיר את המתבונן.

                   
                 הציור: מאדאם פומפאדור ( פילגשו של לואי ה-15), 1756, פרנסואה בושה

מתוך הכיתוב המלווה: "בציור זה שום דבר אינו מקרי....הכול בציור אינטימי, אך גם מבוים.....מפוזרים ספרים אחרים, כשגם ספר זה יחליק ויפול מידה, יתפנה מקום בחיקה....אשה יפה זו שתמיד ידעה לזהות את הרגע הנכון"

הספר אסתטי מאוד. היצירות, בחלקן מוכרות מאוד וההערות שבצידן מאלצות את הקורא לחזור ולהתבונן שוב ושוב בתמונה כדי להעמיק, להפנים ולהבין את המשמעויות שמאחורי הציור/צילום. הבעות ושפת גוף של הקוראות יש בהן כדי ללמד הרבה על אופיין, מהלך חייהן, סביבתן וכמובן , כמו שכותבת גיל הראבן, כל מתבונן יכול לרקום תכנים מנבכי דימיונו.

                        הציור: הקריאה, 1868, אדואר מאנה

מן הכיתוב המלווה: " ....רעייתו של מאנה לבושה כולה לבן, צויר אמנם ב-1865, אך רק כעבור שנים קרע האמן `חלון` ברקע הלבן.....כדי להוסיף את דמותו של בנה...פרט לקולו של הבן....אין בציור עדות לקשר בין השניים".

למדתי כי הרעיון לפיו הקריאה מסבה לנו הנאה, הופיע רק במאה ה-17. היו שראו בקריאה אקט מסוכן, חסר מעצורים  הגורם להתדרדרות מוסרית ואיפיוניה הם: הקריאה הדוממת , הקריאה הנשית, האנרכית, הקריאה במיטה והקריאה האינטימית. כל אלה זוכים להתייחסות מיוחדת במאמר של בולמן. והראבן מבחינה בין השפעתה של הקריאה על הנשים ויחסי הגומלין שנוצרו ביניהן. על פי דעתה "יהיו שיגידו כי .... לנשים ככלל יש מלכתחילה יתרון סטטיסטי על פני גברים ויתרונן הוא מולד". היא גם מציינת כי " נשים ישראליות מרבות לקרוא - הן בהשוואה לגברים והן בהשוואה לבנות מינן במקומות אחרים בעולם....".

Hotel room, c.1931 art print

                   הציור: חדר בבית מלון, 1931, אדוארד הופר

מתוך הכיתוב:" האשה....אינה קוראת מכתב אלא עלון....היא נראת מהססת, כמעט חסרת אונים.....על התמונה מרחפת מלנכוליה של תחנות רכבת וחדרי מלון אנונימיים, נדודים אינסופיים....הקוראת...משדרת אי נוחות בעולם המודרני".

הספר הוא חגיגה לאוהבי האמנות. החלוקה לנשים קוראות ולגברים קוראים, היתה, מן הסתם, בעלת משקל בתקופות מוקדמות ואילו היום, לדעתי, מלאכותית. הקריאה והתבוננות בספר דורשת ריכוז, הסתכלות ועיון בתשומת לב. גם המתעמקים פחות יכולים להנות ממראה עינים על פי הקריטריונים החשובים להם. 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

36 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת